-
מאמר מלא
המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)
-
סיכום
תנועת הסטנדרטים בארה"ב חייבה כל תלמיד בכיתות ג'-ח' לעבור כל שנה מבחנים על פי סטנדרטים בקריאה ובמתמטיקה וכל אזור תוגמל או הוענש על-פי הישגי התלמידים. במאמר זה הכותבים מפרטים כמה בעיות הנוגעות לתכנית הבחינות הנ"ל. לדעתם המתכונת הנוכחית מתעלמת מהייחודיות של החינוך האמריקאי ומביאה במקום זאת מבחנים שתוצאותיהם הטלת סנקציות על הלומדים, על המורים ועל בתי הספר. הכותבים מתמקדים בקשיים החינוכיים העולים מחוק NCLB שלדעתם מכוון לגישה אחידה בתוכניות הלימודים הפוגעת באיכות החינוך, ומתארים שורה של בעיות המסבירות את הצורך בתוכנית שונה. (Zittleman, K. & Sadker, D)
-
לינק
המחקר מציע מודל הוראה ייחודי שעשוי לשפר הכשרת מורים לניתוח סיטואציות מורכבות של תהליכי הוראה-למידה. הצגת המודל היא פרי מחקר בן 3 שנים. מהניתוח עולה כי בקורס היו שלושה רכיבים בולטים: א. צפייה מסוגים שונים: צפייה בסרטים של שיעורים אותנטיים, צפייה בקטעים מסרטים הוליבודיים, צפייה בפעולות למידה שנערכו תוך כדי הקורס. ב. רכישת גופי ידע תיאורטי אם על-ידי קריאה עצמית ואם על-ידי הרצאות של המשתתפים בקורס. ג. עיבוד המידע שהופק מתוך הצפייה בסרטים וקליטת גופי הידע התיאורטי באמצעות דיוני מליאה, דיונים קבוצתיים ועבודת יחידים (יעל פויס)
-
מאמר מלא
-
תקציר
מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)
-
לינק
-
לינק
מטרת המחקר היא לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה, נושא לימודי היסטורי המשלב היבטים אינפורמטיביים, אמפתיים וערכיים. המחקר חושף ומתאר את המודל מנטלי בפעולה של מורים אשר לימדו נושא בהיסטוריה ונמצא, כי המודל המנטלי שלהם מורכב לא רק מהיבטים אינפורמטיביים, אלא גם אמפתיים וערכיים. באשר להוראת ההיסטוריה, המחקר הזה מאיר באור חדש ומנסה לגשר על היחסים בין הוראת היסטוריה לבין הלמידה. הוא קובע כי יש להבין את פעילות ההוראה של המורה להיסטוריה דרך המודל המנטלי הסמוי ועל סמך עקרונות שמכוונים את ההוראה ביחס ללמידה. (גדי ראונר)
-
תקציר
-
תקציר
בהרצאה זו, שניתנה בכנס על שיעורי חברה בדמוקרטיה, מנה פרופ' ג'ון פטריק מאוניברסיטת אינדיאנה שבעה מרכיבים חיוניים לדעתו בחינוך לדמוקרטיה. בין המרכיבים: הקניית ידע על המשטר הדמוקרטי ועל החברה האזרחית, פיתוח התנהגויות, מיומנויות ונטיות אופי אזרחיות, עידוד פעילות חוץ-לימודית במועצות תלמידים ובקבוצות ספורט ואי הגבלה של הוראת הדמוקרטיה למקצוע האזרחות בלבד.
-
לינק
כדי להניע בהצלחה את הכשרת המורים אל מעבר לטיפול המקוטע והשטחי בשונות וברב-תרבותיות הקיימים כיום, על מורי מורים ליצור חזון של הוראה ולמידה בחברה הטרוגנית, ולהשתמש בחזון זה כדי לשלב לימודים רב-תרבותיים בתוכניות הכשרה. החזון המוצע כאן של מורים הנענים למאפיינים תרבותיים יכול להוות נקודת מוצא לשיחות בין מורי מורים בתהליך כזה. שינוי אינו מתרחש בחלל. ראוי שמורי מורים יקיימו דיון ושיח על הכשרה להוראה בקונטכסט החברתי והפוליטי הקיים. מאפיין מרכזי של קונטכסט זה היא הדאגה לאחריותיות הניכר בדגש הקיים על סטנדרטים למורים ולהכשרה. חיוניות ההצעה שהוצגה במאמר זה תלויה בשאלה אם הסטנדרטים ימשיכו להתקיים ובעיקר מה הם כוללים. ההצעה כאן מתבססת על האמונה שתפקיד בולט של בתי הספר הוא לקדם חברה יותר שוויונית וצודקת ושראוי להכיר ולקבל את קיומה של שונות. בכך היא הולמת שיטות של אחריותיות המפנות תשומת לב רבה לעקרונות של נגישות, שוויון ושונות בחינוך. המאמר מבקש לבחון אם אותם סטנדרטים הנוהגים כך אכן ניתנים גם למימוש (Villegas, A.M., & Lucas, T ).
-
סיכום
ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).
-
סיכום
בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)
-
לינק
במאמרו, דייויד ה. ג'ונסן (David H. Jonassen), משלב תיאוריות עכשוויות רווחות לידי תיאוריה אחת, הרמונית וקוהרנטית, של למידה כפעילות. לעומת תיאוריות הרואות בלמידה תהליך פשוט של צבירת ידע או של שינוי התנהגותי, טוען ג'ונסן כי למידה הינה תהליך של הקניית משמעות, תהליך בעל טבע חברתי מובהק, שכן מתבצע על רקע התרבות וההיסטוריה בהם לוקח האדם חלק. כל פעילות מורכבת מכמה תתי- מערכות: תת- מערכת של ייצור, בה הכוונה מאחורי הפעילות רוקמת עור וגידים. תת המערכת השנייה הינה הצריכה, בה היחיד שוקל את הפעולה תוך התייחסות לקהילה הסובבת אותו. תת- מערכת נוספת היא זו של ההפצה, הקושרת בין מושא הפעילות לקהילה על ידי הגדרת חלוקת עבודה. תת המערכת האחרונה אליה מתייחס ג'ונסן היא ההחלפה, הכוללת את יוזם הפעולה והחוקים המגבילים פעילותו, כמו את הקהילה עמה בא במגע. תיאוריית הלמידה הפעילות כהבניה מספקת לנו עדשה אלטרנטיבית לבחינת תהליך הלמידה. במקום להתמקד בידע אותו צובר היחיד, תיאוריה זו בוחנת את תהליך הלמידה לאור הפעילויות בהן משתתפים האנשים, אופי הכלים המשמשים אותם בפעילויות אלו, היחסים בין המשתתפים, המטרות והכוונות של הפעילויות ומושא הפעולות ותוצאתן. בכך פורשת עבורנו תיאוריית הפעילות ביסוד הלמידה יריעה רחבה להבנת תהליך הלמידה.
-
סיכום
השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. המחקר נעשה בהשראת מחקרם של גרייבס ועמיתים (Graves et al, 1988), שזכה להתייחסויות רבות בספרות. אלא שבניגוד למחקרם, שבו בדקו אך ורק את מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, ובשל כך היו המסקנות שגויות, במחקר המוצג כאן נבדק גם אילו רעיונות זוכר התלמידים ומהי איכות הזכירה. שני היבטים אלה חשובים כדי להגיע למסקנות נכונות יותר ביחס לשאלות של טקסט עיוני לימודי-טוב. מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים. כן נאספו נתונים על אודות שיקולי הדעת של מומחים לכתיבה בנוגע לשכתוב טקסט בהיסטוריה. מנתונים אלו הוסקו מסקנות אחדות בנוגע לדרכי הערכת טקסט לימודי ובנוגע לכתיבתו. שתי השאלות שהנחו את המחקר היו: א. כיצד נעריך טקסט לימודי בכלל וטקסט בהיסטוריה בפרט? ב. אילו עקרונות ינחו אותנו בבואנו לכתוב טקסט כזה? (אסיה שרון)
-
לינק
המחשב החדש Nova 5000 ויתרונותיו להוראת המדעים והטכנולוגיה המחשב מציע מסך גדול יחסית של 7 אינץ׳, אפשרות להפעלה מיידית, זיהוי כתב יד, ואפשרות לחיבור רכיבים נוספים, כמו עכבר ומקלדת או מכשירי מדידה מדעיים הנמצאים בשימוש בבתי ספר. אפשר להריץ עליו גם מעבדי תמלילים, דפדפן אינטרנט וסתם תוכנות. המערכת כוללת מגוון גדול של חיישנים ומערכות מדידה לשיעורים ומעבדות בפיזיקה, אלקטרוניקה, ביולוגיה וכימיה, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, שיחליפו את ערכות המדידה הסטנדרטיות. חסל סדר הנייר המילימטרי, הסרגלים והעיפרון: היום יכולים התלמידים למדוד טמפרטורות או חומציות של תמיסה על ידי חיישנים מדויקים המחוברים למחשב ומציגים את התוצאות באופן מיידי. המערכת יכולה לבדוק שינויים לאורך זמן בעזרת החיישנים והתִכנות שלהם. לדוגמה התלמידים יכולים לצפות בשינוי הטמפרטורה של חומרים שונים לאורך זמן, העוברים ממצב צבירה מוצק לנוזל לאחר תהליכי התכה ורתיחה (סומך ד., רבינוביץ מ.)
-
מאמר מלא
הפרויקטים והפעילויות זוכים לפופולריות רבה בקרב המורים, ונהנים מגיבוי של תיאוריות הגורסות, כי גיוון המטלות, המשימות והשיטות עושה את הלימוד נעים יותר וקל יותר לזכירה. אבל, הפעילויות והתכנים המסורתיים של השיעור נדחסים ונקצצים. הפרוייקטים והפעילויות זוללים זמן ברעבתנות. כדי לפנות להם מקום יש לכווץ את הזמן המוקצב לקריאה, כתיבה, הקשבה, דיאלוג ביקורתי וחקירה מונחית. הלימוד הרציני עובר למושב האחורי.איזון הוא מילת המפתח בחינוך. לפעמים צריכים המורים להפעיל את התלמידים ולפעמים עליהם לשמש להם כמומחים וכמורי דרך. פעילויות ופרויקטים עולים יפה אם הם מותאמים לתלמיד, מעודדים את הצמיחה האינטלקטואלית בדרכים שהתלמיד אינו מודע להן, ומתבססים על ידע שמעניק למשימה עומק ותוכן עם השלמתה. ברירה, ארגון, מיקוד, הצגה, תרגול, ביקורת עמודי התווך של תכנית הלימודים כל אלה צריכים להילקח בחשבון (Gillbert T. Sewall)
-
מאמר מלא
עלינו לבחון את הקונסטרוקטיביזם משל היה ארגז כלים לבעיות למידה. ידע בעייתי מסוגים שונים מזמין תגובות קונסטרוקטיביסטיות ההולמות את הקשיים – לא מסגרת קונסטרוקטיביסטית קבועה אחת. המאמר דן בנושאים הבאים: מהו הקונסטרוקטיביזם על גווניו השונים?; קונסטרוקטיביזם – בעד ונגד; סוגים שונים של קונסטרוקטיביזם מועילים במקרים שונים; קונסטרוקטיביזם פרגמטי (דיוויד פרקינס)
-
לינק
פדגוגיה אינה הגיבור העיקרי של הספר הזה. הגיבור העיקרי שלו הוא "נשיאת עדות" – מה פירושה לפני ואחרי השואה. אך פדגוגיה היא גיבור משנה של הספר , ושושנה פלמן – חוקרת ספרות ידועה , ישראלית המלמדת ספרות באוניברסיטאות בארצות הברית – מעלה שאלות חדשות ומפתיעות אודותיה. האם יש יחס מהותי בין משבר למעשה החינוכי ? כלומר, מה היחס בין טראומה לפדגוגיה האם ביכולתה של טראומה להורות דרך לפדגוגיה?" פלמן מתארת את התהליך המשברי שעברה כיתת הסטודנטים שלה באוניברסיטת ייל ומסכמת : "על רקע זה אטען שההוראה כשלעצמה, ההוראה בהגדרתה , מתקיימת לאמיתו של דבר רק במשבר ודרכו : אם ההוראה לא נקלעת למשבר כלשהו , אם אינה מעלה על פני השטח , באורח בלתי צפוי ( במפורש ובמובלע) לא את הפגיעות ולא את הנפיצות של איזה מימד מכריע , אולי לא היה בה מן ההוראה . "במבט לאחור על החוויה אני סבורה שתפקידי כמורה , ככל שזה יישמע פרדוקסאלי , היה ליצור בכיתה מצב משברי ככל האפשר , להביאה אל קצה המשבר שהסטודנטים יכלו לעמוד בו בלי להסתכן בשיגעון , בלי להידחף אל מעבר לגבול " . לא מדובר כאן על משבר סוקרטי , משבר שבו בן השיח נקלע למצוקה של סתירה , אלא על משבר רגשי עמוק, קליני , משבר שבלעדיו , כך פלמן , אין הוראה אמיתית (יורם הרפז) .
-
סיכום
מטרת המאמר היא להתחקות אחר הסיבות לקשיים ביישום רפורמות בחינוך, כפי שהדבר עולה מהניסיון הבינלאומי בנושא זה. המחבר ממליץ, על יסוד ניתוח שיטתי, לקחת מהרפורמות שהוצעו או נוסו עד היום ושהושקעו בהן משאבים את מה שמתאים ליעדים של היום, ולבדוק מה אפשר לעצב מחדש כדי שיתאים למחר. על הרפורמה ל"הצטנע" ביעדיה ולא להתיימר לפתור את כל חוליי החברה. על הרפורמה בחינוך להתמקד בראש ובראשונה בממד הפדגוגי ולהשקיע בו את מרב המשאבים (חיים גזיאל).
-
סיכום
המאמר דן במה שנקרא הלמדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה, בהיסטוריה של התופעה, בהגדרות המדויקות של "למדנות","הוראה" ו"למידה" ובסטנדרטים מתודולוגיים וטכניים לניהול מחקרים מוצלחים בתחום. המאמר מתחיל בסיפור יהודי על מסע ממינסק לפינסק המשמש איור לדיון כולו. שולמן מדבר על שלוש הצדקות רחבות לטובת קידום השקעה רצינית בהוראה ובלמידה כפעילויות למדניות: פרופסיונליזם, פרוגרמטיזם ומדיניות (Shulman, L.S.)
תוצאות חיפוש עבור: היסטוריה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין