רפורמות חינוכיות מדגישות שהתפתחות מקצועית של מורים תורמת להכנסת שינוי ים ומקשרת בין סטנדרטים לבין למידת תלמידים משופרת. כשם שמצופה מתלמידים ללמוד חומר מורכב יותר, לרכוש כשירויות אנליטיות חדשות ולעבוד בעידן המידע והגלובליזציה, כך גם על המורים להתכשר להוראה בדרכים המעודדות רמות חשיבה וביצוע גבוהות יותר. נדרש סוג חדש של הוראה, כזה המופעל ע"י מורים המבינים תהליכי למידה והוראה, המסוגלים להיענות לצרכי התלמידים ולדרישות תחום הדעת שהם מלמדים, והיכולים ליצור גשרים בין התנסויות תלמידים לבין מטרות הקוריקולום. נייר עמדה זה דן בפער בין דרכי התפתחות מקצועית הקיימות בבתי ספר באמריקה כיום, ומזהה שינויים שיש לעשות כדי לשנות הזדמנויות להתפתחות מקצועית זו ( Murray, J).

המאמר מדווח על מחקר כמותי שבחן את ההשפעה של אקלים ארגוני על שחיקת מורים בבתי ספר בישראל. הספרות המחקרית בתחום מזהה סיבות שונות לשחיקה ומעלה עדויות שמורי חינוך מיוחד נשחקים אף יותר ממורים בחינוך הרגיל. שני המושגים העיוניים המרכזיים במחקר:שחיקת מורים היא תופעה מורכבת שנחקרה ונדונה רבות. הגישות המחקריות כמו גם ההגדרות שונות אלה מאלה. אוכלוסיית המחקר כללה 302 מורים מבתי ספר יסודיים שחולקו לשלוש תת-קבוצות : מורי חינוך רגיל, מורי חינוך מיוחד ומורי חינוך מיוחד ממסגרות מתי"א. כלי המחקר היה שאלון "תפקיד ההוראה, מאפייני בית הספר ורגשות מורים", והוא נבנה במיוחד למחקר זה ( Lavian-Hillel, R).

מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).

מאמר זה משווה בין האמונות של מורים כוכבים (star teachers) לבין האמונות של מורים כושלים (quitter/failures). המאמר מסביר שתיים עשרה מאמונות אלה, ונותן דוגמאות לגבי האופן שבו הן מוצגות במונחים של פרקטיקות המורה בפועל. לפי הטיעון המוצג במאמר זה, כוחן של מערכות אמונה אלה הופך את הסלקציה של המועמדים להיות מורים לחשובה יותר מאשר הכשרת המורים. מורים כושלים/תבוסתנים אינם מסוגלים להפריד בין התנהגות רעה לבין הערך שהם שמים על כל תלמיד כאדם. הרעיון שמישהו הופך להיות מורה משום שהוא אוהב ילדים מוביל באופן בלתי נמנע להתפכחות מאשליות. אהבה אינה שיטת הוראה. משום שמורים כוכבים מכבדים את הילדם ואת בני הנוער הם יוצרים כבוד בחזרה ( Martin Haberman).

אין מקצוע שוחק יותר ממקצוע ההוראה. למרות המשקל הרב של גורמים אירגוניים: שכר, גודל כיתה, הצורך להתמודד עם בעיות משמעת ועוד . אין הגורמים האלה מוקד הרשימה הזאת. רשימה זו, שנכתבה ע"י פרופסור חנן יניב , באה להציע מקורות לשחיקה הנובעים מחוסר היכולת לממש ציפיות… ציפיות של מורים מעצמם, של המערכת מהם, של הורי התלמידים וחשוב מכל של תלמידיהם. פרופסור חנן יניב מציע כמשקל נגד לתהליכי שחיקת המורים את מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית),הכוונה למודל עיצוב למידה להפעלת תלמידים בעיצוב והפקה של סביבות למידה.

כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.

המאמר עוסק בהכשרה של מורים חונכים למורים מתחילים, נושא שהמחקר לא הרבה לעסוק בו. למורים מנוסים אין בהכרח כשירויות הדרכה ומנהיגות הנדרשים לעבודה עם מורים מתחילים בשנתם הראשונה . בד בבד הדעה המקובלת היא שחונכות יעילה מחייבת הכשרה, כדי שמטרות החונכות, ובהן הקטנת הנשירה של מורים מהמקצוע אכן תושגנה . המחקר מציג מעקב אחר קורס חונכים באחת המכללות להכשרת מורים בארץ. הכשרת החונכים מאפשרת להם להבין ולהתנסות במשמעות של תפקיד החונך, לחוש אמפתיה למורה המתחיל ולקשר בין הידע הרב שיש להם לבין הידע החסר לו. החומרים האותנטיים שחונכים ומתחילים מביאים להתנסות עשויים לשמש ככלים לקדם דיאלוג בין השותפים לבין המצבים הבית ספריים הממשיים. חונכות אינה רק תפקיד נוסף למורה הוותיק (Rajuan et al., 2007), היא עשויה לאתגר את תפישת תפקיד המורה בכלל. הממצאים במחקר חשפו את הצורך לאיזון בין תחומי דאגה לבין שאיפות של מורים חונכים בתהליכי הכשרה לתפקיד (Rajuan, M., Tuchin, I., & Zuckerman, T).