-
לינק
עמי סלנט מפרסם בבלוג שלו סקירה מעניינת אודות מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar של פרופסור אורן עציוני: "בדקתי את מנוע החיפוש הסמנטי (בשבועיים האחרונים) ומצאתי כי הוא יעיל מאד לחיפושים אקדמאיים, בעיקר לראיית הרשת הסמנטית של משפטי מפתח [Key Phrases] הקשורה מעבר לניתוח הטקסטואלי. כלומר, זהו לא חיפוש נקודתי המציג תשובות מדויקות של השאילתה שנשאלה כמו בגוגל. במבט ראשון לא רואים קשר בין משפטי המפתח, אך במבט נוסף ניתן לגלות קשרים של נושאי החיפוש בדיסציפלינות מחקר שונות, ולכן מדענים עשויים להפיק תועלת ממנוע החיפוש הסמנטי יותר ממידענים הרגילים לחיפוש טקסטואלי או חיפוש בוליאני. מנוע החיפוש הסמנטי עשוי לסייע יותר באיתור כיווני מחקר או נתיבי מחקר ופחות באספקת תשובות עובדתיות חד-משמעיות. ניתן גם למיין את הממצאים על פי רלבנטיות או עדכניות" (עמי סלנט).
-
סיכום
אושרה לרר שייב, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, נתקלת לא פעם בהרמת גבה מצד מי שסבור שנשים כבר שברו מזמן את תקרת הזכוכית. המציאות, היא אומרת, שונה – ונשים עדיין נאבקות לתפוס מקום ראוי בחברה, בכלכלה ובמוסדות השלטון. ההטיה המגדרית, לדבריה, מתחילה כבר בגיל הגן – וזה המקום להתחיל לעקור אותה מהשורש (תמירה גלילי, 2015).
-
סיכום
-
סיכום
המאמר מתבונן בהתפתחויות בתחום ההוראה המקוונת והוראה בסיוע מחשב, תוך התמקדות במאמצים להשתמש בנתונים שניתן לאסוף בעת שהתלמידים מבצעים פעילויות למידה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לספק משוב ספציפי וכדי להדריך תכנון לימודים מותאם-אישית. המאמר מציין את AltSchool, רשת קטנה של בתי ספר שנוסדה על ידי מקס ונטילה (Max Ventilla). נושאים אחרים כוללים קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (MOOCs) ועלייתן של ההשקעות בחברות של טכנולוגיה חינוכית (Byrnes, Nanette, 2015).
-
תקציר
ביצוע בו-זמנית של מספר משימות (multitasking) והפרעות (interuptions) נחקרו תוך שימוש במגוון שיטות בתחומים מרובים (כגון המדעים הקוגניטיביים, מדעי המחשב ומדעי החברה). מגוון זה מוביל לתובנות משלימות רבות. אולם, הוא גם מאתגר את החוקרים להבין כיצד ניתן לשלב בצורה הטובה ביותר רעיונות נפרדים לכאורה כדי לקדם את התיאוריה וכדי לעדכן את התכנון של המערכות האינטראקטיביות. לפיכך קיים צורך בפלטפורמה כדי לבחון כיצד ניתן לשלב בין הגישות השונות להבנת הביצוע בו-זמנית של מספר משימות וההפרעות על מנת לספק תובנות העולות על סכום החלקים שלהן (Janssen, Christian P.; Gould, Sandy J.J.; Li, Simon Y.W.; Brumby, Duncan P.; Cox, Anna L. , 2015).
-
לינק
מחקר זה בוחן את ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על ההישגים בשוק העבודה בישראל שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה. מהמחקר עולה כי שיעור התעסוקה של נבדקים שנבחנו בבגרות במתמטיקה בהיקף של 3 יחידות לפחות גבוה מזה של אלו שנבחנו בהיקף נמוך יותר (או לא נבחנו כלל), אולם אין פערי תעסוקה בין אלה שלמדו בהיקף של 3, 4 ו-5 יחידות. לעומת זאת, נמצאו פערי הכנסה ניכרים בין הנבחנים בכל מספר יחידות. חלק הארי של פערים אלו הוא עקיף, כך שככל הנראה לימודי מתמטיקה בהיקף מוגבר מביאים לבחירת מסלול לימודים אקדמי יוקרתי, וזה מביא בתורו לתעסוקה איכותית יותר ברמת שכר גבוהה יותר. עם זאת, לימודים ברמת 5 יחידות קשורים חיובית להכנסה גם באופן ישיר (כלומר בפיקוח על המשתנים האחרים), בעיקר בקרב נשים (איל קמחי ואריק הורוביץ).
-
סיכום
התכניות החוץ־תקציביות לתואר השני באוניברסיטאות הציבוריות בישראל הוקמו כחלק מתהליך ההפרטה במערכת ההשכלה הגבוהה. מספרן ההולך וגדל של תכניות אלו מעלה את השאלה מי הם הסטודנטים הפונים ללימודים בהן ומדוע הם עושים זאת. מחקר זה מבקש לענות על השאלה, והוא מתבסס על שאלון שהועבר בשנת הלימודים תשס"ז ל־432 סטודנטים בשבע תכניות חוץ־תקציביות ובשבע תכניות פנים־תקציביות המקבילות להן באוניברסיטת תל אביב. המחקר משווה בין שני סוגי התכניות מבחינת מאפייני הסטודנטים, מניעיהם ללימודי התואר השני ועמדותיהם כלפי האוניברסיטה (אברהם יוגב, עדית ליבנה, עודד מקדוסי).
-
סיכום
-
סיכום
ד"ר יהודה אשכנזי מהמחלקה למדעי המחשב והמתמטיקה באוניברסיטת אריאל ערך מחקר בן שנתיים שבו פיתח משחקים ופעילויות לחידוד המחשבה ולחיזוק הידע המתמטי. את רוב הפעילויות הוא ניסה בבתי ספר יסודיים, ואחרות בחטיבות ביניים. בעקבות הלקחים הוא ערך שינויים במבנה המקורי של הפעילויות, ואת מה שגיבש תוך כדי ניסוי וטעייה ריכז בספר "לימוד מתמטיקה באמצעות משחק", בהוצאת אוניברסיטת אריאל."הפעילות המהנה יכולה לשמש כלי לשינון והטמעת החומר הנלמד, לחיזוק השליטה בחומר ולהעלאת הביטחון העצמי", אומר אשכנזי, "וחלק מהפעילויות גם יכולות לסייע בחיזוק החשיבה הלוגית". לדבריו, חשובה לא פחות ממטרות אלו היא התוצאה שמתקבלת מחיבור אסוציאטיבי של מתמטיקה והנאה: הפחתת לחצים וצמצום התחושה השלילית הנובעת מחוסר הצלחה במקצוע (רווית שרף).
-
סיכום
המאמר מציג את הרציונל לקורסי ה"מוק" (קורסים פתוחים מקוונים מרובי-משתתפים): מתן הזדמנות לחינוך באיכות הגבוהה ביותר לכל אחד בעולם ובחינם. המאמר מתאר את הדרך שבה הקורסים פועלים, את הבסיס הפדגוגי שלהם ואת השדרוג הדרמטי שהביאה ההתנסות בלמידה בקורסים אלו לחייהם של כמה אנשים שללא קורס המוק סיכוייהם ללמוד באקדמיה היו קלושים ( דפנה קולר).
-
תקציר
-
תקציר
מחקר זה ניסה לבחון את ההשפעה של שימוש במילונים מודפסים בהשוואה לשימוש במילונים ניידים למטרות תרגום.התוצאה הראתה שקבוצת הניסוי עלתה בביצוע שלה על קבוצת הביקורת.תוצאה זו מובילה למסקנה שלשימוש במילונים מודפסים יש השפעה אפקטיבית יותר על יכולת התרגום ועל איכותו בהשוואה לשימוש במילונים ניידים(Khodashenas, Mohammad Reza; Khosrofar, Zahra; Amouzegar, Elaheh, 2014).
-
תקציר
מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).
-
לינק
בארצות הברית כבר עושים זאת, בבריטניה זה כנראה יקרה בקרוב. בארץ אימצו פרו יקט אמריקאי ובקרוב יתקיים בבתי הספר "יום הקוד הישראלי". האם יש ללמד מדעי המחשב, כולל תכנות, כבר בבית הספר היסודי? בארצות הברית כבר צומחת במהירות תנועה כלל ארצית ללימודי תכנות במערכת החינוך. 20 אלף מורים, מגן חובה ועד כיתה י"ב, לימדו השנה שיעורי תכנות ( שיר חכם).
-
לינק
מאמר זה מציג צרוף של שלוש גישות חינוכיות לתרגול מוגבר של מדעני העתיד. שיטות אלה מצרפות מיומנויות שבדרך כלל אינן מוכנסות בשנת הלימודים האקדמית הראשונה. השיטות הן, פתיחת הנושא בהובלת הסטודנטים באמצעות שאלות על גבי הלוח Student-led Blackboard Introduction(SBI), כתיבת מאמר מדעי, תכנון, ביצוע והצגת מודולה מעבדתית עצמאית ( Collins, Eva-Maria S. Calhoun, Tessa R ).
-
לינק
הבסיס לקיום האוניברסיטאות כמוסדות מחקר נמצא בסכנה. סיבה אחת ברורה היא הירידה בתמיכה הממשלתית. סכנה מוכרת וידועה פחות מגיעה דווקא מקהילת המחקר עצמה, והיא קורסי המוק. קורסי המוק קיבלו תשומת לב רבה בתקשורת. אלו הם קורסים הקשורים יחד בדרכים שונות של ארגון ושבאחדים מהם רשומים אף יותר מ-100,000 סטודנטים. התקשורת מפארת את האנשים שמפתחים את קורסי המוק כיזמים חדשניים, אנרגטיים ואידיאליסטיים, וקושרת להם כתרים על פעילותם למען התלמידים הפוטנציאליים, על השוויון שהם יוצרים בין אנשים, על היעילות ועל הלמידה ( אלי נועם).
-
לינק
מיזם מסקרן שגם לישראל יש מה ללמוד ממנו. מיליוני תלמידים מגיל הגן ועד תיכון במדינות רבות בארה"ב לומדים תכנות במסגרת "שעה של קוד," קמפיין ארצי אומץ על ידי הנשיא אובמה ומציע הדרכות ללא תשלום במיזם של מייסדי פייסבוק ומיקרוסופט. שעה של תכנות מציעה שיעורים בתכנות בסיסי שמכוונים לכל קבוצת גיל, להפעלה במגוון של מכשירים, מטבלטים למחשבים שולחניים ( Lyndsey Layton)
-
מאמר מלא
-
לינק
תלמידים לוקים בידיעה כוזבת: חושבים שהם יודעים ומבינים אך אינם יודעים ומבינים , הם מפסיקים ללמוד ולהתכונן לבחינה – ונכשלים הם חושבים שהם יודעים ומבינים בגלל שתי תופעות: היכרות ונגישות חלקית , יש דרכים לעזור להם להתגבר על הידיעה הכוזבת מסקנה: להטיל על התלמידים משימות שיסייעו להם להתגבר על הידיעה הכוזבת ( דניאל ווילינגהם) .
-
לינק
בתקופה שבה ברור מהם הכלים המשפיעים על הדור הצעיר, ובמדינה רווית סטראט-אפים, לא פלא שמיזמי הזנק רבים מנסים להיכנס לנישה החינוכית ולפתח תוכנות ואפליקציות שימשכו את לב המנהלים, המורים ואנשי משרד החינוך – וגם את התלמידים, כמובן. בבית הספר נוף ים בהרצליה, למשל, חיברו לפני שנה אנשי התקשוב העירוני בין מנהלת בית הספר, ערד ניר, לבין חברת "Slate Science", שפיתחה את התוכנה "עשר אצבעות" ללימוד מתמטיקה. התוכנית מופעלת באייפדים שנרכשו בעבר על ידי בית הספר ( לימור דומב).
תוצאות חיפוש עבור: מדעי המחשב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין