הערכה של תהליכי למידה בכיתות לימוד באירופה כפי שהתבצעה ע"י סטודנטים לחינוך ולהוראה ותלמידי תיכון ממדינות אחרות. נבחנו מערכות החינוך באנגליה, שבדיה , יפאן , גרמניה , הרפובליקה הצ'כית , דרום אפריקה ודרום קוריאה. הספר מציג זוויות ראייה בלתי אמצעיות לתהליכי למידה כפי שאובחנו ע"י תצפיות של משלחת סטודנטים, תלמידי תיכון ומורים שהגיעה ממדינות אחרות , כגון יפאן , הודו אנגליה , סין , הונג קונג, גרמניה , שבדיה ועוד. מדובר על הערכה עצמית Self-evaluation שנעשתה במשותף ע"י חברי המשלחת והכיתות הנצפות , כל אלו באמצעות שיטות מחקר איכותניות. (J. MacBeath, H. Sugimine)

במוקד המאמר מוצגת ההבחנה בין הערכה פנימית של בית הספר לבין הערכה חיצונית שלו. הטיעון המרכזי של המאמר הוא ששני סוגי ההערכה חיוניים לבית הספר ולמערכות חינוך, ולכן, השאלה אינה עוד מי מהן חשובה יותר, אלא כיצד ניתן לקיימן זו בצד זו לטובת שיפורו של בית הספר. הערכה פנימית והערכה חיצונית יכולות להתקיים זו בצד זו ואף להפיק תועלת הדדית אם יווצרו תנאים מתאימים לדיאלוג בין השתיים. הערכה פנימית יכולה להרחיב את נקודות המבט של ההערכה החיצונית, לעזור בפירוש ממצאיה ולהגדיל את מידת השימוש בממצאי ההערכה. (דוד נבו)

במחקר, שבחן 37 מורים מנוסים שמלאו תפקיד חונכים למורים מתחילים, נמצא שמורים חונכים מסוגלים למקד את המתחילים בלמידת התלמידים, ובמיוחד בחלשים שבהם, כבר בשלבי ההוראה הראשונים. לשם כך נזקקים החונכים לידע על תלמידים ועל למידת מורים, על פדגוגיות להוראה בכיתה ולהדרכת מורים, ובמיוחד ידע רב רובדי ויכולות בכמה תחומים של הערכה. שימוש נכון בידע זה עשוי להעמיד במרכז את הלמידה של התלמיד ולעזור למורה המתחיל ליצור שיטות לעיצוב ההוראה תוך היענות לצורכי התלמידים השונים. תוצאות מחקריות אלה מציבות אתגר בפני דרכי עבודה שמרניות של חונכים וקוראות ליצירת בסיס ידע רלוונטי להתפתחות החונכים כך שימקדו את המורים המתחילים בשלב מוקדם בהוראה אינדיווידואלית בהתאמה לתלמידים. (Athanases, S.Z., & Achinstein, B.,)

הכוונה עצמית ואחריות, הינם בבחינת יעדים נוספים שהוצבו בעשור האחרון לקידום במוסדות רבים במערכת החינוך הישראלית. צוותי חינוך, מחקר והדרכה מצהירים על חשיבותם של יעדים אלה, אך מתקשים לעתים לממשם. הספר של דליה עמנואל מהווה מאפשר לנו לחדור לנבכי ההתרחשויות בבית ספר יסודי-ממלכתי "צופה שרון". סגלו החינוכי פתח את דלתו כדי ללמוד על המתרחש בקרבו באמצעות מחקר פעולה ארוך טווח, שבוצע בשיתוף פעולה ייחודי ומרתק בין צוות מחקר מהיחידה לתכנון לימודים שבאוניברסיטת תל אביב ובין בית הספר על פועליו – תלמידים, מורים מנהלת ובעלי תפקידים. (דליה עמנואל)

החשיבות הגדלה של למידה מתוקשבת הניעה את משרד החינוך האמריקאי להכין ולפרסם דו"ח אקדמאי מסכם על הערכה בלמידה מתוקשבת. הפרסום מתייחס לסוגיות הבאות: גיבוש בבסיס הנתונים של הליכי הלמידה המתוקשבת , סוגי הלמידה המתוקשבת וביטוייה בהערכה שיטתית , איתור קבוצות השוואה מתאימות להערכה , פערים באיסוף הנתונים והשלמות נדרשות, תכנון ההערכה – הליכים מומלצים , המלצות לביצוע מעשי של שלבי ההערכה , המתודולוגיה מתייחסת הן לשיעורים מתוקשבים חלקיים , הן לקורסים מתוקשבים מלאים והלן למערכות למידה מרחוק. הדו"ח נמצא במלואו באינטרנט וניתן להורידו.

המאמר של ד"ר רוברט ג'יימס אליוט מהרשות הלאומית למיומנויות בסקוטלנד הוא נייר עמדה מרתק המצדד ברפורמה קונצפטואלית בתחומי הערכה החינוכית . אליוט מבחין בין ההערכה מהדור הראשון ( Assessment 1.0 ) המבוססת על הערכה פורמאלית , מבוססת- כיתה ומבוקרת לבין הערכה מהדור השני ( Assessment 2.0 ) שהיא אותנטית, גמישה וטבעית לסביבת הלמידה ולתוצרי הלמידה המתוקשבים והאמיתיים של הלומד כיום. אין ספק כי ההערכה מהדור השני תושפע בסופו של דבר מתהליכי התקשוב הידועים כיום באינטרנט כ Web. 2 ולכן יש להיערך לכך כבר היום כי לא נוכל להתעלם מתהליכים חברתיים וקוגניטיביים האופייניים לבני נוער ולצעירים כיום ובעתיד. ההערכה המתוקשבת כיום סיגלה לעצמה בדיוק את המאפיינים של ההערכה המסורתית ומבחינה תפיסתית היא שייכת הלכה למעשה לדור של Assessment 1.0 . במילים אחרות , היא פורמאלית , חסרת גמישות , מנותקת מההוויה של הלומדים ומנותקת מדרכי הלמידה והמיומנויות שסיגלו לעצמם הלומדים כיום בעידן האינטרנט ( Robert Elliot ).