-
לינק
Timeglobe הוא מנוע חיפוש ייעודי להיסטוריה בצורת גלובוס אינטראקטיבי. אפשר להזין טווח תאריכים מסוים כדי לקבל מאורעות בולטים במקומות שונים בעולם שהתרחשו בטווח זה של תאריכים. האירועים מוצגים בצורה ויזואלית – נקודות צבעוניות על פני הגלובוס. לחיצה על נקודה מסוימת מציגה בסרגל השמאלי תיאור של אותו אירוע (יפה אהרוני).
-
תקציר
הרעיונות של דיאלוג ושל ביקורת מוצגים לרוב כפתרונות — כגישות המקדמות טיפוח של למידה משמעותית בבית הספר. מאמר זה מעיד על הקושי הכרוך בהשרשת נורמות של דיאלוג בשיח הכיתתי, ובייחוד בשילובן עם נורמות של ביקורת. שילוב זה מזמן מתחים רבים, ובמאמר נבחן כיצד ניתן להתמודד עם מתחים שבין דיאלוג לבין ביקורת בפעילויות טיעון בכיתת היסטוריה (ניצה שחר וברוך שוורץ).
-
סיכום
-
לינק
זהו הספר השלישי בטרילוגיה בין היסטוריה למִבדֶה (fiction). הספר הראשון שואת יהודי יוגוסלביה יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון מופ"ת ויד ושם (תשנ"ט). הספר השני האידיאולוגיה והמדיניות הנאצית בספרות, בקולנוע ובמוזיקה התמקד בשואת יהודי גרמניה וראה אור בהוצאת מורשת (תשס"ט). ספר זה, החותם את הטרילוגיה, מתמקד בשואת יהודי הונגריה בפרספקטיבה תלת-ממדית: היסטוריה, ספרות וקולנוע (לילי הלפרט-זמיר).
-
לינק
לכבוד יום הזיכרון והעצמאות הושלם השלב השני של המיזם המקוון "מאגר מלחמת העצמאות". האינדקס המקוון, הידוע בשם מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך השנים 2014-2015 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט. במהלך סינון והערכת המקורות נבדקו כ-250 אלף מקורות מידע שונים, מתוכם נבחרו כמה מאות מקורות מקוונים לתיעוד מלחמת העצמאות. לכל אחד ממקורות המידע המשמעותיים יש קישור ישיר באינדקס (עמי סלנט).
-
לינק
חינוך הוא הזדמנות לצמיחה, בכל הרמות ובכל הגילאים. שיעור בן 45 דקות הוא לא "עוד שיעור", אלא הזדמנות חד-פעמית שלא תחזור לעולם. גם שיחת המשוב אחרי השיעור בין המורה לבין הצופה היא קרקע פורייה לטיפוח החשיבה הרפלקטיבית אצל המורה. השיעור כמו-שוכב על שולחן הניתוחים והוא מהווה דוגמה והזדמנות להעלות למודעות המורה כיצד לחשוב עליו בצורה אחרת, מתחת או מעבר לרצף האירועים והמידע הכלולים בהם, להסתכל עליו דרך הפריזמה של יסודות שמארגנים את המידע (גדי ראונר, דורון מצא).
-
לינק
כידוע, רשת האינטרנט הייתה לזירה המשמעותית ביותר של הידע האנושי. היא נחשבת כיום כמקור הנרחב ביותר (ולפעמים יחיד) למידע בתחומים שונים. מאז שנת 1994 הרשת מציעה נגישות מהירה למידע, יכולות ניווט ודליית מידע ביעילות, אשר התרבות האנושית לא הכירה בעבר. התוצאה היא שיותר ויותר תלמידים, סטודנטים, מורים ושוחרי דעת רואים בה המקור הטוב ביותר למידע. לכן, החלטנו להקים במסגרת פורטל ההיסטוריה "רגעים היסטוריים" אינדקס שיטתי של מקורות מידע באינטרנט על מלחמת העצמאות. האינדקס המקוון, הידוע בשם תת-מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך חודשים ארוכים בשנת 2014 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט (עמי סלנט).
-
לינק
לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).
-
מאמר מלא
הזהות הפלסטינית צומחת באופן מעוות בגלל האיסור שמדינת ישראל הטילה על תושביה הערבים להתאבל על הנכבה ולעבד אותה. בעקבות האיסור התקבעה הנכבה בתודעת הפלסטינים כאירוע טרנס-היסטורי נוכח תמיד. מערכת החינוך הישראלית משבשת בדרכים שונות את צמיחתה הטבעית של הזהות הפלסטינית. זהות פלסטינית משובשת אינה מאפשרת לפלסטינים להיפתח ולהתפתח. מסקנה: מדינת ישראל ומערכת החינוך שלה צריכות לאפשר לפלסטינים אזרחי ישראל לעבד את הזיכרון ההיסטורי שלהם כדי להיחלץ ממנו; זה טוב לערבים וגם טוב ליהודים (איימן אגבאריה).
-
לינק
המעבר של מורים להיסטוריה בארה"ב להוראה מתוקשבת הולך ומתחזק בשנים האחרונות וגורמי הפיקוח החינוכי שם מעודדים מאד את המורים להיסטוריה לעבור להוראה מתוקשבת באינטרנט תוך ניצול פלטפורמות מתוקשבות חדשניות. מטרת מערך השיעור המקוון המוצע כאן היא להציע למורים להיסטוריה כיצד ללמד את פרק ההיסטוריה של תקופת הרנסנס ( כיתות ו'-ח') בלמידה מתוקשבת מלאה. כחלק מהיערכות נדרשים המורים להיסטוריה להירשם ל Collaborize למערכת המתוקשבת ( פלטפורמה שיתופית מקוונת חינמית) ולהעביר באמצעותה את השיעור המקוון .
-
לינק
פרופסור אמריטוס לארי קובן , מטובי החוקרים בעולם בנושאי תהליכי למידה ושינוי חינוכי, טוען במאמר זה כי אם באמת רוצים לדעת ולהבין מורים, הוראה, למידה, ותלמידים, יש להקדיש זמן לצפייה ולהאזנה בכיתה בשחקני המפתח היוצרים את השיעורים. ולכן, מחקר בכיתה הוא חיוני להבנת האופן שבו ההחלטות של קובעי המדיניות שכוונו לשיפור תכנית הלימודים וההוראה מוצאות לפועל (Larry Cuban, 2014).
-
מאמר מלא
כוכב "הנחשול" בישראל. רון ג'ונס, המורה האמריקאי שעשה את הניסוי החינוכי המפורסם ביותר בעולם, מבקר בישראל, משחזר את הולדת הניסוי ומנתח את השפעותיו על חייו: "מבחינתי הסיפור הזה נמשך בכל מיני דרכים – בבתי הספר, במקומות העבודה, בבתים. זה הסיפור על הצורך להיות חופשי, לשאול שאלות, לבקר ולהגיב על אי־צדק" (אמתי מור).
-
מאמר מלא
-
סיכום
המחקר משתמש בשתי מסגרות תיאורטיות: תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות של הוראה ולמידה, והתפתחות אמונות של מורים מתחילים. המחקר בוחן האם אמונות קונסטרוקטיביסטיות של מורים מתחילים להיסטוריה ודרכי ההוראה הנלוות להם משתנות לאורך זמן? אם כן איך, מדוע ובאילו תנאים? אילו תנאים משפיעים על הצלחה או קשיים בביצוע הוראה קונסטרוקטיביסטית? (Christopher Martell).
-
לינק
תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)
-
לינק
מיזם מתוקשב חדש ופתוח בישראל לפיתוח קורסים מקוונים . עמית מירז, פיתח הפלטפורמה המתוקשבת החדשה באינטרנט , העוסק גם בהוראת היסטוריה ( בשיטות הוראה מתוקשבות) וגם ביזמות טכנולוגית מתקדמת הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במינהל עסקים (New York Polytechnic) התמחות מסחר אלקטרוני. עמית הוא מומחה במערכות קוד פתוח ופועל על מנת לקדמם בישראל. המערכת המתוקשבת החדשנית שהקים עמית מירז במערכת קוד פתוח מאפשרת לכל אדם שמעוניין לחלוק את הידע שלו בכל תחום שהוא עם אנשים נוספים, לפתוח קורס מקוון וללמד תחומי דעת שונים.
-
לינק
מחקר זה עוסק בעמדות תלמידים כלפי קיום קשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, וכיצד משפיע אופן השימוש ברשת החברתית על קשרים אלו (השפעה על הערכת המורה, מוטיבציה ללמידה וחשיפה אישית של התלמיד כלפי המורה . המחקר כלל סקר בקרב 76 תלמידים בכיתות ז'-יב', בעלי חשבון פעיל ברשת חברתית (פייסבוק), אשר מקיימים יחסי 'חברות' עם מוריהם בפייסבוק ( תאיר כהן , מור צחייק , רונן המר )
-
לינק
יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה פותח צוהר לשיטות ההוראה שלו בהיסטוריה במאמרון שכתב לאחרונה בבלוג שלו . הוא מדווח על דרכי הפעלת התלמידים , כולל קבוצת הפייסבוק שהקים למטרה זו ועל תוצרי הכתיבה הנדרשים מהתלמידים במתכונת בלוג או מסמך שיתופי . "כתבו שלושה מכתבים/עמודי יומן המתארים היכן הם נמצאים, את התקופה, מה הם רואים, שומעים, מרגישים. למה הם עושים את מה שהם עושים? מהן הדילמות וההתלבטויות שלהם בזמן שהם ממלאים את התפקיד שלהם? מה הסיכונים שהם לוקחים?"
-
לינק
אחד ממיזמי הלמידה והוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשמעותיים בישראל נערך זו השנה השלישית במכללת סמינר הקיבוצים. מדובר במיזם של ד"ר שרון גבע המכשירה האת הסטודנטיות להוראה להיסטוריה ללמידה פעילה באמצעות כתיבת ערכים לויקיפדיה . במאמר הנוכחי המורה רוני מנט חולקת אתנו את ניסיונה המצטבר במיזם בו בפרויקט היא משתתפת בתור עוזרת הוראה, "תפקיד שעזר לי ללמוד עוד יותר על הקשיים בשינוי ערכן של נשים. במסגרת תפקידי אני עוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחפש מידע אודות הנשים עליהן בחרו לכתוב ובהתמודדות עם עולם ויקיפדיה, אתגר לא פשוט כשלעצמו ( רוני מנט).
-
לינק
קבוצה של מורים צעירים מבקשת לעודד הוראה באמצעות משחקים. לכנס שארגנו בחופשת סוכות הגיעו יותר ממאה מורים, ששמחו ללמוד על האפשרות המרתקת. מיכאל גורודין, יו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל ומורה בתיכון "ליד האוניברסיטה" בירושלים: "משחקים זה לא רק צחוקים". מה מבדיל שיעור טוב משיעור גרוע? יש הרבה גישות שונות למשחק, אבל יש כמה דברים שכדאי שיהיו בו. למשל מטרה, מכשול ואמצעי. אם במשחק אין לדמויות איזושהי מטרה ברורה, מכשול בדרך למטרה ואמצעי לעבור אותו, זו בעיה. או במקרה של הדמויות, אם אין לדמות מוטיבציה ברורה, זה לא יעבוד. המשחק לא יעניין, ובמשחק לא מעניין לא ישחקו, בטח לא תלמידים" ( אמתי מור ).
תוצאות חיפוש עבור: הוראת היסטוריה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין