-
מאמר מלא
על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה – הצליחה. במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ).
-
סיכום
יום עיון של מרכז שניידר בשיתוף גף ליקויי למידה במשרד החינוך ( שפ"י ) 25.5.08. תקצירי הרצאות יום העיון. מארגני יום העיון בחרו להאיר את צידה הפחות מוכר של לקות הלמידה ולהתמודד עם שאלות הקשורות בהבנת המימדים הייחודיים הקשורים ללקות למידה לא מילולית. במהלך יום עיון חשוב זה נעשה ניסיון להתמודד עם השאלות ע"י התבוננות במישורים שונים: שאלות הקשורות בהיבטים התוך-אישיים כגון יכולת לעבד רמזים לא מילוליים , יכולת ויסות , טמפרמנט בסיסי , כישורי שפה וכיו"ב. שאלות הקשורות בקשר הורה-ילד ושאלות הקשורות בהשפעה ההדדית של הסביבה הלימודית והחברתית של הילד על התפתחותו הרגשית והחברתית. בשאלה כיצד מתפתחת הבנה חברתית –רגשית , עסקה הרצאתה של פרופסור עדנה כצנלסון . ד"ר רעיה אריאל עסקה בלקות למידה לא מילולית NLD – מהי לקות זו ? מהם המאפיינים הנוירו-פסיכולוגיים? מהו הדיון המחקרי העדכני כיום בתופעה. הרצאותיהם של יעל ברוקנר וד"ר עופר גולן עסקו בשיטות הטיפול בקשיים אלו.
-
לינק
המחקר המוצג במאמר בדק את הקשר בין מדדי יעילות ארגונית בבתי ספר לבין ההתקדמות בהישגי תלמידים מתחילת שנה ועד סופה, בשלושה נושאים : תחומי למידה בסיסיים ( מוטוריקה גסה , תפיסה חזותית , התפתחות לשונית ואחרים), הבנת הנקרא ומתמטיקה . במחקר השתתפו שמונה בתי ספר לחינוך מיוחד , ארבעה במגזר היהודי וארבעה במגזר הערבי, ונבדקו גם ההבדלים בין שני המגזרים . מן הממצאים עולה כי : א. ככל שהמורים תפסו את ממדי היעילות של בית הספר כגבוהים יותר, כך הייתה התקדמות התלמידים רבה יותר בתחומי הלמידה הבסיסיים ובהבנת הנקרא. ב. המורים בבתי הספר במגזר היהודי העידו על מידה רבה יותר של יעילות מזו שהעידו עליה המורים במגזר הערבי. ג. ההבדל בין המגזרים במדדי היעילות היה נמוך בהרבה מן ההבדל בהתקדמות התלמידים : במגזר הערבי הייתה התקדמות נמוכה במידה ניכרת מזו שהייתה במגזר היהודי (סאאיד ,בשארה. חנה שחר).
-
לינק
לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.
-
מאמר מלא
מסמך זה נכתב לקראת ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא "מצב הלשון העברית במערכת החינוך", הנערכת לציון 150 שנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה. הסוגיות המוצגות במסמך: לימודי העברית במערכת החינוך כיום – היקף הלימודים והישגי התלמידים. טענות על מדיניות הוראת העברית במערכת החינוך והצעות לשינויה (יובל וורגן)
-
לינק
מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.
-
לינק
במאמר זה שני חלקים. בחלק הראשון מתוארת פרקטיקת האבחנה של לקויות קריאה והרציונל התיאורטי העומד ביסודה. בחלקו השני של המאמר מוצג ניתוח סוציולוגי המאיר אתדינמיקת התפשטותה ותפוצתה חסר התקדים של הפרקטיקה האבחונית ומקורות משוערים להצלחתה. נוהגים להאשים באנכרוניזם את המחנכות של הדורות הקודמים בתיוגם חסר הרגישות של הילדים שהתקשו פעם בקריאה כ"עצלנים" או דלי מוטיבציה. היום, גורס הכותב שבמובן אחד "הדודה הזקנה" אכן צדקה: הילדים הללו צריכים להתאמץ יותר, לקחת "מאמן" מוצלח יותר או שניהם יחד (ארטמן, לביא).
-
מאמר מלא
פעילות סיפור תמונות ברצף ידועה לכל גננת ומורה בגיל הרך, והיא מקובלת הן כפעילות קבוצתית והן כפעילות יחידנית. הנימוקים לכך רבים וחשובים, ביניהם פיתוח חשיבה, שפה ודמיון. מטרתו של מאמר זה להאיר את תרומתה של הפעילות גם לפיתוח ולביסוס הידע על מושג הסיפור/סכימת הסיפור ולתהליך הפקת סיפורים. פעילות סיפור תמונות ברצף דורשת מהילדים רמה מסוימת של הפשטה, שכן הם נדרשים "לתרגם" את ההתנסות המוחשית עם עצמים אמיתיים מהעולם ה"אמיתי", לסיפור תמונות "דמיוני". לכן, הפקת סיפור תמונות ברצף מיד לאחר ההתנסות המוחשית עשויה לתרום להפקה משמעותית של סיפור, שהרי סיפור הוא השתקפותו של העולם האמיתי כסיפור (ברכה קיטה)
-
מאמר מלא
גישת הפרופיל הקשבי האישי אותה פיתחו פרופ' יהושע צאל וד"ר לילך שלו-מבורך במהלך ארבע השנים האחרונות מבוססת על התיאוריה של רשתות הקשב של פוזנר ופטרסן (1990). על בסיס תיאוריה זו פותחה מערכת של מטלות ממוחשבות להערכת תפקודי קשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב הבאות: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ושליטה ובקרה בקשב. מערכת מבחני הפרופיל הקשבי מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את רמת תפקודו בכל אחת מארבע מערכות הקשב הללו.
-
לינק
איטיות הקריאה של אנשים הסובלים מדיסלקציה נובעת מהאיטיות בעיבוד מידע חזותי שפתי בשלבי עיבוד המידע השונים – כך עולה ממחקר שערכה ד"ר שלי שאול מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה. מתוך ממצאי המחקר עולה כי לקוראים דיסלקטיים ישנם קשיים בקריאה כאשר עליהם לבצע את הפענוח הפונולוגי (משמע ההתמרה של גירוי חזותי-אות לגירוי שמיעתי-צליל) שהוא תחילתו של תהליך קריאה נורמטיבי. המסקנה הסופית מן המחקר היא שהדיסלקטים איטיים בקריאה בעיקר בשל האיטיות בעיבוד של מידע חזותי, הפער בקצב העיבוד בין שני הערוצים שכנראה נגרם מאטיות זו פוגמת באינטגרציה של המידע ברמה התפיסתית בקרב הדיסלקטים (שלי שאול)
-
סיכום
לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)
-
לינק
במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.
-
לינק
המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)
-
לינק
אתר שפיתחה אודי יוליס להנחיית מורים לכתיבת פעילויות חקר-רשת באינטרנט. הפעילות צריכה להיות חלופית לדרך למידה שאינכם שבעי-רצון ממנה, לכלול שימוש טוב ונבון ומודרך ברשת, לדרוש רמת הבנה שהיא מעבר להבנת הנקרא גרידא. באתר מתוארים באופן ברור ומדגים את שלושת השלבים בתהליך עיצוב המשימה המקוונת: איסוף החלקים, יצירת משימות אפשרויות ואינקובציה ( אודי יוליס).
-
סיכום
מהירות שיום, זיכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. לימוד מודעות פונולוגית כדי להתגבר על קשיי קריאה הפך למקובל בארה"ב. בין ההמלצות במאמר: לאתר כבר בגן ילדים קשיים שפתיים ולהפנות בזמן לקלינאית תקשורת, גננת שי"ח, או מורה לחינוך מיוחד. יש לעקוב אחר אוצר מילים ושליטה בשפה. מומלץ ביותר להקריא לילדים בבית ולהעשיר את אוצר המילים שלהם. הקראת ספרים צריכה להמשך גם בשנים הראשונות של בית-הספר. אוצר מילים ושליטה בשפה הם חשובים ביותר, לא רק עבור קריאה. ילד שאותר כבעל קשיי למידה זקוק להוראה מתקנת כבר בגן, באווירה תומכת, בתוך המסגרת החינוכית (נופר ישי-קרין)
-
תקציר
תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" מבוססת על המלצות ועדת "לקראת קריאה וכתיבה" שהוקמה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. התכנית נוצרה על רקע הצבת קידום האוריינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך הישראלית ומבוססת על המחקר הענף שנערך בעולם, המעיד על תרומת תכניות לקידום אוריינות בגיל הרך להתפתחות במהלך שנות הגן ולהישגים העתידיים בבית הספר ואף לאחר מכן. התכנית מתייחסת למסגרת החינוכית החל בכניסת הילדים (גילאי 3) למערכת החינוך ועד לתחילת הלימודים (גילאי 6) בבית הספר. היא נועדה לפתח תשתית ללימוד קרוא וכתוב ושפה בבית הספר.
-
לינק
המטרה של מאמר זה הוא להבחין בין סוגי המיומנויות הנדרשות כיום לאיתור מידע דיגיטאלי בסביבה חינוכית וזאת על מנת לפתח את הדידקטיקה ההולמת של חיפוש המידע באינטרנט עבור המורים. המאמר מתייחס בעיקר לנקודת המבט של התלמידים, והקשיים שלהם ומתוך כך מציע כיוונים לבניית הדידקטיקה הנכונה והראויה של מידענות לבתי הספר. תהליך דליית המידע הוא תהליך מורכב למדי הדורש ידע ומיומנויות מתחומים שונים. במידה רבה יש לתאם את העברת המיומנויות האלו כתהליך שלם. יש צורך במודל הטמעה ספיראלי כדי לחשוף את התלמידים למיומנויות השונות תוך כדי אינטראקציה בין סוגי מיומנויות אלו ולא בהכרח שלב אחר שלב. המודל הספיראלי החושף את התלמידים בו זמנית למיומנויות של חשיבה ביקורתית, אוצר מילים ושפה, שיטות חיפוש וידע על פעולת החיפוש של מנועי החיפוש חשוב יותר מאשר העברה ליניארית של מיומנויות עפ"י שלבים (Enochsson, A)
-
סיכום
המחקר המתואר במאמר זה נערך בקורס "אדם ובריאותו", שניתן לסטודנטיות המתמחות בהוראת מדעים בחינוך היסודי. הקורס שילב חקר אירוע בסביבת פורום מקוון. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התרומה הייחודית של שיטה זו ללמידת תוכני הקורס. במטרה לגלות את רמת המעורבות של הסטודנטיות בלמידה ואת רמת בניית הידע שהתרחשה, נותחו תוכני הודעות הסטודנטיות לפורום. כמו כן נבדקו עמדותיהן כלפי שיטת לימוד זו. נמצאו דגמים שונים של מעורבות בלמידה ושל בניית ידע, שהיו נפוצים במידה שונה. התוצאות מרמזות על קשר אפשרי בין מרכיבים אלו של הלמידה בפורום. עמדות הסטודנטיות כלפי הלימוד בשיטה זו היו חיוביות . התרומה הייחודית של סביבת הפורום לחקר האירוע הייתה בעיקר בארגון יעיל של הלמידה השיתופית (אילון, בתיה)
-
לינק
רכישת פיענוח באנגלית כשפת אם עלולה להימשך שנתיים וחצי לעומת רכישת הפיענוח של אורתוגרפיות שטוחות יותר, שרכישתן עשויה להימשך לא יותר משנה אחת (Seymour, Aro, Erskine, 2003). נשאלת השאלה באיזה שלב ראוי לצפות להופעת כתיב נכון בקרב דוברי עברית הרוכשים את הכתיב האנגלי במהלך כיתה ד'? איך ניתן לאפיין את הכתיב האנגלי המתפתח, וכמה תשפיע ידיעת הכתיבה בעברית כשפה ראשונה על התפתחות הכתיב באנגלית כשפה זרה? מטרת המחקר הראשונה הייתה לבדוק מנבאים אורייניים של כתיב בשפה האנגלית אצל תלמידים בחטיבת הביניים לאחר חמש שנים של חשיפה לאורתוגרפיה האנגלית. מטרה נוספת של מחקר זה הייתה בדיקת השאלה האם לימוד האנגלית כשפה זרה מתרחש בשלבים בדומה לשלבי רכישת הכתיב באנגלית אצל תלמיד הלומד אנגלית כשפה ראשונה (ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שימרון ,יוסף. ספרקס, ריצ'ארד)
-
סיכום
המחקר בדק יכולת של מודל אורייני, המבוסס על אסטרטגיות טרום -קריאה, לנבא הצלחה בקריאה לפי התנהגותם של תלמידי כיתה א' עם ספר מוכר, ומשווה אותו למודל הבודק מוכנות על פי מיומנויות למידה. נמצא ששני האבחונים מכילים פרמטרים דומים ומסוגלים לנבא הצלחה או כישלון בלימוד קריאה, כאשר אבחון "מוכנות" מצליח לנבא זאת בצורה טובה יותר מאשר "התנהגות קריאה בספר מוכר". (נילי פלטי)
תוצאות חיפוש עבור: הבנת הנקרא
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין