מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)

הרצאה מאת ד"ר דן גבתון מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך" הסוקרת את פעילותו של גוף הפיקוח על בתי הספר בבריטניה – OFSTED; עוצמתו, תפקידיו, אופן פעולותו והשלכות עבודתו על מערכת החינוך, תוך זיהוי טביעות האצבע של הרפורמה הבריטית בדו"ח דברת והצעת החוק המועלית בו להקמת רשות ארצית להערכה (ראמ"ה).

הרצאה מאת ד"ר סולי נתן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה כלי למשוב ולפיתוח סגלי הוראה שפותח על ידי צוות מחוז מרכז והופעל באופן נסיוני בשנה האחרונה במספר בתי ספר. ההרצאה סוקרת את מטרות הכלי ברמה המחוזית וברמה הבית-ספרית, ההתלבטויות בפיתוחו, התחומים אותם הכלי כולל ואופן הטמעתו (ושל התהליך ההערכה) בקרב מנהלים ומורים בבתי הספר.

הרצאה מאת פרופ' יצחק פרידמן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה מאפיינים של בתי ספר שלא ימצוא סטנדרטים והשפעתם החיובית והשלילית של "מבחנים קריטיים" והשפעתם על אקלים בית הספר. לדעת פרידמן סטנדרטים יכולים להועיל למערכת אך יש לשמור על מדידה מתונה בלבד שתסייע לסטנדרטים למלא תפקידם ולא תגלוש לתחום של מבחנים קריטיים.

מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

המחקר מנסה לבדוק מאפיינים של תיאוריות, אמונות, גישות מקצועיות וידע מקצועי הנמצא בבסיס של תהליכי ההערכה אצל מורים מנוסים ואצל מורים מתחילים. המחקר מדגים ניסיונות לטפח אצל מורים ופרחי הוראה מודעות לעמדות אישיות, ולידע המקצועי הגלוי והסמוי שנמצא בבסיס שיקוליהם בתהליך של הערכת תלמידים ולאחריות הנובעת מכך. (פנינה פרנקל)