מאמר זה בוחן אם ובאיזה אופן מבנה התוכניות להכשרת מורים והתמיכה המוצעת במסגרת תנאי הלמידה משפיעים על ממדים מהותיים של שחיקה ושביעות רצון של הסטודנטים גם לאחר פיקוח של המאפיינים האישיים שלהם. המאמר מתאר מחקר, שבו השתתפו 3892 מתכשרים להוראה בשנתם הראשונה ב-13 אוניברסיטאות בגרמניה, שבחן את הופעתם וייצוגם של גורמים שונים שקשורים לסביבת הלמידה של מתכשרים להוראה ושל תפיסות הקשורות אליה. המחברים מסיימים את המאמר בציון מספר השלכות בכל הנוגע לעיצוב סביבות הלמידה בהכשרת מורים כדי למנוע ולמזער שחיקה אצל המתכשרים להוראה והמורים לעתיד:

המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. שלוש קבוצות המחקרים ("Research programs") שעלו בסקירה: מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים – נסקר במאמר הראשון; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע- נסקר להלן; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון – נסקר להלן (Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams, L., Chavez-Moreno, L., Mills, T., & Stern, R).

מערכת תכנון הכשרת המורים באנגליה התקלקלה ומסתכנת במחסור עתידי של מורים, אומר צוות חשיבה אוניברסיטאי. משרד החינוך האנגלי החליף כ-9,000 מקומות הכשרת מורים מאוניברסיטאות ישירות לבתי ספר תחת תכנית הזיקה הישירה (School Direct programme).אולם מחקר מיליון+ (Million+) מנבא, שהואיל ורק 45% מהמקומות יתמלאו, יהיו פחות 3,000 מורים באנגליה שיוכשרו עד 2014.( Hannah Richardson ).

פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

במאמר זה ממליצה המחברת, כותבת סקירת הביקורת, על הספר " Teacher Education Matters: A Study of Middle School Mathematics Teacher Preparation in Six Countries". הספר מתאר מחקר השוואתי בינלאומי שערכו מחבריו ובו בחנו את הכשרת מורים למתמטיקה ומדעים בשש מדינות. צוות המחברים בחר להתמקד בסטודנטים להוראה ובמורים הנמצאים בהשתלמויות למורים ובהכשרה שלהם, מאחר שהמתמטיקה בחטיבת הביניים מהווה בסיס להצלחתם של התלמידים בלימודי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה. הבחירה בשש מדינות גם הייתה בחירה מושכלת, מאחר וביצועי התלמידים במדינות אלה (בולגריה, גרמניה, מקסיקו, דרום קוריאה, טייוון וארה"ב) שונים מאוד כפי שנבדקו במבחני השוואה בינלאומיים ( Marina Milner-Bolotin).

בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).