אנשים בוחרים בהוראה בגלל גורמים חיצוניים (תנאי עבודה) ובגלל גורמים פנימיים (תכונות); את תכונותיהם של שוחרי הוראה ומורים אפשר לאפיין כאלטרואיסטיות ונרקיסיסטיות; בהוראה ישנם סוגים שונים של אלטרואיזם ונרקיסיזם; נרקיסיזם בריא הוא מניע חיוני להוראה; מסקנה: אפיון המורים באמצעות מושגים אלה עשוי לסייע לאנשים לשקול בחירה של המקצוע, לחזות את התנהגותם של מורים, להעמיק את מודעותם ולהבין את שחיקתם (יצחק פרידמן).

בעידן של עתירות במבחני מדידה ומבחני הישגים בבתי ספר בארה"ב ( וגם בישראל) קשה לדמיין מורה המסוגל להעריך תלמידים ללא מבחנים, אך Joanne Yatvin , מורה לאנגלית ומדריכת מורים לאנגלית באוניברסיטת פורטלנד ( מנהלת בית ספר לשעבר) סבורה כי הדבר אפשרי ואפילו רצוי. היתרונות של הפחתת משטר הבחינות בבתי הספר הם משמעותיים ויכולים לתרום רבות למוטיבציה של הלומדים. ניתן להעריך תלמידים באמצעות מעורבות שלהם בפרויקטים , בקבוצות למידה ומטלות כתיבה מגוונות . בתקופה שבה ניהלה ביה"ס יישמה הכותבת את הפילוסופיה החינוכית הזו הלכה למעשה והצליחה לשפר את הישגי התלמידים ( Joanne Yatvin).

הסוגיה של שחיקת מורים אינה חדשה בספרות המקצועית ובמחקר החינוכי , אך התרומה של המאמרון הנוכחי באה הפעם מצד מורה ותיק ומוערך בארה"ב המציע כמה תובנות אישיות לגבי דרכי התמודדות . בין התובנות של הכותב , Ben Johnson ניתן לציין את ההמלצות הבאות: נסו להפעיל את התלמידים בדרך יותר מרתקת בכיתה , סיפורים קצרים הקשורים לנושא הנלמד , חידות וכדומה . נסו ללמוד בעצמכם כל יום או כל שבוע משהו חדש והעבירו זאת לתלמידים , הקפידו על שינה טובה בלילה ועל בריאות אישית , נסו לסייע כל הזמן למורים העמיתים המלמדים בביה"ס שלכם או בשכבה או שתפו בידע ובניסיון שלכם מורים עמיתים ברשת החברתית באינטרנט , נסו לאמץ גישה חיובית במהלך התקשורת עם התלמידים (, Ben Johnson).

מחבר המאמר טוען כי אין לך "אני מאמין" בית ספרי שלא תמצא בו את המטרה "פיתוח (או טיפוח) לומד עצמאי". את הפירושים למונח "לומד עצמאי", תקצר היריעה מלהכיל. כאן הוא מנסה לטפל בנושא אחד כאוב – הערכה. מדוע כאוב? כי אין לך מכשול גדול יותר בדרך לטיפוח לומד עצמאי מאשר התלות בהערכה חיצונית (חנן יניב).

כדי להבין מהי למידה משמעותית יש להבין מהי למידה לא משמעותית. למידה משמעותית היא תוצר של הבנה ויצירת הקשרים וקשרים החשובים ללומד. מסקנה: הוראה נעשית משמעותית כאשר היא מצליחה להניע תלמידים ליצירת הקשרים וקשרים החשובים להם (גבי סלומון).

מחקר עצמי של מורים ומורי מורים התפתח מאוד בשנים האחרונות. בדרך כלל הוא נחשב למחקר של איש המקצוע על הפרקטיקה שלו בדרך שיטתית. בכך הוא מהווה חלק מסוגת מחקרי-פעולה בחינוך. מחקר-עצמי הוא מחקר של האני (self)(Pinnegar & Hamilton, 2009) בעת מעשה עם מחויבות מוסרית לשיפורו. במאמר מתמקדים החוקרים בחקר הבניית הזהות המקצועית של מורים המשתמשים בגישת מחקר עצמי בשלוש צורות שונות. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד הזהות המקצועית וההבנה העצמית של המורה מתחזקים מתוך עיסוק בניתוח ובהבנה של דילמות מקצועיות שבפניהן הוא עומד ושמבטאות התנגשות בין ערכיו ואמונותיו לבין מה שקורה במציאות החינוכית ) Koster, B., & Van den Berg ).