דוח היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד במשרד החינוך על פרויקט החינוך 2030 מספק תובנות מרתקות על אי התאמת בתי הספר לצורכי ההווה, התנאים ההכרחיים ליישום רפורמות נחוצות בחינוך, נזקי האי שוויון לכלל החברה (כולל החזקים), המאפיינים המשותפים למערכות חינוך מצליחות בעולם והגורמים העיקריים להצלחה במבחנים הבינלאומיים. כאן מובאים עיקרי הדברים, בחלוקה לסעיפים קצרים.

זה יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות שמטרתו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. התפישה החינוכית של בית הספר רואה בכל תלמיד פוטנציאל של הצטיינות, והיא חותרת, יחד עם התלמידים וההורים, לממש את הפוטנציאל הזה במלואו. מאמר זה מתאר את הנחות היסוד שבבסיס המודל ואת ארבעת המרכיבים המרכזיים בדרך פעולתו.

דוח מבקר המדינה לשנת 2021 עוסק בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.

בצל הקריאות התוהות לגבי נחיצותם של מדעי הרוח, מזכירה פרופ' רחל אליאור כי האוניברסיטה מופקדת על חמישה תחומים: א. איסוף, תיעוד ואצירת ידע קיים; ב. חקירת ידע קיים והנחלתו ברמות שונות של הוראה תוך ביקורת שיטתית; ג. הפצת ידע בעולם המחקר ובזירה הציבורית תוך כדי שיפוט וביקורת; ד. יצירת ידע חדש המאתגר מוסכמות; ה. קריאת תיגר על הפער בין הרצוי למצוי בתוקף סמכות הידע והישגי המדע.

בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.

החל בשנת 2014, בתחילת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, היתה הלמידה המשמעותית חלק מהמדיניות המוצהרת של המשרד. פירושה של למידה משמעותית הוא: גיוון וגמישות של תוכנית הלימודים בהתאם לשונות בתחומי העניין של התלמידים; הרחבת האוטונומיה הפדגוגית של המורים; ושינוי והגמשת משטר הבחינות והמדידה: פחות מבחנים אחידים וסטנדרטיים עם ציונים מספריים ושאלות בקיאות סגורות שמכוונות לתשובה אחת נכונה, ויותר הערכה מילולית על עבודות חקר ופרויקטים שמבצעים התלמידים, לרוב על נושאים שהם עצמם בוחרים.
לאתר הספר