אדוארד דה בונו דורג ב-2007 כאחד מ-50 ההוגים המובילים בעולם, בין השאר בזכות מודל ששת כובעי החשיבה שפיתח. המודל יכול לשמש לעידוד יצירתיות ולניהול דיונים קבוצתיים, בייחוד כאשר מבקשים מהתלמידים לעבוד בצוותים על פרויקטים שונים בכל מקצועות הלימוד.

סקירת מידע זו מתמקדת בדגמים נבחרים של ארגונים ויחידות העוסקים במחקר ופיתוח בתחום החינוך בישראל ובעולם. הסקירה מתמקדת בגופים הפועלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והשלישי, וכן ביחידות מחקר ופיתוח המייצגות שיתופי פעולה בין המגזרים השונים. הסקירה בוחנת את שלבי תהליך המחקר והפיתוח, הרמה הארגונית, המטרות והפונקציות השונות של יחידות המחקר והפיתוח המטמיעות חדשנות במערכת ומשפרות את השימוש בתוצרים חינוכיים חדשניים.

היוזמה לשותפויות אינטנסיביות למען שיפור ההוראה, שעוצבה ומומנה בידי קרן ביל ומלינדה גייטס, היתה מאמץ רב שנתי שנכשל בניסיונו לשפר משמעותית את הישגי התלמידים באמצעות הרחבה של נגישותם להוראה יעילה. מקומות שהשתתפו ביוזמה אימצו אמצעים שונים להוראה יעילה שכללו הן את תרומת המורה לשיפור בהישגי התלמיד ואת הערכת הפרקטיקות שלו באמצעות תצפית המלווה במילוי טבלה מובנית. אמצעי ההוראה היעילה נועדו לשיפור פעולות הציוות, לזיהוי חולשות בהוראה ולהתגברות עליהן בעזרת פיתוח מקצועי הממוקד ביעילות, וכן שימוש בסולמות פיצוי וקידום כתמריצים לשמר את המורים היעילים ביותר ולעודדם לסייע בצמיחתם של מורים אחרים. המפתחים האמינו שמנגנונים אלה יובילו להוראה יעילה יותר, ירחיבו את נגישותם של תלמידים בני מיעוטים עניים להוראה יעילה וישפרו דרמטית את ההישגים הלימודיים.

מחקר זה מבקש להוסיף ידע על מחקרים קודמים שעסקו בחוויותיהם של מורים בני מיעוט, המלמדים בבתי ספר השייכים לתרבות הרוב. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למנגנונים המעודדים את השתלבותם כמו גם את תחושת הערך העצמי של מורים, במיוחד בחברות שסועות. המחקר מתמקד בחוויותיהם של מורים פלסטינים-אזרחי ישראל בבתי ספר חילוניים דוברי עברית בישראל.

מאמר זה מציג את התופעה של תשישות חמלה ודן בהתפתחותה בקרב מורים. המאמר קורא להגברת המודעות לסיכון של מורים לאפשרות חוויית תסמיני טראומה לאחר סיוע במצוקות של ילדים ובני נוער. מוצגים בו מחקרים המלמדים על היקפי התופעה וכן דרכי התמודדות עימה.

אף על פי שהונג קונג היא אחת המדינות החברות באמנה בדבר זכויות הילד, ממשלתה אינה טורחת לקידום נושאי האמנה במערכת החינוך. אין חובה לחנך לזכויות הילד בבתי הספר או במוסדות להכשרת מורים וכתוצאה מכך המורים לא מחזיקים בידע חשוב זה. עמדות המורים כלפי זכויות הילדים אינן תמיד חיוביות, הם לא מכירים בחובותיהם כלפי הילד ואינם דואגים ליידע את הילדים עצמם באשר לזכויותיהם. במצב זה הם אינם ממלאים את תפקידם המשמעותי כמי שאמורים להכין את הילד לחיי כבוד והכרה בזכויות האחר.