איכות ההתפתחות המקצועית של מורים הפכה לנושא חינוכי רווח בדיון הציבורי במיוחד לנוכח התגברות הביקורת והלחצים להעלות הישגי תלמידים. בעוד שוויכוחים ומתחים בדבר ההיקף, הצורה, והמיקוד של התפתחות מקצועית נמשכים, מצפים מן המורים לפעול על פי סטנדרטים חדשים, והם נקראים לחדש את דרכי ההוראה באמצעות השתתפות בפעילויות למידה החל מסדנאות דרך סמינרים ועד דיגום בכיתה. עם זאת ההתפתחות המקצועית נמצאת במחקרים כבלתי אפקטיבית בהשגת מטרותיה שכן רוב הפעילויות והשינויים אינם מתמקדים בהוראה ובלמידה עצמם (Cajkler, W., et al., 2014).וחד.

המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).

המאמר דן בדרכים להניע מורים להתמיד במלאכת ההוראה תוך כדי התחדשות. מורים בשנים הראשונות אינם חוששים מעומס הוראה, אך הם זקוקים לריגוש בהוראה. צריך להבין כי הדרך העיקרית למשוך את המורה להתמיד במלאכת ההוראה הוא ע"י יצירת ריגוש שלהם לגבי ההוראה ועל ידי למידה עצמית שתוביל אותם להתחדשות עצמית. חלק מתהליך זה ניתן להעצים ע"י טיפוח הקשרים והאינטראקציות של המורים עם עמיתיהם למקצוע בבי"ס ומחוץ לו. יש להציב בפני המורים יותר הזדמנויות להתפתח באופן עצמי וגם להרחיב את מרחב השפעתם בביה"ס לא בהכרח בדרך של תפקידים מוגדרים, אלא בהאצלת אחריות ללמוד דברים חדשים ולהניע אותם במסגרת ביה"ס או השכבה ליזום דברים. חלק מתהליכים אלו ניתן להגשים על ידי שותפויות עם גורמי חוץ, כמו אוניברסיטאות או מכללות. (Margolis, Jason)

המאמר מדווח על מחקר של שני מורי מורים מתחילים שעברו מתפקיד של מורי כיתה לתפקיד של מדריכים פדגוגיים (university-based teacher educator) במהלך לימודיהם לדוקטורט באוניברסיטה. המחקר נעשה בשילוב של מתודולוגיה איכותית שכללה חקר מקרה ומחקר-עצמי (self-study), זאת כדי לחקור מאפיינים של ההקשר המוסדי שבפניו עמדו הנחקרים, את בסיסי הידע שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות ואת שילוב הזהויות המקצועיות שלהם כמורי כיתה וכמורי-מורים. (Dinkelman, T. Margolis, J., & Sikkenga, K)