מסתמנות כיום שתי גישות להוראת אנגלית באמצעות בלוגים. הגישה הראשונה היא גישה של הערכה כמותית ויצירת אחריות. התלמידים מקבלים משימות מוגדרות של כתיבת בלוגים על פי לוח זמנים ומסגרת מחייבת. המורה עוקב ובודק את הודעות ותגובות התלמידים, איכות הכתיבה תוך התייחסות גם למאמצים המושקעים על ידי התלמידים. הגישה השנייה להוראת אנגלית באמצעות בלוגים מאמינה יותר במוטיבציה פנימית של התלמיד. המורה, במקרה זה, נוקט בגישה איכותית שנועדה להניע את התלמידים לכתוב את הבלוג שלו. המורה מעודד את התלמיד לחשוף את תחומי העניין שלו, לרקום רשת קשרים חברתית ולהציג את תחומי העניין שלו לחבריו ולעמיתיו בכיתה. גישה זו מאמינה כי יש ליצור מסגרת יצירתית כדי להניע את התלמיד להביע את עצמו. מדיוני הכנס ומניסיונם של המורים לאנגלית עולה כי המורים לאנגלית אינם נוקטים בהכרח באחת הגישות הפדגוגיות הנ"ל, אלא משלבים ביניהן (Aaron Campbell)