במדינה כמו ישראל ( וגם ארה"ב) שהמילה הערכה פירושה המעשי הוא בחינות הישגים סטנדרטיות כדאי להכיר גם את הגישות המתקדמות לביצוע הערכה בית-ספרית יעילה ואמינה. בין הגישות המקוריות והמעשיות להערכת תלמידים כדאי לראות את הפתרון של רשת בתי הספר charter school network DSST Public Schools בארה"ב. מרבית בתי הספר האלו הם בתי ספר בזיכיון המדגישים לימודי מדע וטכנולוגיה ואוכלוסיית התלמידים בהם נמנת על אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחת. כך לדוגמא , לביה"ס School of One ברשת בתי הספר הזו יש מערכת הערכה כלל בית-ספרית ממוחשבת המסוגלת לזהות נקודות חוזק וחולשות של תלמידים יחידים או קבוצות בכיתה. באמצעות המערכת המורים וגם התלמידים יכולים לראות את תחום השיפור החוץ והמורים יכולים להתאים את ההוראה שלהם לקבוצות תלמידים אלו הזקוקים לסיוע נוסף. המורים משתמשים במידע מתוך בסיס הנתונים הממוחשב על מנת לבנות מערכי שיעור חדשים תוך קבלת החלטות האם להשקיע יותר זמן בנושא לימודי כלשהו או להפנות יותר זמן להוראה יחידנית עם קבוצת תלמידים קטנה.

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה הן להשיג ידע מעמיק לגבי האופן שבו מורים מעריכים את הלמידה האינדיבידואלית המתרחשת בעבודה בקבוצה, והן לחקור את האופן שבו מורים מנהלים את האתגרים המופיעים בהערכה מעין זו. מטרה נוספת הייתה, בהתבסס על מחקר קודם בתחום, לספק אמצעים לטיפול באתגרים אלה. מאמר זה מבהיר חלק מהבעיות של מורים הנוגעות להערכה של עבודה בקבוצה וחלק מההשלכות הפדגוגיות המבוססות על ממצאים אמפיריים. מודלים ותיאוריות המבוססים על מחקר בתוך תחומים אלה יכולים להגביר את הביטחון של המורים, שבתורם יוכלו להגביר את יכולתם להשתמש בעבודה בקבוצה כדרך להערכה וגם יגבירו את היכולת שלהם בביצוע ההערכה והסקת המסקנות ( Frykedal, Karin Forslund; Chiriac, Eva Hammar).

מובאה מתוך הדו"ח שהתפרסם בהוצאת Pearson וכותרתו "שיקולים עבור ההערכות של הדור הבא: מפת דרכים לשנת 2014בעבר, נמתחה ביקורת על תכניות הבחינה בשל מרחקן מהלמידה ומההוראה בכיתה. ההערכה הואשמה ב"הצרת תכנית הלימודים" ובדילול ההוראה של המורה והלמידה המורכבת של התלמיד. המאמר טוען כי הטכנולוגיה תאפשר שילוב מלא יותר של הוראה והערכה, ייתכן שאפילו תאפשר את יצירתן של פרדיגמות למידה אינדיבידואליות. השימוש בטכנולוגיה יאפשר הוראה, למידה והערכה של פעילויות מסובכות ועשירות לפתרון בעיות, ניתוחים ביקורתיים ויצירה של טיעונים המבוססים על עובדות והגנה על טיעונים אלה – כל המיומנויות הנדרשות להצלחה בקולג' ובמקום העבודה.סוגי פריטים חדשניים ועשירים יותר. בחינה מקוונת, עם יכולתה להפעיל טכנולוגיה לאנימציות, סימולציות והערכות מתקדמות אחרות של הבנה עמוקה יותר ומיומנויות הסקה מורכבות, מציעה את היכולת למדוד טווח מלא יותר של המורכבות הקוגניטיבית. ניתן לתכנן את המבחנים בעזרת audio and video streaming שלא רק יקלו על הבנת ההקשר אלא יכולים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנט.

המחברים מציגים מחקר אורך של כלי הערכה ושל פרקטיקות משולבות בהערכה של מורים חדשים. במהלך ארבע שנות המחקר, המחברים צפו וראיינו מורים מתחילים במקצועות מתמטיקה ומדעי החברה, יחד עם עמיתיהם, החונכים/מנחים שלהם והמפקחים עליהם, החל בתקופה שבה הם למדו בתכנית המאסטר להכשרת מורים בבית ספר התיכון דרך שנתם השנייה בהוראה. מהניתוח עולה הפונקציה של כלי ההערכה כאובייקטים של גבול בניהול משא ומתן בתוך העולמות החברתיים שבהם המורים החדשים לומדים ללמד ובין העולמות הללו ( Nolen, Susan Bobbitt; Horn, Ilana S.; Ward, Christopher J.; Childers, Sarah A ).

כיצד יכול המחנך הממוצע שמלמד באופן מקוון, והינו חסר ניסיון בהערכת הטכנולוגיה והתקשוב , לבנות על מה שמוצלח ולשנות את מה שלא מוצלח? הספר "Evaluating e-Learning" נכתב עבור מחנכים ומורים החשים לא מוכנים כאשר הם נדרשים להעריך יוזמות של E-Learning . הספר מציע הנחיה צעד אחר צעד להעברה של תכנית הערכה של טכנולוגיות e-Learning . הספר בונה ומעבד מתודולוגיית מחקר מוכרת כדי להציע גישה נגישה כיצד להעריך באופן אפקטיבי טווח של יוזמות חדשניות, כולל כאלה שעליהן נכתב בספרים אחרים לגבי קישור עם סדרות של e-Learning. מדריך שימושי זה מציע גישה מרובת רמות שמאפשרת הן למתחילים והן לאנשי מקצוע מנוסים לעקוב אחר התאמת ההערכה לצרכיהם העכשוויים (Phillips, Rob; McNaught, Carmel; Kennedy, Gregor).

המאמר כולל סקירת מחקרים המתמקדת בבחינה של שיטות וכלים בעלי תוקף ומהימנות שנבנו ופותחו כדי להעריך ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי שלמתכשרים להוראה. במסגרות של הכשרת מורים חיוני לשקול את הפוטנציאל של השיטות והכלים שנסקרו במאמר להבנת ההשפעה של התנסויות בהכשרה על ידע המתכשרים בתחומים המדוברים. המסגרת של ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי שהוצעה במאמר עשויה לשמש הן כדגם לידע הנדרש ממורים לצורך שילוב טכנולוגיה והן לברור השאלה כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה חדשנית בהוראה. קושי מתמיד שעדיין קיים הוא שמירה על רגישות להקשר שבו המתכשרים לומדים על טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן ( Abbit, T.J.).

מנקודת מבטה של תאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2000), שימוש בהתניות חיצוניות לצורך שינוי התנהגות או שיפור תוצאות אינו אפקטיבי בטווח הארוך, והוא כרוך בתוצאות שליליות סמויות רבות. תאוריית ההכוונה העצמית היא תאוריה אמפירית העוסקת בראש ובראשונה בקידום העניין של תלמידים בלמידה, בפיתוח כישוריהם ובשיפור תחושת הרווחה האישית שלהם. תאוריית ההכוונה העצמית מתעניינת במיוחד בהשפעתן של אסטרטגיות בית ספריות וכיתתיות מקובלות – שימוש בציונים, בהערכות, בתגמולים ובלחצים חיצוניים – על הפוטנציאל האנושי ללמוד ולהתפתח. חסידיה של מדיניות המבחנים עתירי הסיכון טוענים שמדיניות התגמול והענישה מייצגת בסך הכול שימוש אפקטיבי בחיזוקים בהתאם לתאוריות התנהגותניות מקובלות, אך כותבי המאמר טוענים כי תאוריות אלה מתנות חיזוקים בהתנהגויות רצויות, ואילו המבחנים מתנים חיזוקים בתוצאות רצויות. הסכנה בהתמקדות בתוצאות נובעת מן העובדה שהיא מחזקת התנהגויות שליליות דוגמת העתקות או הורדת עבודות מהאינטרנט ( ראיין, ריצ'ארד ונטע ויינשטיין).

אשתקד הונהג בבתי"ס המיישמים את רפורמת אופק חדש כלי להערכת מורים, שפותח בראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך . הערכת המורים מעוגנת גם ברפורמת עוז לתמורה שנחתמה הקיץ. מכך עולה, שתוך שנים אחדות תקיף ההערכה את כלל המורים בחינוך הרשמי בישראל.מאמר שפרסמה לאחרונה הראמ"ה, בשם "תהליך הערכת מורים בישראל; צעדים ראשונים ומחשבות לעתיד", מתאר את תהליך הפיתוח של הכלי להערכת המורים בישראל. כידוע כלי ההערכה שפיתחה הראמ"ה מסתמך בעיקר על הערכת המורים על ידי המנהלים שלהם. במאמר מצוין, בין היתר, כי במהלך פיתוח הכלי הוחלט, כי הערכת המורים לא תתבסס ישירות על הישגי התלמידים, כמו שנהוג במספר מדינות ובהן ארצות הברית. הסיבה לכך היא, שמחקרים הצביעו על בעייתיות רבה בניסיון לקשור בין הישגי התלמידים לבין איכות עבודתו של המורה. כך, למשל, מורים נבחרים לא אחת ללמד בכיתות "מאתגרות". ניתן להניח שהישגי המורים היו גבוהים יותר אילו לימדו בכיתות טובות יותר. כמו כן, הלמידה של התלמידים מושפעת מגורמים לא מעטים בנוסף לאיכות ההוראה, כמו היחסים בין התלמידים, אקלים הלמידה הכיתתי והתקציבים העומדים לרשות ביה"ס. קיים גם חשש, כי שימוש במודל המעריך את המורה על פי הישגי תלמידיו, יביא לשימת דגשיתר על הוראה של הידע שעליו נבחנים התלמידים.במאמר מופיעים ממצאי מחקר חלוץ, שנערך בכלי להערכת מורים בסוף שנת תש"ע ( חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מיכל בלר).

ממצאי המחקר בשני שלביו הראשונים שהעידו על רמת הסכמה גבוהה בין השופטים אך על רמת דיוק נמוכה העלו את השאלה אם מחנכים מסוגלים לזהות מורים יעילים כשהם רואים אותם. ספק זה הוביל אותם לפתח כלי מדידה לניבוי יעילות של מורים. הניסויים שתוארו מראים שהדבר אפשרי. לשאלה כיצד צריך להגדיר הוראה יעילה, בחרו החוקרים בהגדרה צרה: יעילות היא הערך שמורה מוסיף ללמידה במונחים של ציוני מבחנים, זאת חרף הסקפטיות הקיימת לגבי גישה/שיטה זו. הציונים משקיפים, לדעתם, משהו בעל ערך בעיני קובעי מדיניות ובעיני הציבור והם מאמינים שבהצטברות הם מדדו מה שנטען שימדדו. באקלים הנוכחי של מרוץ לצמרת ושל תמריצים אחרים לאחריותיות, החיפוש אחר מורים יעילים הפך לרחב, לדחוף ולמשפיע, והתקווה היא שכלי צפייה המנבא באופן אמין מורים שהוראתם יעילה יסייע למנהלים למצוא ולתמוך במורים כאלה ובכך לקדם את החינוך (Strong, M., Gargen, J., & Hacifazlioglu, O ).

המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).

כבר דיווחנו בעבר על מגמה חדשה שמתחילה להתגבש בקנדה להעריך מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר במקום המציאות הנורמטיבית והסטנדרטית של מבחני הערכה ארציים. עתה מתברר כי גם בקליפורניה מתחילים רשויות החינוך להתעניין בסוגיה של בדיקה ארצית של מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם גורמי החינוך בקנדה נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים הישירים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה. הסקר נערך ביוזמת ה Canadian Education Association) בשיתוף עם מחוזות החינוך בקנדה. לצורך הסקר גיבשו הקנדים רציונאל תיאורטי המבוסס על תפיסת העניין והאתגר בלמידה של Csikszentmihalyi 1997. תפיסה חינוכית הידועה בשם FLOW הגורסת כי הצבת אתגרי למידה יכולה להגביר את המעורבות הלימודית והעניין של הלומדים.

המחקר המוצג במאמר זה מתבסס על עבודות חוקרים שעסקו בלמידת מורים במסגרות מקצועיות (Cochran-Smith, 2001, Darling-Hammond, 2001,2001, Lunenberg et al 2007). הוא מציג עדויות נוספות המראות כיצד תוצרי תוכנית ניתנים לשימוש בהערכה של הלמידה עצמה ושל יעילות התוכניות. המחקר נערך במהלך שלוש שנים ובדק ממצאים מסוימים בתוך ובין שלושה אשכולות של מורים מנוסים לומדים, כדי לבחון את השינויים בלמידה שלהם. הוא נערך בתוכנית ללימודי תואר שני בקולג' אוניברסיטאי לחינוך בארה"ב ( White, C.S., Fox, R.K., Isenberg, J.P., & Mason, G).

ספר זה מציע הדרכה למרצים המעורבים בלמידה מקוונת ביצירה וביישום של פורטפוליו מתוקשב ( תלקיט מקוון ) עם הסטודנטים שלהם. הספר מסייע למרצים להעריך את הצרכים של הסטודנטים שלהם כאשר הם מתכננים ומיישמים תכנית פורטפוליו מתוקשבת אסטרטגית ומקיפה התפורה לצרכים אלה. בנוסף, הספר מאפשר למרצים לראות כיצד ניתן להשתמש בתכניות כאלה כדוגמא להתפתחות האקדמית האישית והמקצועית שלהם. זהו משאב חיוני עבור כל מרצה או סטודנט המעורבים בלמידה מקוונת והמעוניינים להשתמש בפורטפוליו מתוקשב ככלי למידה והערכה ( Tracy Penny Light, Helen L. Chen, John C. Ittelson).

לפי רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים, מחצית מהמורים יקבלו מענקי הצטיינות שהיקפם מבוסס על מדדי הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. עיתון "כלכליסט" יצא לבדוק איך בונים מדד כזה והאם הוא באמת ישקף מיהו מורה טוב. סעיף המצוינות החדש מעורר דאגה בקרב המורים. יובל סרי, מחנך ומורה לפיזיקה ומחשבת ישראל בתיכון זיו בירושלים, אומר " ש"אי אפשר להחיל על מערכת החינוך תובנות שקיימות בחברות כלכליות. לטענת סרי, איכות ההוראה תיפגם גם משום ש"כיום יש פלורליזם של דעות במערכת, ובעקבות הניסיון לקבל מענק הצטיינות ייווצר מצב שכולם יישרו קו עם עמדת המנהל משום שיפחדו מפגיעה במענקים. בנוסף, מורים לא ירצו לקחת על עצמם לימוד בכיתות חלשות כי זה יפגע במדדי ההצלחה שלהם".

לאורך השנה כולה יכולים תלמידי בית הספר הניסויי הפתוח בחיפה לעיין בקלסר שבו מרוכזים דפי ההערכה שלהם, שמונח דרך קבע על מדף בכיתה. בבית הספר המתמקד בנושאי מנהיגות , מעורבות ומחויבות חברתית , החליטו לוותר על התעודות המסורתיות ולהחליף אותן בחוברת הערכה גדושת מידע, שאת חלקה יוצרים התלמידים, במשוב על עצמם ועל חבריהם. לפני כחודשיים קיבל כל תלמיד , מלווה בהוריו, את חוברת ההערכה שלו מהמורה. לדברי סגנית המנהלת , אורלי דמבינסקי, המטרה היא להגיש לתלמיד הערכה משקפת אך לא מתייגת, שתצביע על התפתחות ועל כיוונים מעשיים להמשך. חלק מהקלסר, למשל, מוקדש לאוסף עבודות שיכול להדגים מיומנויות וכישורים שהתלמיד רכש ".