דוח מבקר המדינה לשנת 2021 עוסק בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.

בצל הקריאות התוהות לגבי נחיצותם של מדעי הרוח, מזכירה פרופ' רחל אליאור כי האוניברסיטה מופקדת על חמישה תחומים: א. איסוף, תיעוד ואצירת ידע קיים; ב. חקירת ידע קיים והנחלתו ברמות שונות של הוראה תוך ביקורת שיטתית; ג. הפצת ידע בעולם המחקר ובזירה הציבורית תוך כדי שיפוט וביקורת; ד. יצירת ידע חדש המאתגר מוסכמות; ה. קריאת תיגר על הפער בין הרצוי למצוי בתוקף סמכות הידע והישגי המדע.

בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.

החל בשנת 2014, בתחילת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, היתה הלמידה המשמעותית חלק מהמדיניות המוצהרת של המשרד. פירושה של למידה משמעותית הוא: גיוון וגמישות של תוכנית הלימודים בהתאם לשונות בתחומי העניין של התלמידים; הרחבת האוטונומיה הפדגוגית של המורים; ושינוי והגמשת משטר הבחינות והמדידה: פחות מבחנים אחידים וסטנדרטיים עם ציונים מספריים ושאלות בקיאות סגורות שמכוונות לתשובה אחת נכונה, ויותר הערכה מילולית על עבודות חקר ופרויקטים שמבצעים התלמידים, לרוב על נושאים שהם עצמם בוחרים.
לאתר הספר

תנועת הסטנדרטים ביקשה להקנות תוכן לימודי זהה ואחיד לכלל התלמידים, במטרה להעלות את רמת הלימודים, אך גם כדי ליצור שוויון הזדמנויות לשכבות האוכלוסייה השונות, לצד הנחלת מורשת תרבותית, היסטורית ומדעית משותפת לכלל התלמידים בחברה. ואולם, שני גורמים פגעו בהצלחת התוכנית: 1. התלהבות יתר מהמבחנים. 2. צמצום המושג 'סטנדרטים' למספר מוגבל של מקצועות.

בעידן של למידה מהבית, גובר הצורך של המורה לקבל בזמן אמת תמונת מצב פרטנית ומקיפה של תלמידיו מבחינת נוכחות, התפתחות חברתית-רגשית, התנהגות, ציונים והישגיות. בהקשר זה, הומצאו ממשקי טכנולוגיה הדדיים אשר מאפשרים למורים לקבל קבל מידע שוטף, מאובטח ומהימן על התלמידים במהירות הבזק.