-
לינק
במאמר בוחן הכותב את השינויים שחלו בעבודתו בהכשרת מורים לאורך שלושה סמסטרים בעקבות ההתבוננות שלו בעבודתו בהכשרה ותיעודה. המחקר התבצע במסגרת קורס על "שונות בחינוך היסודי" בדגש על הוראה ולמידה בכיתה דמוקרטית (Morrison, 2008). האתגר היה להתמודד עם הכנסת השינוי לנוכח העובדה שרוב הלומדים מכירים את דפוס ההוראה הסמכותית ( Brubaker, N.D).
-
לינק
תכנית חותם מציעה לסטודנטים מצטיינים בשנה השלישית או לבעלי תואר ראשון ושני – ואפילו בעלי תואר דוקטור – הצעה מעט מוזרה: לעזוב את המקצוע שלהם ולהירשם לתוכנית הכשרה מזורזת להוראה (בתנאי פנימייה), שבסופה ילמדו בבתי ספר מורכבים, שלא לומר קשים, בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית של ישראל. בישראל עושה התוכנית את צעדיה הראשונים, ועד כה הוכשרו בה 143 מורים בשני מחזורים. על מידת היוקרה של התוכנית אפשר ללמוד מהנתונים הבאים: למחזור השני של התוכנית, שהחל בקיץ האחרון, פנו 1,380 מועמדים, ומתוכם התקבלו 87 בלבד – אחד מתוך 16 פונים ( אורן מג'ר ) .
-
לינק
-
לינק
במערכת החינוך היא עניין מורכב והדרך הטובה ביותר לעשות זאת אינה על ידי קידום הוראה שאפתנית הנוגעת ליחידים בלבד אלא בהצבת יעדים נמוכים יותר הנוגעים לכל העוסקים בתחום. דוגמה מעניינת מעולם הרפואה עשויה להאיר נקודה זו. הדוגמה קשורה לשיטות מיילדות. עולה שהניתוח הקיסרי החליף כמעט לחלוטין את השימוש במלקחיים במקרים של סיבוכים בלידה, למרות שהשיטה האחרונה אינה פחות טובה ולעיתים אף עדיפה. הסיבה לכך היא שבשימוש במלקחיים נדרשת גם מיומנות מקצועית גבוהה יותר וגם הלימוד שלה מורכב יותר. יתרה מזאת, למרות שבידי המומחה השימוש במלקחיים עשוי להיות מתאים יותר, ניתוח קיסרי נמצא אמין יותר כאשר בוחנים זאת בהקשר של כל הרופאים במקצוע. במאמר מובאת במלואה האנלוגיה לתחומי החינוך ( לפסטיין, אדם, ג'וש, גלייזר ).
-
סיכום
בית הספר, אומר סטיב דנינג, מוביל גישת הניהול הרדיקלי בארצות הברית, אינו בית חרושת אלא ארגון שעובד עם ידע. כדי לעבוד ביעילות עם ידע, יש לאמץ שיטות ניהול עדכניות ולהגדיר מחדש את מטרת ההוראה והלמידה . הבעיה הגדולה ביותר היא הניסיון ליישם בחינוך מודל חרושתי של ניהול, מודל שמארגן הכול לטובת יעילות "המערכת" ולמען צורכי הגדילה שלה, ושכופה על תלמידים, מורים, הורים ומנהלים להתיישר לפיו. גלגלי השיניים של "המערכת" מסתובבים ומסתובבים, ועם הזמן גדלות העלויות שלה, יעילותה פוחתת, והתלמידים, המורים וההורים כאחד מרימים ידיים ( אנתוני קודי ) .
-
סיכום
צבי לירז, לוחם גרילה עתיר ניסיון ופציעות, מנסה שוב להכניס את שיטת ההוראה שלו, המבוססת פרויקטים, לבתי הספר. בסיבוב הזה הוא עובד בשיתוף מלא עם הממסד החינוכי . השיטה של לירז שייכת למשפחה חינוכית גדולה שעולה ושוקעת במחזוריות קבועה, ובכל פעם בשם אחר. פעם קראו לה שיטת הגילוי, אחר כך שיטת החקר, אחר כך קהילת חקירה, קהילת למידה וקהילת חשיבה. היום קוראים לה "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning); והיא חוזרת. אחרי שני עשורים של חינוך שמרני, חינוך שהתרכז בהערכה ומדידה – בבחינות, ( חיה סדן ) .
-
לינק
-
סיכום
המאמר מביא סקירת ספרות מחקרית בנושא של התמדה או נשירה של מורים מתחילים. נשירת מורים מתחילים הוא עניין כלכלי, חברתי וחינוכי במדינות רבות. לרוב תוכניות קליטה, ובהן חונכות, נתפסות ע"י קובעי מדיניות בדרגים שונים כפתרונות מקובלים ומובנים מאליהם לבעיה זו. מטרת הסקירה היא לבחון את הבסיס המחקרי הקיים התומך בתוכניות וביוזמות בתחום זה, וכן אם הוא מהווה חלק משיקולי הדעת של קובעי המדיניות (Long, J., et al., 2012).
-
לינק
אם חשבתם שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך" מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע – במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים.
-
לינק
השנה חל גידול במספר הסטודנטים החדשים להוראה, המשתתפים בתוכניות המצטיינים במכללות לחינוך. עם זאת, עדיין כ 7%- מהסטודנטים להוראה בלבד משתתפים בתוכניות למצטיינים. תוכנית המצטיינים, שבה מספר התלמידים הגדול ביותר, פועלת במכללת סמינר הקיבוצים. בתוכנית לומדים השנה כ 240- סטודנטים. לדברי ראש התוכנית, ד"ר תמר קטקו, התוכנית עברה בשנים האחרונות שינוי בתפיסת העולם שבבסיסה ובמבנה האקדמי שלה כאחד. חלק מהסטודנטים מתקבלים לעבודה בבתיה"ס שבהם התנסו במהלך הלימודים, ומקבלים בהם יחס חם ותומך. לעומת זאת, בחלק מבתיה"ס האחרים, שבהם משובצים לעבודה בוגרי התוכנית, חוששים מהמורים החדשים וחדורי היזמות, מנסים לכבות את הלהט שלהם ולעיתים אף מצליחים. "המציאות מראה, שמעט מאוד בתי"ס פתוחים לשינוי ולטיפוח התפיסה של 'רף גבוה' והרחבת אופקים", אומרת ד"ר קטקו.
-
לינק
בביה"ס מתקיימת פעילות פדגוגית איכותית (ומעורבות הורים ) בעזרת מערכת לניהול למידה Moodle. לכל תלמיד בביה"ס אשכול באשדוד מחשב ASUS EEE על השולחן. בנוסף לשאר עזרי הלימוד הוותיקים. התלמידים לומדים בצורה עצמאית, בקבוצות, בזוגות וגם בהנחיית המורים על גבי תשתית #Moodle ומתוכה בכלי Web2 משובצים נוספים. יוצרים אנימציות, מפות גאוגרפיות, משחקים מתמטיים, מקימים דיונים והצבעות על נושאים שונים, חוקרים ( נדב קבלרציק ).
-
תקציר
ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.
-
לינק
הטענה המרכזית של כותבי המאמר היא הצורך במחקר הערכה מבוססי-עדות (evidence-based )של תוכניות הכשרת מורים בארה"ב, כדי לקבל ממצאי אמת שיהוו תשתית לשיפור התוכניות וההכשרה בכלל. הם משתמשים במושג "תרבות" לתיאור גישה זו. הכשרת המורים נאבקת באתגר של הכשרת מספר מספיק של מורים איכותיים שעבודתם עם תלמידים מתרבויות ומרקעים שונים תהייה יעילה ותביא להעלאת ההישגים (Wang et al., 2010). .נראה שכיום מתחזק המעמד של התנועה למען חינוך מבוסס-עדות (evidence-based education) הגורסת שהחלטות על דרכי עבודה ומדיניות צריכות להתקבל על בסיס עדויות אמפיריות, כדי שתמצאנה את פוטנציאל הטרנספורמטיבית וההנעה לחידוש הקיים בהן (Cochran-Smith, 2009). קיימות כבר יוזמות שמטרתן ליצור תרבויות מחקר חדשות כאלה או להכניס שינויים בתרבויות הקיימות, כדי לשפר את המחקר וההערכה בהכשרה (Beare, P ).
-
לינק
בתיאוריית הזרימה המפורסמת של Mihaly Csikszentmihalyi, שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מהי חווית הזרימה? לפי הפסיכולוג הקוגניטיבי צ'יקסנטמיהאי (Mihaly Csikszentmihalyi) זרימה היא מצב מנטלי של עשייה, בו אדם שקוע כולו בעשייה ומרגיש ממוקד ואנרגטי. זהו מצב שבו אנו חשים שתודעתנו והחוויה מאוחדים לישות אחת. דוגמאות לחוויות זרימה הן חוויות כמו קריאת ספר, משחק, או שיחה שאנו שקועים וממוקדים בהן ושום דבר לא מסיח את דעתנו. בסקירה גם ביבליוגרפיה על יישום תיאוריית הFLOW בלמידה מתוקשבת.
-
סיכום
המאמר עוסק בהערכת הכישורים של מתכשרים להוראה בגישה של הערכה מבוססת-ביצוע. החומר נאסף במשך שנתיים (2007 -2009) ממתכשרים להוראה ומהמדריכים הפדגוגיים (supervisors) שלהם בתוכנית הכשרה שכללה את הערכת בצוע המורה של קליפורניה (PACT) ככלי הערכה. המטרה הייתה להשוות בין הניבוי של המדריכים הפדגוגיים לגבי רמת הכישורים והידע של כל מתמחה לבין הציון שקיבלו בפועל בעקבות ה-PACT. המדריכים הפדגוגיים ניבאו ציונים עבור הסטודנטים שלהם ואחר כך קיבלו את מטלות הסטודנטים להערכה (Sandholtz-Haymore, J., & Shea, L.M).
-
סיכום
המחבר מתייחס בבלוג שלו למאמר שסוקר את הנושא ונכתב על ידי מרסלה בולמאסטר-דיי (Marcella Bullmaster-Day), מנהלת שותפה (Associate Director) ב- Lander Center for Educational Research שב- Touro College ויועצת לחברת קפלן (Kaplan). הלמידה המקוונת ו/או הלמידה המבוזרת היא יעילה כאשר: 1.היא אישית וניתן להתאימה כך שתענה על צורכי הלמידה האינדיבידואליים. 2. תומכת ברמות גבוהות של מעורבות קוגניטיבית כמתן מענה ליעדי הלמידה. 3. מאזנת את ההדרכה שניתנת על ידי המחשב או על ידי המורה עם שליטה מצד הלומד ( Tom Vander Ark).
-
לינק
עורכי המחקר מצאו שאינטראקציה בין הלומדים קושרה באופן משמעותי אך שלילי לשיעור המסיימים את הקורס. אינטראקציה בין המרצה לסטודנט ומספר הנרשמים לקורס מקוון לא נמצאו כקשורים באופן משמעותי לסיום הקורס. וכן, לא נמצא קשר משמעותי בין כמות ההשתתפות של המרצים לבין שיעור המסיימים את הקורס. מחברי המחקר טוענים לסיכום כי גופי הסמכה מתעקשים ש"אינטראקציות בין המשתתפים מגדירות איכות, ולמידה פאסיבית אינה הסגנון המועדף בהשכלה הגבוהה וקהילות למידה מספקות לסטודנטים הזדמנויות ללמוד זה מזה (2003)". אבל המציאות והמחקרים אינם תומכים בהכרח בהנחת יסוד זו ( MICHAEL HORN).
-
מאמר מלא
הפערים הגדולים ברמת ההוראה והלמידה בין בתי הספר השונים בישראל נותרו במידה רבה בעינם. פחות מ־50% מבני ה־17 בישראל זכאים לתעודת בגרות, ורק מעט יותר מ־25% יגיעו כעבור שמונה שנים ללימודים אקדמיים במכללות או באוניברסיטאות בישראל. כאשר בוחנים את המתרחש בתוככי בתי הספר מתברר שהממצא של פרופ' באשי ושותפיו משנות השמונים, על פער של עד שנתיים בין תלמידי בתי הספר היסודיים השונים, עדיין שריר וקיים, אלא שכיום הוא מקבל ביטוי בתוצאות של המבחנים הבין־לאומיים המשווים . מזה שנים רבות בנויה מערכת החינוך על הסללה עמוקה. תלמידים ותלמידות בני מגזרים שונים ובני שכבות חברתיות שונות משובצים למסלולי לימוד שונים, לומדים תכנית לימודים שונה בתוכן ובאיכות, ובהתאם גם מגיעים לנקודות סיום שונות. אופן הפעולה הנורמטיבי של מערכת החינוך כרוך במיון מתמיד של התלמידים.
-
סיכום
הניסוי בהערכת מורים בישראל נכנס לשנתו השנייה. מנהלים מעריכים מורים באמצעות כלי הערכה שפיתחה ראמ"ה. מקצוע ההוראה עומד על ספו של שינוי יסודי .מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מציגות את ההיערכות במאמר שהתפרסם בדצמבר 2011 בכתב העת "הד החינוך" "הנה זה בא : המודל החדש להערכת מורים בישראל". במאמר זה נסקור בקצרה מגמות בתהליך הערכת מורים בעולם ונתאר את תהליך פיתוחו של הכלי להערכת מורים בישראל, את השלבים המרכזיים בתהליך הערכת המורים שהחל לפעול השנה בבתי הספר בישראל ואת הממצאים העיקריים מתכנית ההרצה (פיילוט) של תהליך הערכת מורים בשנת תש"ע. ( מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי).
-
לינק
מטרת תכנית התקשוב הלאומית המוצהרת היא בת השגה, אולם רק בתנאים מסוימים. האם התכנית מספקת את התנאים החיוניים למימוש מטרתה? בתכנית התקשוב הלאומית מושקע הון רב, זמן ומאמץ; אם התכנית לא תשקיע בשינוי מהותי של ההוראה והלמידה, נקבל טכנולוגיה ללא פדגוגיה . משובים המתקבלים מן השטח מעידים אף הם שהפדגוגיה המהותית נדחקה לשוליים. מנהלים ומורים מדווחים על לחץ חזק מצד משרד החינוך למלא דוחות מרובים ועמוסי פרטים על הביצוע והתפוקות של התכנית, לחץ שאינו מותיר זמן וכוחות לעבודה על שינוי פדגוגי מהותי ( ענת זוהר).
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין