בהמשך למגמת גידול בשימוש בספרים אלקטרונים שאנו רואים בחודשים האחרונים, עליה תוכלו לקרוא גם בכתבה שהתפרסמה ב-NY-Times נשאלת השאלה האם יש הבדל בעיבוד הקוגניטיבי של המידע האלקטרוני לעומת הנייר המודפס ? חמישה מומחים: פרופ' Alan-Liu מאוניברסיטת קליפורניה, Sandra-Aamodt העורכת לשעבר של כתב-העת “Nature-Neuroscience”, פרופ' Maryanne-Wolf מהמכון להתפתחות הילד, פרופ' David-Gelernter מהחוג למדעי המחשב של אוניברסיטת ייל ופרופ' Gloria-Mark מהחוג למידענות של אוניברסיטת קליפורניה ניסו לתת מענה לשאלה מעניינת זו.

גם בגיל 70 פלוס ממשיכה נירה אלטלף להתרוצץ בין בתי ספר ולדאוג שדור העתיד ילמד לקרוא. אלטלף, שזכתה על פועלה בפרס החינוך, הקימה לאחרונה מרכז הוראה שבו היא מיישמת את שיטתה. את שיטת ליט"ף (למידה יחידנית טיפולית פעילה) פיתחה בעקבות התנסות בשטח כיועצת חינוכית ובהמשך כמפקחת ארצית באגף חטיבת הביניים במשרד החינוך. הנחת הבסיס של השיטה היא שפענוח סימני הכתב הוא המפתח להבנת הנקרא. הוראת השיטה, המתאימה גם לילדים עם לקויות למידה, נעשית פרונטלית ובקבוצות קטנות או בצורה אינדיווידואלית, תוך אפשרות להתקדם בקצב אישי. המרכז החדש שפתחה מיועד לשרת ילדים הזקוקים לתמיכה בקריאה ובכתיבה מעבר לתוכנית הלימודים בבית הספר. דגש נוסף יושם על שיתוף ההורים והמשפחה כולה במשימה באמצעות סדנאות וחוגים משותפים להורים ולילדים.

על רקע הקשיים והאילוצים של מורים בכיתות לימוד בארה"ב להטמיע את שגרת הקריאה בספרים , גיבש פרופסור Steve Layne כמה עצות מועילות המופיעות בספרו החדש , Igniting a Passion for Reading. פרופסור Layn מנסה להראות למורים ולמחנכים כיצד לפתח ולטפח תלמיד קורא האוהב לקרוא ספרים מתוך מוטיבציה פנימית ולא רק מתוך מוטיבציה חיצונית היזומה ע"י המורים. הספר החדש זכה לביקורות חיוביות בארה"ב והוא נותן מענה בעיקר לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות שם מתגלים הקשיים העיקריים כיום ( Steve Layne ).

הכותבת עושה במאמר שימוש בגישה האיכותית של סיפור אישי כדי לדון בעבודתה בהוראת קורס קריאה מתקנת בפעם הראשונה בקריירה שלה. המאמר מאיר את השיטות ההוראתיות ואת התרגילים לבניית קהילייה שבהם נעשה שימוש כדי ללמוד באורח ביקורתי קריאה בסיסית לקבוצה שהתאפיינה בשונות תרבותית וחינוכית של תלמידי שנה ראשונה בקולג'. במאמר דנה הכותבת בגישתה לקורס ובאינטראקציות עם סטודנטים תוך שימוש במסגרת של "הוראה הנענית תרבותית". זהו סוג הוראה המזמין את המורה להבין את תחומי העניין של תלמידיו ולארוג אותם לתוך תוכנית ההוראה שלו ) Ferguson-Russell, D ).

בספר שמעורר עניין, הערכה רבה וסערה בארה"ב טוען Kelly Gallagher כי בתי הספר האמריקאיים בעצמם תורמים באופן פעיל ( מבלי להיות מודעים לכך) לירידה ונסיגה של התלמידים בקריאת ספרים. הכנסת סטנדרטים מחייבים לבקרת הקריאה ומדידת יכולות הקריאה במבחנים רק גורמת לתלמידים להירתע מקריאת ספרים מעמיקה להנאתם . הדגש שניתן לקריאת טקסטים עיוניים פוגע בחדוות הקריאה של התלמידים בבתי הספר. מבלי להיות מודעים לכך, בתי ספר עצמם, ולא בהכרח ההורים, תורמים ליצירת חיץ בין התלמידים ובין עולם הספרים היצירתי. מחבר הספר, מציע שורה של הצעות לבתי הספר כיצד לשנות גישה וליצוא אקלים בית ספרי המטפח את אהבת הקריאה של התלמידים. מחבר הספר הוא אחד המומחים המובילים בארה"ב בתחומי הקריאה , אוריינות אקדמית וכתיבה יצירתית

הצעה של ציונה, סטודנטית להוראה , לגבי שילוב כתיבת בלוג בנושא קריאה וספרות. התכנית המוצעת על ידה מעודדת קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. קווי המיתאר של התוכנית נועדו לעודד קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. התוכנית המוצעת נועדה לעודד ביקורתיות, יצירתיות, הבעה עצמית והרחבת אופקים בנושא ספרות והכרת סופרים שונים. התלמידים יקבלו תרגילים שעליהם להתייחס אליהם בכתיבת בלוג אישי, וכן יגיבו ויקבלו תגובות מחבריהם. במסגרת ההתנסות המוצעת כל תלמיד יבחר ספר שמעניין אותו ויקרא אותו. תלמיד יוכל לקרוא מספר ספרים, עד שיבחר ספר כלבבו. יחקור התלמיד על מחבר הספר, ויכתוב עליו בבלוג בכתיבה יתאר התלמיד מיהו המחבר? האם הוא ישראלי או סופר מחו"ל? מה הרקע שלו, ומהם ספריו השונים, ועוד… בהמשך מוצע כי התלמיד יתבקש לתאר סיטואציה מהספר, שבה הוא מציע המשך שונה ממה שכתב הסופר. התלמיד יהיה הסופר, שיכתוב בבלוג שלו קטע מקורי בעצמו. למאמרון המלא של ציונה …

מצגת מעניינת של פרופסור יואב יאיר , מנהל שה"ם , האוניברסיטה הפתוחה. ההרצאה "קריאה אקדמית מספרים דיגיטליים ניידים" ניתנה ביום העיון הספר העברי: "מן הקלף עד האינטרנט" . בהרצאה הציג פרופ' יאיר את המגמה הכלל עולמית של שימוש בספרים דיגיטליים- תובנות ממחקרים מובילים, העדפות שימוש, ודוגמאות מרחבי העולם. בין השאר, הוצג פרויקט פא"ר ופרויקט עתידי בהובלת שה"ם – פרויקט סד"ן – ספרים דיגיטליים ניידים.

הבנת הנקרא הוא אחד הכישורים החשובים ביותר שילדים צריכים לרכוש בשנות בית הספר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשר בין מידת הקריאה של ספרים, מחד גיסא, וקריאת עיתוני נוער וזמן התכתבות בצ'ט, מאידך גיסא לבין רכישת ידע לשוני (מורפולוגי ותחבירי) והבנת הנקרא בקרב ילדים דוברי עברית. נמצא, שככל שהילד קורא יותר ספרים הוא בעל ידע לשוני טוב יותר ומבין טוב יותר את הנקרא. עוד נמצא, שמבחן סטנוביץ תורם תרומה ייחודית מעבר לגיל להסבר השונות בין הקוראים בהבנת טקסטים ובידע לשוני, כלומר, קשר בין מידת הקריאה לבין הבנת הנקרא וידע לשוני. ואולם מצאנו גם מתאם שלילי בין קריאת עיתוני נוער להבנת טקסטים, וכן בין התכתבות בצ'ט לרמת הידע הלשוני ( דפנה קפלן ודורית רביד) .

המאמר מתאר ניסוי מתוקשב לעידוד קריאה שנערך בארה"ב בקרב תלמידי כיתות ה' . הלמידה של התלמידים סביב הטקסטים התבססה על מערכת של קהילות מתוקשבות/פורומים ממוחשבים אשר באמצעותם הם העירו והגיבו לטקסטים שנדרשו לקרוא. השילוב של סביבה מתוקשבת לתגובות התלמידים עור אצלם עניין רב יותר בטקסטים אשר הם נדרשו לקרוא. הערות התלמידים בפורמים המתוקשבים סביב הקריאה היו קוגניטיביות, פרשנויות וגם מעצבות. הפעילות המתוקשבת המשותפת של למידת עמיתים סביב קריאת טקסטים שינתה את מערכת היחסים בין תלמידים ומורים בסביבה האוריינית ויצרה סביבה מעודדת לתלמידים הנוטלים חלק בתהליך הקריאה המתוקשב (Larson, Lotta C ) .

אחרי עשרות שנים של מחקרים רבים בתחומי הקריאה ועידוד הקריאה עדיין נותרו תהיות ושאלות פתוחות לגבי ההשלכות של תגמול חיצוני (extrinsic rewards) לעומת תגמול פנימי. מה שברור יותר מתוך עיון במחקרים שנערכו עד כה היא לא השאלה האם תגמולים/תמריצים מגבירים את ההנעה הפנימית לקריאה אלא באילו תנאים ונסיבות למידה התגמולים פוגעים במוטיבציה של התלמיד. מחקרים שנערכו לאחרונה סבורים כי המענה לעידוד הקריאה נעוץ באותנטיות של התהליך הלימודי סביב הקריאה. המטלות לעידוד הקריאה אסור להן להיות מלאכותיות אלא הן צריכות לזמן לתלמיד הזדמנויות כאלו שימשכו אותו לקרוא את הספר או הטקסט. המפתח הוא יצירת מעורבות פעילה כזו שהתלמיד יירצה לקרוא את הספר כחלק מסביבה אוריינית פתוחה וסקרנית. עידוד הקריאה היא ביסודה פעולה נמשכת המאתגרת את התלמיד ולא כופה עליו מטלות קריאה לא מזמנות ( Barbara A. Marinak & Linda B. Gambrell ).

ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתייחס למאמרה של פרופסור קתרין ינסי – Writing in the 21st Century. רכישת הקריאה בעבר התפתחה במה שהיא מכנה מבנה פירמידי – קודם כל רכשו את הקריאה המודפסת, אחריה את הקריאה הדיגיטאלית, ולבסוף את הקריאה המרושתת. אבל פרופסור קתרין ינסי טוענת שהיום אין משמעות למדרג הזה. היום, כולם נרכשים ביחד. והיא טוענת שכך צריך להיות גם עבור רכישת הכתיבה. ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.

שורה ארוכה של מחקרים מאששת את המתאם שבין כמות הקריאה העצמאית של תלמידים בזמנם החופשי לבין ההישגים שלהם בלימודים. להרגלי קריאה טובים תפקיד משמעותי בצמצום הפער בהישגים בין תלמידים מרמות חברתיות-כלכליות שונות! חובת בית-הספר היא לנסות לגרום לכמה שיותר ילדים להקדיש כמה שיותר זמן לקריאה מחוץ לכותלי בית-הספר. קראשן מוכיח כי בתי-ספר עשויים לתרום תרומה מכריעה להישגי התלמידים, אם אך יקדישו לכך את הזמן הנחוץ ואת המשאבים הנחוצים ויפעלו בדרך נכונה. הממצא העיקרי של קראשן , אם-כן, שהקדשת זמן בבית-הספר לקריאה חופשית של תלמידים יעילה לפחות כמו דרכי הוראה מקובלות יותר בחינוך הלשוני, ולעתים אף יעילה יותר, במיוחד כאשר מדובר בתכניות ארוכות טווח ( מרים פוזנר ) .

הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.

תהליך התפתחות השפה צפוי להסתיים מתישהו בגילאי בית-ספר, לאחר רכישת קריאה וכתיבה. ואפילו כמבוגרים, אנחנו לומדים מפעם לפעם מילים חדשות שכלל לא הכרנו. ההתפתחות השפתית המאוחרת כוללת הרחבה של אוצר המילים והביטויים של הילד.רעיון טוב למשחק משותף התורם להתפתחות השפתית המאוחרת הזו, הוא יצירת משחק זיכרון של מילים נרדפות. משתמשים בצמדים של כרטיסיות, ורושמים עליהן צמדים של מילים נרדפות – מילה אחת פשוטה ושימושית, והמילה השנייה היא המורכבת והנדירה יותר, אותה רוצים אנו רוצה שהילד יכיר.

בעתיד הלא רחוק רוב הטקסטים שנקרא יהיו בפורמט דיגיטאלי , ורק מיעוטם בפורמט מודפס. המחשב מאפשר נגישות אינסופית לספרים ולמחקרים הנסרקים ומועלים לרשת — אך לנגישות הזאת יש מחיר. מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר ניצה גרי מהאוניברסיטה הפתוחה מצביע על ירידה באיכות הקריאה הביקורתית של חומר שעוצב לדפוס ונסרק לקריאה דיגיטאלית על מסך מחשב.

יורם אורעד כתב מאמרון מעניין באדיורשת על ההווה והעתיד של הספר האלקטרוני . לדעתו, השילוב של בשלות האוכלוסיה לקרוא ספר דיגיטאלי מן המסך של מכשיר קריאה אלקטרוני נייד (או קורא אלקטרוני נייד) והידידותיות והפשטות של טכנולוגיית הקורא הדיגיטאלי מביא כיום למספר גדול יותר ויותר של אנשים המוכנים להשתמש בו. על פי הכתבה , אותה הוא מזכיר , אנו עדים לתופעה של יותר ויותר הוצאות ספרים המוציאות, בצד ספרי הדפוס הרגילים, גם מהדורה אלקטרונית של אותם ספרים, המתאימה לשימוש בקוראים אלקטרוניים.

חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .