מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם למידה מתוקשבת משפרת משמעותית את שיטת הלמידה בחקר מקרים של סטודנטים באוניברסיטה. הכוונה ללמידה של סטודנטים בקורסים בתחומי החינוך המיוחד. המחקר נערך בשיטה איכותנית בשלוש אוניברסיטאות אמריקאיות שונות. כל מקרה שהוצג בפני הסטודנטים כלל מקרים אמיתיים של למידה בכיתה בביה"ס תוך התבססות על צילומי וידאו ולאחר מכן נערכו דיונים מתוקשבים לגבי המקרה באינטרנט מהבית או במעבדות האוניברסיטה. הדיונים המתוקשבים חייבו את קבוצות הסטודנטים לנתח את המקרה ולגבש באופן משותף או יחידני רפלקציה ודרכי התמודדות בנושא. בחלק מן המפגשים המתוקשבים היה מנחה מתוקשב של מערך הקורס אשר כיוון את הסטודנטים להוראה בדומה לקורסים המסורתיים פנים –אל-פנים. ממצאי המחקר תמכו באופן מובהק בעדויות קודמות כי שיתוף הסטודנטים בפורמים ממוחשבים ובצ'טים כחלק ממערך חקר המקרים אכן משפר משמעותית את הרפלקציה , התובנה ועומק הלמידה שלהם בהשוואה לקורסים פנים-אל-פנים. עם זאת, מצא המחקר כי בחלק מקבוצות הדיון המתוקשבים היו חלק מן הסטודנטים בלתי פעילים ובלתי מעורבים , אך דומה כי דפוס פעולה זה ניכר גם בקורסים פנים-אל-פנים (Katherine Mitchem, Gail Fitzgerald, Candice Hollingsead, Kevin Koury ).