-
תקציר
בשנת תש"ס הוחלה חובת התמחות בהוראה על ידי אגף ההכשרה לעובדי הוראה במשרד החינוך. ההתמחות כוללת שני מרכיבים עיקריים: הערכה ותמיכה. המחקר המוצע מתמקד בתבחיני הערכה שהובלטו בידי מתמחים במהלך כתיבתם בדוחות משוב לאורך שנת ההתמחות. תבחינים אלו עוצבו במשרד החינוך, והם מתייחסים לתפקודים מרכזיים של המורה המתמחה. הממצאים מראים כי מגוון של תכנים עולים בצורה ספונטנית וחופשית אצל המתמחים בסיטואציה מיוחדת זו של כתיבה אישית על עבודתם במסגרת סדנה מתוקשבת. מסתבר כי התימות המובילות הן אותם הקריטריונים המתמקדים במודעות האישית המקצועית. תימות אלו מופיעות יותר מהתימות הקשורות באופן ישיר במיומנויות הוראה ותפקוד בכיתה. (אלקה יפה, דיצה משכית)
-
לינק
מטרת המאמר היא לסקור את המאפיינים החיוניים של תוכנית הכשרה חלופית שהתקיימה בבית ספר יסודי בשיתוף עם בתי ספר אחרים ועם האוניברסיטה. תשומת הלב מוסבת לתגובות של הבוגרים שהשלימו את התוכנית בשנים 1994 – 2000. נבדקו תחומים רבים ובהם פרטים דמוגרפיים של המדגם, אופי של אסטרטגיות גיוס יעילות וסיבות שניתנו לבחירת המועמדים בתוכנית, הערכות של הבוגרים את מרכיבי התוכנית והתמדתם בהוראה. בסיכום נדונים הממצאים המרכזיים במונחים של לקחים שנלמדו .התוכנית המדוברת היא תוכנית הכשרה חלופית לקראת קבלת רישוי הוראה בבית הספר היסודי. ייחודה בכך שהיא החלה בבית ספר פרטי ונמשכה בשיתוף עם אוניברסיטה. מעורבות האוניברסיטה התבטאה במתן סיוע בתוכנית הלימודים ובמתן אפשרות למתכשרים להשלים קורסים אקדמיים נוספים לתואר שני בפסיכולוגיה של הגיל הרך. התוכנית מבוססת על מודל של שולייתיות בשדה. המתכשרים שוהים ארבעה ימים בכיתות בית הספר לאורך כל השנה כשהם מלווים במורים חונכים מנוסים. ביום החמישי הם לומדים תוכנית בת 225 שעות הנדרשות לקבלת רישוי של המדינה ( Goodwin, W., & Rudkin, J.K).
-
לינק
בשנת 2006 פורסם ספר בעריכת אלן מרטין ודן מדיגן, המקבץ 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות בעידן הדיגיטאלי. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כאשר מדברים על הקניית מיומנויות דיגיטאליות, אין הכוונה רק למיומנויות מידע , אלא גם למיומנויות של למידה אוטונומית (למידה עצמית מוכוונת) . עומס המידע הדיגיטאלי מחייב להקנות לתלמידים יכולת אוטונומית של פעולה רציפה , שקולה, מתוכננת , ממוקדת ומכוונת . לכן , מיומנויות המאה ה21 אינן רק מיומנויות טכניות של הערכת סוגי מידע וארגון מידע אלא גם יכולות של התמודדות עצמית עם עומסי מידע . כאשר מדברים על מיומנויות מידע דיגיטאליות לתלמידים, שוכחים כי בעצם גם המורים זקוקים להקניה מעמיקה של מיומנויות אלו. כל מערכת חינוך המגבשת תפיסת עולם ברורה של תוכניות לימוד להקניית מיומנויות מידע ומיומנויות תקשוב, חייבת להבין כי הכשרת המורים בתחום זה היא חלקית מאד ולעתים אף שטחית מאד. לכן , המהלך של גיבוש תכניות למיומנויות מידע חייב להתפרס בו-זמנית במישור המורים ובמישור התלמידים ( Martin & Magidan).
-
סיכום
קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיותהדובר רוצה לדבר על חינוך ועל יצירתיות. יש לו עניין רב בחינוך והוא סבור שכך לכולנו. יש לנו עניין עצום; חלקית, כי החינוך הוא שאמור לקחתנו אל העתיד הזה, שאיננו יכולים להבינו. אם חושבים על זה, הילדים שמתחילים השנה בית ספר יצאו לגמלאות ב-2065. לאיש אין מושג איך ייראה העולם בתוך 5 שנים. ועם זאת אנו אמורים לחנך אותם לקראת זה. כך שאי-היכולת לחזות, היא מדהימה. כולנו מסכימים לגבי היכולות הממש-מופלאות שיש לילדים – יכולתם לחדש. לכל הילדים יש כישרונות עצומים ואנו מבזבזים אותם די באכזריות. הדובר טוען שהיצירתיות היום חשובה בחינוך בדיוק כידיעת קרוא וכתוב, ועלינו להעניק לה אותו מעמד.
-
תקציר
SIMSCHOOL היא מערכת סימולציה ממוחשבת חדשנית אשר באמצעותה מורים ופרחי הוראה בארה"ב יכולים להתנסות בהוראה (משחקי תפקידים מבוססי וידאו) ולקבל משובים מיידיים. המערכת מדמה בצורה ממוחשבת מצבי למידה אופייניים של כיתת לימוד בארה"ב ומשפרת מיומנויות הוראה של מורים. המערכת הממוחשבת כוללת סרטי וידאו המתארים מקרים שונים בכיתה. בנוסף מציעה המערכת הממוחשבת גם מנגנון ליצירת תלקיט ממוחשב (פורטפוליו). לפרויקט מייעצים כמה מומחים נודעים בארה"ב ביניהם ד"ר עידית הראל מייסדת חברת MaMaMedia. Read ו-Dr. Chris Dede מביה"ס לחינוך באוניברסיטת הרווארד. מנהל הפרוייקט הוא David Gibson, המרכז צוות של אנשי חינוך, פדגוגיה ומתכנתים במדינת ורמונט בארה"ב. (David Gibson, Melanie Zibit)
-
לינק
מאז שנה"ל תשנ"ט ועד היום פועלת בבתיה"ס בחיפה תוכנית בשם'חיפה-נט". במסגרת התוכנית הוקמו אתרים בית-ספריים ע"י 59 בתי ספר ונבנו כ-150'סביבות למידה מתוקשבות'. המק"מ משמש בתהליך זה כגורם מלכד ומוביל בנושא המחשוב של קהיליית בתיה"ס בחיפה. במקביל לעשייה נערך מחקר על תהליך פיתוח התוצרים בקהילייה החינוכית בונת הידע ועל איכותם של אתרי בתי הספר וסביבות הלמידה. התזה העיקרית של המחקר היא: ניתן להקים קהילייה בונת ידע בהיקף אזורי, המונה עשרות בתי ספר, המפתחת בעבודה שיתופית תוצרי למידה מתוקשבים, תוך שימוש באמצעים זמינים הקיימים בכל בי"ס ובכל אזור. ערכיה הבולטים של הקהילייה הם: בניית ידע, עבודה שיתופית וביזור הידע. ביתר פרוט, מוקדי העשייה העיקריים בקהילייה הם אתרי בתיה"ס, כאשר הפיתוח נעשה תוך שימוש בתוכנות, במשאבים ובאמצעים זמינים אחרים הקיימים בבתיה"ס. ממאגר זה נבחרים חומרי הלמידה הראויים להיכלל במאגר סביבות הלמידה בפורטל החינוכי העירוני. מסתבר שציוני הסביבות, שפותחו בתשס"ד-תשס"ה לאחר מתן משוב לבתי הספר, עלו בממוצע ב- 11% על ציוני סביבות הלמידה שפותחו בתשס"ב-תשס"ג; ציוני אתרי בתי הספר עלו כעבור שנה (תשס"ה) ב- 12%. אנו רואים בכך מרכיב חשוב בתהליך בנייתה של קהילייה בונת-ידע (שמואל ארנון, אורית חזן)
-
תקציר
תכנית סביבת החינוך החדשה" (סח"ח) פותחה בג'וינט-ישראל במטרה לסייע לתלמידים המתקשים בלימודיהם, שלא פעם מוצאים עצמם עקב התנהגותם במסלול של התנגשות עם המערכת. ספרו של סולימני (2006) מציג בפירוט את התפיסות האידיאולוגיות, הנחות היסוד ומטרות התכנית; ספרם של פיורקו וכ"ץ (2005) מציג את התרשמותם בהתבסס על עשר פגישות עם בעלי תפקיד שונים שהיו מעורבים בתוכנית. בשני הספרים תיאור של מקרי מבחן ותיאור של תהליך ההנחיה וההכשרה בתכנית.
-
לינק
פרופ' Clare Brett, מרצה בכירה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת OISE/UT בטורנטו המתמחה בלמידה מתוקשבת והכשרת מורים, מציגה בהרצאתה בכינוס EC00 2006 בקנדה את חשיבות פיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטאלי. יש צורך לחשוף תלמידים לאסטרטגיות של קריאה מובחנת הדורשת בו-זמנית גם הבנה של הייצוגים וגם הערכה של הטקסטים. בהתפתחות הטכנולוגית באינטרנט כיום הטקסט מופיע בשילוב ייצוגים נוספים כגון וידאו, אודיו ולכן יש צורך לפתח יכולת קריאה והבנה משולבת של ייצוגים משתלבים. קריאה מקוונת פירושה יכולת לזהות שאלות חשובות תוך כדי ניווט במצבורי מידע מורכבים בהם יש לדלות את המידע על מנת לענות על שאלות המפתח. לכן, הלומדים צריכים לדעת להעריך באופן ביקורתי את המידע, למזג ולגבש אותו וגם לדעת כיצד להעביר אותו או להפיצו בצורה נכונה ותמציתית ללומדים אחרים שהם משתתפים פעילים בסביבה המתוקשבת כיום.
-
לינק
מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)
-
סיכום
הניסיון להביא להעצמתם של בתי הספר הפועלים במערכת מרכוזית יוצר מתח בין הרצון להרחיב את האוטונומיה של בתי הספר, כאמצעי להגברת יעילותם, לבין רצונם של קברניטי המערכת החינוכית לשמר בהם מידה ראויה של שליטה ואגב כך גם את כוחם ומעמדם. טענתו היסודית של אדם ניר היא שמרכוז המופעל במדינה במשך שנים ארוכות, כחלק מתרבות שלטונית רחבה, יוצר מעין "הטבעה" המשפיעה על הלך הרוח ועל דפוסי החשיבה, המתבטאים בתוכניות פעולה ובמדיניות שמוגדרות ומיושמות בה. הטבעה זו זוכה לחיזוק באמצעות תהליכי הסוציאליזציה, מכוונת את הלך הרוח ומובילה למה שהמחבר מכנה ""מלכודת המרכוזיות". הסימפטום העיקרי בא לידי ביטוי במסרים סותרים – בתוכניות עצמן, או בשלב מתקדם יותר – בין תכניה המוצהרים של תכנית המדיניות לבין תהליכי היישום שלה.
-
לינק
מחבר המאמר, העובד כמורה מורים באוניברסיטה ובמכללה אמריקאית, סבור כי יש להכשיר את פרחי ההוראה לא רק בכיוון תחומי הדעת ומיומניות פדגוגיות, אלא גם בתחום האינטליגנציה הרגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית בה המצבים משתנים במהירות ובה התלמידים "מנסים" בדרכים שונות לבחון את היכולות הרגשיות של המורה החדש. המחבר מציע להכשיר מראש את פרחי ההוראה במכללה להתמודדות עם הכיתה כזירה רגשית. יש להקנות לפרחי ההוראה כלים ותובנות לפיתוח האינטליגנציה הרגשית שלהם. במהלך הקורסים שלו בהכשרה להוראה לומדים פרחי ההוראה כיצד להפיק משובים נכונים מתלמידי הכיתה, כיצד לראיין תלמידים וללמוד מהם תובנות חדשות, כיצד לבצע תצפיות מועילות בכיתה וכיצד לשמור על גמישות בדרכי ההוראה. יש חשיבות שפרחי ההוראה ייחשפו עוד במכללה למצבים של תנודות רגשיות בכיתה וכיצד להתמודד איתם (Sam M. Intrator)
-
תקציר
בסופן של שמונה שנות מחקר בנושא מתן הציונים במכללה אחת לחינוך, ניתן לומר שהציונים במכללה אינפלציוניים. המורים נותנים ציונים ללא די הכשרה, הבנה וידע בנושא וללא תפיסת עולם מקצועית. יתר על כן, ככל שנלמד מן החקר הישיר של הסטודנטים ומפרסומיהם הספורים, רובם שותפים בשתיקה לתופעות אלה מפניי שהן תומכות באינטרס המיידי שלהם, גם אם לא לטווח הארוך וגם אם לא באינטרס של המערכת שלתוכה ייקלטו כמורים בבוא הזמן. לדעת המחברות בנוסף לתלמידים עצמם, גם מערכת ההכשרה של המורים ועובדי החינוך משלמת על כך, משום שאמון הציבור נפגע. (דרורה כפיר, ברברה פרסקו, אילנה פאול)
-
לינק
מה הם המאפיינים של קורס אקדמי שכולו מקוון ? לקורס מקוון במלואו חייבים להיות מרכיבים רבים ושונים , שהחיבור המערכתי הדינאמי והפונקציונאלי שלהם הם חלק בלתי נפרד מאופיו ומהצלחתו. אתר הקורס המקוון חייב להיות אינפורמטיבי ועשיר מאד וצריכים להיות בו קישורים מעניינים , רלבנטיים פועלים ומתחדשים, הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בכל שלבי הקורס המקוון, לא רק בלמידה אלא גם בהכנה של חומרי הלמידה. הקורס חייב לכלול פורומים פעילים מאד ותוססים. "בקורס הפסיכולוגיה של האינטרנט" המועבר על ידי פרופסור עזי ברק מאוניברסיטת חיפה יש את כל המאפיינים האלו . חלק רב מהתכנים בקורס נתרמים על ידי הסטודנטים – בהנחיית המרצה ( עזי ברק ) .
-
סיכום
בשנת תשס"ג נתקבצו נציגי תשע מכללות להכשרת מורים בפורום של צוות חשיבה במכון מופ"ת, במטרה לבצע תפנית בתכניות ההכשרה שלה מורים. הנציגים היו מעורבים ויוזמות להקמת שותפויות עם בתי ספר. בתום השנה הראשונה למפגשים, הוחלט להוציא לאור ספר שיציג את הניסיון המצטבר בהקמת השותפויות, בתחזוקתן ובפיתוחן בבתי הספר הנקראים בתי ספר להתפתחות מקצועית (PDS). כל פרק בספר מספר את הסיפור הייחודי של המכללה המיוצגת בפרק. הפרק המסכם של זילברשטיין ובן-פרץ נועד למצות את היסודות המשותפים בתשעת המקרים, המעדיפים לראותם כמייצגים מערך מחקר של ריבוי מקרים שבו ניתן לחשוף דפוסי התנהגות חוזרים ויסודות משותפים המאפיינים את המקרים השונים.
-
תקציר
הסקירה מסכמת את יוזמת המחקר של קרן קרנג'י לחינוך לגבי הכשרת המורים בארה"ב במסגרת פרויקט הניסוי וההדגמה להשבחת ההוראה והכשרת המורים TNE. הפרויקט נועד לשפר את תוכניות הכשרת המורים ע"י השבחת ההוראה כאשר שבעה מכללות ואוניברסיטאות ידועות נבחרו על מנת להדגים הוראה אחרת של מורי המורים בעיקר בתחומי המדעים וגם בתחומי האמנויות. התוכניות נועדו תכנון אחר של הוראה משובחת על יסוד עקרונות ה-TNE. מסקנות עיקריות הן כי השינויים הנדרשים בתוכניות הכשרת המורים בארה"ב הם איטיים יותר מאשר נצפו ע"י קרן קרנג'י ומכון ראנד אשר הובילו ומובילות את הרפורמה המדגימה בתוכניות באותן שבע מכללות ואוניברסיטאות ( Sheila Nataraj Kirby et al).
-
לינק
המאמר ממקם את המחקר על הערכה מעצבת ומשוב בתוך דגם של למידה להכוונה-עצמית. במידה מסוימת יש בו זיהוי של משוב עם הערכה מעצבת. הערכה מעצבת מתייחסת להערכה המכוונת הכוללת משוב על בצוע לצורך שיפור וחיזוק הלמידה. טיעון מרכזי הוא שבהשכלה הגבוהה, הערכה מעצבת ומשוב אמורים להעצים את התלמידים כלומדים בעלי הכוונה-עצמית. הכוונה ללמידה שבה לומדים יכולים לווסת היבטים של החשיבה, ההנעה וההתנהגות במהלך הלמידה ( Nicol, D. J., & Macfarlane-Dick, D).
-
לינק
חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)
-
סיכום
במאמר הנוכחי מתארת פרופסור דארלינג-האמונד את אסטרטגיות ההערכה וכלי ההערכה שפותחו לצורך הערכת תוכנית הכשרת המורים באוניברסיטת סטנפורד הידועה בשם STEP ) Stanford Teacher Education Program). תכנית הכשרת מורים זו עברה שינוי מהותי בחמש השנים האחרונות. מחקרי ההערכה רציפים שבוצעו ע"י פרופסור דארלינג-האמונד ועמיתיה חוללו שינויים מהותיים בהדגשי ההכשרה של תכנית STEP. המאמר מציג את כלי ההערכה ושיטת ההערכה הממתשכת המיושמת בשנים האחרונות באוניברסיטת סטנפורד. ניתוח הראיונות על יסוד קטגוריות שונות סייע לעורכי המחקר לזהות ולגלות את התרומה של הקורסים השונים בהכשרת המורים בסנטפורד ואת מידת השפעת השינויים בהם על ההתנסות בפועל בכיתה של המורים בוגרי התכנית ( Linda Darling –Hammond).
-
סיכום
נוסח נייר העמדה הבינלאומי של צוות מומחי הערכה ומחקר מובילים בעולם אשר בראשם עמדה פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב. נייר העמדה פורסם בגיליון של כתב העת החינוכי הנודע Educational Research Review. המטרה של נייר העמדה הבינלאומי היא להציג בפני קובעי מדיניות החינוך באירופה ובקהילה האירופאית ובפני מורים ומחנכים את החידושים העיקריים בתחומי הערכת הלומדים בחינוך המתבטאים הלכה למעשה בתפיסה הרעיונית הנגזרת של מערכת למידה אינטגרטיבית (A learning Integrated Assessment System). החלק הראשון של נייר העמדה מציג את החסרונות הקיימים של דרכי ההערכה בחינוך הן מבחינת הלומדים והן מבחינת המורים. החלק השני של נייר העמדה מציג את הצורך בשינוי מהותי של דרכי ההערכה על מנת לבטא את צורכי הלומדים. מערכות ההערכה בחינוך כיום חייבות להיות רב-ממדיות, משולבות בתוך תכנית הלימודים, אוטנטיות וגמישות.
-
סיכום
פרויקט OCEP הוא מערכת מתודולוגית להערכת קורסים מקוונים בחינוך. מודל ההערכה של OCEP פותח על ידי המכון למחקר חינוכי Monterey Institute for Technology and Education בקליפורניה והפך להיות נדבך חשוב בהערכת קורסים מקוונים בארה"ב ובמדינות אחרות. שיטת ההערכה המקוונת של OCEP מבוססת על מדידת הקורס המקוון ב-8 קטגוריות עיקריות. כל שנה נבדקים באופן מתודולוגי מחדש הקריטריונים שלהם להערכת הקורסים המקוונים ומשקלם. נכון לפברואר 2005 הקטגוריות העיקריות להערכה של קורס מקוון הן: מפתחי הקורס המקוון, השיוך הארגוני ומודל הפצה שלו, מומחיות, ידע אקדמאי עומק הנושא והתכנים, ממשק משתמש ודרכי ניווט בכל מסלולי הקורס, המימדים הפדגוגיים של הקורס ותפיסות היסוד שלו כפי שמתבטאות במהלך הקורס, ארגון ומבנה של חומרי העזר ללומדים וההנחיות למרצים, כלי משוב ואינטראקציה בקורס, שיטת ההפעלה וארגון הקורס המקוון מבחינה טכנולוגית, המשובים של הלומדים ועמדות מפתחי הקורס. ניתן לראות דוגמאות של דוחות הערכה באתר הפרויקט באינטרנט (Lorenzetti, Jennifer Patterson)
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין