אינטרטקסטואליות היא שיטה ספרותית אשר שימוש בה כמוהו כקוד המאפשר – במילים ספורות – התחברות לעולם אחר, לסיפור שכבר סופר ומאיר בדרכו את הטקסט העילי. בספרה "הקסם שבקשר" (אלקד-להמן, 2006) הרחיבה פרופ' אילנה אלקד-להמן את המושג וטענה כי השיח הספרותי הוא בין הטקסט העילי לבין רקעים שונים שאינם בהכרח טקסטים, אלא כאלה העשויים לייצג ביוגרפיה, תרבות, מגדר, פסיכולוגיה ועוד )איזיקיאל, ש' ) .

לקליטה טובה בכיתה א' יש משמעות רבה, כך גם לבחינות הבגרות בתיכון, אבל לפי מחקר אמריקני דווקא כיתה ג' היא הנקודה הקריטית ביותר בלימודים, ועלולה לגרור קשיים רבים בהמשך. הסיבה: בשלב זה הילדים לא רק מתרגלים את מיומנות הקריאה, אלא מתחילים לדלות מידע מטקסטים. "צריך לתגבר ילדים מתקשים בכיתה זו", אומרת החוקרת. בטור שכתבה עבור מגזין טיים, מסבירה חוקרת וסופרת מוכרת בארה"ב, אנני מרפי פול, שספרה הבא "מבריק – המדע שמאחורי החוכמה" עוסק בנושא זה בדיוק, מדוע דווקא כיתה ג' היא משמעותית כל כך. לפי פול, העניין קשור בעיקר ביכולות קריאה ועיבוד מידע. בכיתה ג', מסתבר, יפסיק הילד לקרוא בטקסט את הסיפור הכללי, ויתחיל לדלות מהמילים אינפורמציה (נטעלי גבירץ) .

המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).

מורים בארה"ב נוקטים בדרכים יצירתיות על מנת להניע תלמידים בבית ספר יסודי ובחט"ב לקרוא ספרים . אחת הדרכים היצירתיות עליה דווח לאחרונה היא שימוש בתוכנה המאפשרת לתלמידים ליצור מצרף תמונות ( קולאג') הקשורות ליצירה הספרותית אותה קראו לאחרונה. התוכנה בה נעשה שימוש עבור תלמידים הקוראים ספרים היא PicMonkey’s Collage tool והיא מסוגלת להניע תלמידים להמחיש את חווית הקריאה שלהם באמצעים ויזואליים .

המאמר שלהלן מציג ומנתח ממצאי מחקר בן שלוש שנים, מתשס"ח עד תש"ע, אשר בחן הוראה נעזרת ויקי (Wiki) בשלוש קבוצות לימוד של מורים וכלל 51 משתתפים. הלימודים נערכו במסגרת תכנית לקבלת תואר "מוסמך בהוראה" (M.Ed.) במכללה אקדמית לחינוך בצפון הארץ. המאמר מתמקד בניתוח תהליכי הלמידה של קבוצות מורים בסביבת ויקי. המטרה היא להצביע על התנאים שכדאי להתחשב בהם בעת תכנון פעילות לימודית של קבוצות לומדים מבוגרים בסביבת ויקי. סביבת הלמידה הזו נבחרה משום שהיא אינטראקטיבית, היפרטקסטואלית, שיתופית, זמינה ושקופה לכל הנעזרים בה, כמו גם מותאמת בעיקר לעוסקים בטקסטים (פויס, יעל).

דיווח ממפגש לימודי רב-תחומי שבו דנו בממצאים עדכניים על האתגרים שברכישת הקריאה בערבית ובכלל, ובהשלכות של הידע המחקרי על העשייה החינוכית. המפגש אורגן ע"י צוות היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עריכה: אביטל דרמון, מנהלת היזמה איתי פולק, מרכז ועדת שפה ואוריינות .

הוויכוח של הורים ואנשי חינוך בשאלת "ספר דיגיטלי או מנייר?" מתמקד באינטראקטיביות של המכשירים: האם מדובר בהסחת דעת מהקריאה או בשיפור החוויה? בניסיון להבין האם הורים צריכים לאמץ ספרים דיגיטליים בהתלהבות או לצמצם את זמן צריכת הספרים הדיגיטליים כפי שהם עושים עם זמן צריכת טלוויזיה, נערכים ניסויים מעניינים בארה"ב כמו הניסוי במסגרת פרויקט של המרכז לאוריינות באוניברסיטת אקרון. הפרויקט נועד למציאת הדרך המיטבית לשלב ספרים דיגיטליים בכיתות.

מאמר זה דן ב-10 אסטרטגיות למידה עבור מורים שיעזרו לתלמידים להפוך לקוראים חזקים ובטוחים. המחברת מדברת על ניסיונה האישי כמורה בעיר ניו יורק, ומציעה דרכים שבהן מורים יכולים לשפר את מיומנויות הקריאה של תלמידיהם (Allyn Pam, 2012).

מאמר זה מדווח שקבוצת המחקר People for Education מצאה שאחוז התלמידים באונטריו, שבקנדה שאוהבים לקרוא נמצא בירידה.

הקריאה בטקסטים דיגטאליים באינטרנט אינה קלה. לצד הטקסטים מופיעים טקסטים מרצדים , פרסומות ואלמנטים ויזואליים שונים המסיחים את הדעת . רוב המחקרים על קריאות (Readability) מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא , על כן , איטית . למעשה , מרביתנו מרפרפים במהירות ולא קוראים בצורה מאורגנת. בסקירה מוצע פתרון טכנולוגי להקלת הקריאה באינטרנט.

פרופסור יורם עשת וד"ר סיגל עדן מהאוניברסיטה הפתוחה ערכו השוואה בין איכות עריכת הטקסט בפורמט מודפס ובפורמט דיגיטלי בקרב סטודנטים., כי בניגוד לכל הציפיות המוקדמות של החוקרים ובניגוד למה שאפשר היה ללמוד מן המחקרים הקודמים בתחום, לא נמצאו על ידם כל הבדלים בין הביצועים בשני הפורמטים בדפוס ובדיגיטלי. הם גילו שמי שביצועיו טובים בפורמט אחד, ביצועיו טובים גם בפורמט האחר.

מלכ"ע היא מערכת לאבחון כתיבה עיונית, המיועדת למאבחנים דידקטיים ולמורים המלמדים כתיבה. המערכת נבנתה לפני כעשר שנים, והיא משמשת עד היום לבניית תכניות להוראת כתיבה עבור סטודנטים עם ליקויי למידה, הלומדים במכינות הקיץ של מרכז התמיכה "חממה" במכללה האקדמית תל-חי. כמו כן היא יכולה לשמש לאבחון ולשיפור הכתיבה העיונית של תלמידים מגיל עשר. המערכת בוחנת את תהליך הכתיבה, את איכות הכתיבה ואת תפיסתו העצמית של הכותב ( אורית דהן, יעל מלצר, נעמי הדס לידור ) .

איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).