מטרת המאמר לתאר את מבנה ציפיותיו של המורה המתחיל מההוראה כעיסוק מקצועי ומבית ספר כארגון עבודה. הנבדקים במחקר היו 273 מורים מתחילים, שהשתתפו בתכנית ההתנסות המעשית בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים. כמה שבועות לפני כניסתם להוראה סדירה, הם מילאו שאלון לדיווח עצמי, שכלל פריטים שביטאו ציפיות של מורים מעבודתם בראשית דרכם המקצועית. הנתונים שנאספו נותחו והוצגו לפי תורת השטחות. נמצא כי ציפיות המורים המתחילים מתמקדות בתחומי עניין ופעולה אלה: ציפיות להכרה מקצועית –ציבורית, ציפיות לתמיכה ולקולגיאליות מצד עמיתים, מנהל והורים וקהילה וכן ציפיות לכך שעבודת ההוראה תשמש בסיס לחיזוק האני מקצועי של המורה. במאמר נטען כי הציפיות התעסוקתיות של המורה הן ציפיות אינטרינזיות, שיש להן שלושה היבטים: היבט חברתי, היבט ארגוני והיבט פסיכולוגי. במאמר נדונו המשמעויות הארגוניות של הציפיות האלה, וכן ההשלכות שלהן לתהליך ההכשרה של מורים (פרידמן, יצחק)

המחקר בוחן את תפיסת הסטודנטים את מאפייניו הסכולסטיים של קורס, ואת השפעתן על הערכותיהם את ההוראה והקורס. גישה זו התבססה על ממצאי מחקר, שפיתח מודל לאפיון תכניות להכשרת מורים על פי סוגי הידע המשמשים בהן ולפי הגישות שבאמצעותן מונחל הידע לסטודנטים. הממצאים הראו כי קיימת שונות ברורה בתפיסת הסטודנטים את המאפיינים הסכולסטיים של קורסים, וזו משפיעה על תפיסתם את מאפייני תכנית ההכשרה ותרומתה להם. (שלומית אבדור)

המאמר דן במערכת מורכבת ומעגלית של משובים, שניתן להחיל אותה בכל נקודה; כל משוב גורר משוב של הצד האחר בדיאלוג. צוות המורים המעריכים מגיב על המידע שקיבל מצוותי התכניות, וצוותי התכניות מגיבים על החומרים שארגן צוות המורים המעריכים. המעריך החיצוני מגיב על החומרים שהביאו אליו המורים המעריכים. בכך הוא חייב אותם להגיב לתגובתו, וחוזר חלילה. כל אחד מהמפגשים האלה העמיק את הידע, את ההבנה, ההמשגה וההבניה של התהליכים בכל אחד מהצמתים, ובכך תרם למפגש עם הצוות הבא. התהליך המעגלי תרם ללמידה של בית הספר כולו, לשיפור התכניות ולהתמודדות אמיתית עם אי בהירויות ונקודות חולשה בבית הספר מתוך הבנה לצרכיו. הידע כולו נבנה על ידי המורים בעבור עצמם, עבור תלמידיהם ועבור בית ספרם. (מירי לוין-רוזליס)

במסגרת הרפורמה המתוכננת בחינוך התיכוני באנגליה, ניתן משקל רב יותר לפרויקט מורחב שתלמידי התיכון בחטיבה העליונה יידרשו להגיש. כחלק מתפיסה חדשה המתגבשת כיום הערכת הישגים ידרשו כל תלמידי התיכון באנגליה (במיוחד אלו הניגשים ל-3 יחידות לימוד) להתמודד עם הגשת פרויקט מורחב. התלמידים יידרשו להוכיח יכולת תכנון, הכנה, איסוף עיבוד וחקר כחלק מתעודת הסיום של ביה"ס התיכון. על פי התפיסה החדשה של הערכה שתיושם בשנים הקרובות באנגליה יש לאפשר לתלמידים להתמודד עם ביצוע שיטתי של פרויקטים ולא רק בחינות הישגים תיאורטיות. משרד החינוך הבריטי נערך ליישם את הרפורמה המוצעת בשנים הקרובות ולחייב את כל תלמידי התיכון להגיש פרויקט כחלק מדרישות החובה לסיום ביה"ס התיכון וקבלת תעודת הבגרות.

המאמר סוקר את הדרכים שבהן חמש מדינות – שווייץ, יפן, צרפת, ניו-זילנד וסין(שנחאי) – קולטות מורים מתחילים במיוחד במדעים ובמתמטיקה ומעצבות את כניסתם למקצוע. בכל המדינות מוקדשים תקציבים נכבדים לתוכניות הקליטה, יש שילוב של משאבי תמיכה שונים, התוכניות הן בדרך כלל דו-שנתיות ונעשה מאמץ לטפל בנושא מעבר לשלב של הישרדות בלבד ( Wong, H.K., Britton, T., & Ganser, T) .

מחקר תיאורי שחקר את היישום בפועל של הכנסת פורטפוליו דיגיטאלי בתוכניות הכשרת מורים ברחבי ארה"ב. תיעוד המחקר התבסס על 6 תוכניות בהכשרת מורים באוניברסיטאיות אמריקאיות בהן נערכו פרויקטים רחבי היקף להטמעת השימוש בפורטפוליו דיגיטאלי במחלקות להכשרת מורים. שתי שאלות מחקר עיקריות הוצבו: א.מה הרקע להכנסת תוכניות הערכה מבוססות פורטפוליו דיגיטאלי (אילו נסיבות וגורמים דחפו למעבר לתוכנית) ב.אילו שלבים או נדבכים בתוכנית יושמו בפועל במהלך הגשמתה? החוקרים מציינים כי שינוי ממשי ומהותי בתהליך ההערכה חל רק כאשר ננקטה גישה משולבת של לחץ ותמיכה עפ"י המודל של פולאן (Fullan, 2001). בחלק ממחלקות החינוך היו קשיים ביישום והתנגדויות סמויות וגלויות שגרמו לעמדות שליליות הן של סטודנטים להוראה והן של מורי המוריםׁ(Wetzel Keith & Neal Strudler).