מערכת תכנון הכשרת המורים באנגליה התקלקלה ומסתכנת במחסור עתידי של מורים, אומר צוות חשיבה אוניברסיטאי. משרד החינוך האנגלי החליף כ-9,000 מקומות הכשרת מורים מאוניברסיטאות ישירות לבתי ספר תחת תכנית הזיקה הישירה (School Direct programme).אולם מחקר מיליון+ (Million+) מנבא, שהואיל ורק 45% מהמקומות יתמלאו, יהיו פחות 3,000 מורים באנגליה שיוכשרו עד 2014.( Hannah Richardson ).

פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

במאמר זה ממליצה המחברת, כותבת סקירת הביקורת, על הספר " Teacher Education Matters: A Study of Middle School Mathematics Teacher Preparation in Six Countries". הספר מתאר מחקר השוואתי בינלאומי שערכו מחבריו ובו בחנו את הכשרת מורים למתמטיקה ומדעים בשש מדינות. צוות המחברים בחר להתמקד בסטודנטים להוראה ובמורים הנמצאים בהשתלמויות למורים ובהכשרה שלהם, מאחר שהמתמטיקה בחטיבת הביניים מהווה בסיס להצלחתם של התלמידים בלימודי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה. הבחירה בשש מדינות גם הייתה בחירה מושכלת, מאחר וביצועי התלמידים במדינות אלה (בולגריה, גרמניה, מקסיקו, דרום קוריאה, טייוון וארה"ב) שונים מאוד כפי שנבדקו במבחני השוואה בינלאומיים ( Marina Milner-Bolotin).

בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

אחת השאלות המרכזיות בהכשרת מורים כיום היא מה יוצר תוכנית הכשרה אפקטיבית להכשרת מורים ללמד תלמידים במאה ה-21? אחת התשובות שצצו במערכות החינוך היא מסלולי הכשרה חלופיים. דגש מועט על פדגוגיה ומתודולוגיה בתוכניות החלופיות בחנ"מ – למרות שחלק מהתוכניות החלופיות כולל קורסים והתנסויות הקשורים לפדגוגיה ולמתודולוגיה, רבות אינן כוללות היבטים אלה, ומדגישות בעיקר ידע תוכן. אין ספק שידע תוכן חיוני ביותר בהוראה יעילה ואיכותית, והוא חשוב מאוד למורי החינוך המיוחד(עמידה בסטנדרטים לקבלת רישוי, ביסוס מעמד מקצועי, שיתוף פעולה עם מורים אחרים). הבעיה היא הפחתת הערך של קורסים בפדגוגיה ושל התנסויות המקשרות את ידע התוכן לתלמידים. במחקר נמצא כי חונכות בתוכניות החלופיות בחנ"מ נמצאה כגורם בעל השפעה מובהקת על יעילות התוכניות. גם לעבודה עם מדריך פדגוגי ממוסד ההכשרה יש חשיבות בהקשר זה ( Quigney, T.A).

הכשרת מורים משמעותית בשני כיוונים: בחיזוק היעילות הראשונית של המורה, ובהגדלת ההסתברות של התמדה במקצוע והתפתחות המתכשרים לכלל מורים מנוסים ויעילים לאחר שלוש השנים הראשונות לעבודתם (Boyd et al., 2007, Clotfelter, et al., 2007). נמצא כי מתכשרים שלא הייתה להם התנסות מעשית ושלא למדו בקורסים מתאימים נשרו פי שתיים יותר בשנת העבודה הראשונה ממורים מתחילים שהוכשרו באופן מלא. כך גם לגבי הנשירה בחמש השנים הראשונות: 49% מבעלי ההכשרה החלופית נשרו לעומת – 30% בקרב המתכשרים בהכשרה מלאה (Henke, Chen, & Geis, 2000 ). כיום יש בארה"ב הזדמנות לחולל רפורמה דרמטית בהכשרה ובהתפתחות המקצועית לאור הקצאת משאבים משמעותית לנושאים אלה. על בתי הספר לחינוך להעלות את רמתם. על מורי המורים לגלות נכונות ליצור שותפויות עם בתי ספר, להתמודד ולשנות את השגרות/הנהלים של האוניברסיטאות המנועים השקעות בהכשרה אקדמית וקלינית טובה, ולהיות חברים בקהילייה המקצועית. משמעות צעדים אלה היא קבלה של צורה אחרת של אחריותיות מקצועית. זהו אתגר קשה אך הוא אולי ההזדמנות הטובה האחרונה לשיפור החינוךברחבי ארה"ב ( Darling-Hammond, L ).

תכנית "חותם" היא יוזמה חדשה ומשותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל, ותנועת 'הכל חינוך' לגיוסם של צעירים בוגרי תואר ראשון בהצטיינות, להוראה בבתי הספר. התכנית תפעל במסגרת הארגון העולמי Teach for All, המאגד פעילות חינוכית חדשנית במספר מדינות בעולם, בראשן ארצות הברית ואנגליה שגם מובילות את הארגון. משך התכנית הינו שנתיים. לאחר סיום לימודי התואר הראשון יצטרפו לתכנית סטונדטים מצטיינים אשר יעברו סינון קפדני. ביוני יחל מסלול הכשרה אינטנסיבי ומעשיר למשך 5 שבועות וכבר ב- 1 לספטמבר 2010 יצטרפו מורי המחזור הראשון למערכת החינוך וילמדו במסגרת 80% משרה. במהלך שנת הלימודים ימשיכו חברי התכנית ללמוד פעם בשבוע לשם קבלת תעודת הוראה ועם סיומה יוכלו להתחיל בלימודי תואר שני על חשבון התכנית.

המאמר מציג מחקר שבו יצרו החוקרים פרופילים של מאפייני הרקע וההנעות להוראה של סטודנטים שבחרו ללמוד במסגרות של הכשרה להוראה בשלוש אוניברסיטאות באוסטרליה. אוכלוסיית המחקר כללה קבוצות שלמות של מתכשרים בשנת ההכשרה הראשונה (1,653) בשלוש האוניברסיטאות. המחקר מראה שהמשתתפים בחרו בהוראה למרות הנ"ל. השתמעויות למדיניות ולמעשה – ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לשמש כלי חשוב בידי קובעי מדיניות ומבצעיה בהקשר של גיוס מועמדים להכשרה להוראה ( Richardson, P. & Watt, H.M.G) .