מרכז מיח"ם, המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. המרכז הוקם בשנת 1999 על ידי ד"ר רפי דודזון. הרעיון שמאחורי המרכז – להכשיר מורים למאה ה-21 על ידי שילוב טכנולוגיות של מידע ותקשורת בחינוך, בהוראה ובלמידה. אחד הפרויקטים הייחודיים של המרכז הוא פרויקט "ניידע", פרויקט המבוסס על שילוב מחשבים ניידים בכיתות בבתי הספר. הפרויקט שהוא הראשון מסוגו בדרום החל לפני כשלוש שנים כפיילוט בבית הספר אלעטאונה בחורה. כיום פועל הפרויקט בשבעה בתי ספר נוספים במגזר הבדואי. מטרת הפרויקט היא לשים את הפריפריה במרכז העשייה החינוכית בארץ, ולצמצם את הפער הדיגיטלי בין מרכז לפריפריה.

המאמר עוסק במידת התרומה של תהליכי תקשוב המבוססים על משימת ניתוח מקרה לתהליך הכשרה מקצועית אקדמית. בספרות בתחום זה ניתן דגש רב לאסטרטגית הוראה קונסטרוקטיביסטית של פתרון בעיות אותנטיות. משימת ניתוח מקרה אותנטי דורשת מהסטודנטים הלומדים לבחון מקרים הקשורים לחומר הנלמד באופן בקורתי, מתוך מודעות רפלקטיבית לעצמם כלומדים ולחומר הנלמד, ומזמנת אפשרות לחקירה שתופית וליישום התיאוריות והכלים הנלמדים. אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים משלשה מגזרים שונים – ערבי, יהודי ובדואי, שלמדו בשלש קבוצות נפרדות, בשנה הראשונה בתכנית תלת שנתית להכשרת מת"ל במסגרת היחידה לעובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. לסטודנטים הועבר שאלון לדיווח עצמי, שבחן את עמדתם ביחס לתרומת המשימה המתוקשבת חקר מקרה, וכן את עמדתם ביחס לתהליכי התקשוב בכלל כמקדמים את תהליך ההכשרה המקצועית לתפקיד מת"ל. בנוסף לכך, חושב ממוצע כמות ההודעות בקבוצות הדיון השונות שעסקו בחקר מקרה.הממצאים העיקריים הצביעו על עמדות חיוביות של כלל הסטודנטים כלפי שילוב התקשוב בתכנית המת"ל, וכן כלפי חקר מקרה מתוקשב. הממצא המעניין הוא, שהקבוצה מהמגזר הבדואי, שהנסיון והרקע הקודם שלה בתקשוב היו הנמוכים ביותר, העריכו את תרומת התקשוב בכלל, ותרומת משימת 'חקר מקרה' מתוקשב כתורמת להכשרתם במידה הגבוהה ביותר, וכמות ההודעות הממוצע בקבוצת הדיון היתה הגבוהה ביותר ( עינת איגר, נועה באומן) .

כיום, כ 40- שנה לאחר ההמלצה על ביצוע הרפורמה, התועלת שבחיטוב עדיין מעסיקה חוקרים ומעצבי מדיניות חינוכית. סקירת הספרות שמובאת להלן נועדה לבחון מה ידוע לנו על מאפייני חטיבות הביניים והשפעתה של מסגרת בית- ספרית זו על תהליכים לימודיים, במיוחד על סוגייתהאוריינות הלשונית. בסקירת הספרות התמקדו החוקרות , מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב , במאפיינים שונים של חטיבת הביניים ובהתערבויות שנועדו לקדם את ההסתגלות של התלמידים ללימודים בחטיבת הביניים בכלל, וללימוד אוריינות לשונית בפרט. בהקשר זה תוארה המדיניות הננקטת בכמה מדינות שהגיעו להישגים מובילים בתחום האוריינות. הסקירה דנה בהרחבה בנושאים אלה כפי שהם באים לידי ביטוי בזירה הישראלית. מסקירת הספרות עולה כי לחטיבת הביניים אין בהכרח מענה לצרכים הייחודיים והמורכבים של התלמידים ( אדי-רקח אודריבירן הדר , פרדימן-גולדברג שירה ).

לצד בתי הספר הייחודיים-פרטיים, שבמקרים רבים מהווים מעין "ילדים חורגים" למערכת החינוך הציבורית, פועלים ברחבי ישראל גם 110 גני ילדים ובתי ספר המוגדרים "ניסויים". בדומה לייחודיים, גם בתי הספר האלה פועלים סביב תחום או קונצפט מסוים. "מדובר בקבוצת בתי ספר ממלכתיים רגילים מכל רחבי המדינה, יסודיים ועל-יסודיים, חילוניים ודתיים, ערביים, צ'רקסיים, שמקבלים תקציב ומנדט לחמש שנים לפיתוח מודל חינוכי חדשני מרמת הרעיון ועד תורת החינוך, בראייה הוליסטית". בתי הספר האלה מכונים "ניסויים" מפני שהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך משתמשת בידע שצברו בשנות הניסוי כדי לקבוע ולעצב את המדיניות של המערכת כולה בעתיד. אוסף קישורים, מחקרים וכתבות על תהליכי הלמידה בבתי הספר הניסויים.

המחקר מתמקד בתהליך הבחירה המקצועית של מורים העובדים בחינוך המיוחד במגזר הבדווי. מטרת המחקר הייתה ללמוד מה הם מניעי הבחירה בהתמחות חינוך מיוחד, ומה הם הגורמים המעצבים את התהליך.

מטרת המחקר הייתה לתאר את תופעת ההיעדרויות בקרב מורים במדינת ישראל ולנסות להסביר את מאפייניה העיקריים של התופעה על פי גורמי רקע אישיים ומוסדיים. (זהבה רוזנבלט, אריה שירום)

המחקר עוסק בגורמים אישיים ומוסדיים שנמצאו קשורים לעמדות חינוכיות ולהצלחה בלימודים אצל מתכשרים/ות להוראה בדואים/ות ויהודים/ות, במהלך הכשרתם. (דיתה פישל)