ציפי זלקוביץ
מיון:
10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).

  • לינק

    מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את מקומה של הנוכחות החברתית בלמידה שיתופית בקהילת לומדות מקוונת של סטודנטיות להוראה המתמודדות לראשונה בלמידה מרחוק. זאת בשל העובדה שבמערכת החינוך מתנהל מעבר מסביבות למידה מסורתיות אל סביבות מתוקשבות.תהליך זה מצריך הקניית מיומנויות שונות המאפשרות השתלבות בקהילות המקוונות של המאה ה 21- . בנוסף, הלמידה השיתופית חיונית להתפתחות אישית וחברתית ומובילה לאינטראקציה החברתי ( שרה ויסברג , מירי שינפלד , ציפי זלקוביץ ) .

  • לינק

    דבורה גסר וציפי זלקוביץ מביאות במאמרן ( בתוך: אסתר יוגב, רות זוזובסקי (עורכות) . הדרכה במבט חוקר, מכללת סמינר הקיבוצים ומכון מופ"ת , 2011 ) את סיפורו של סגל ההדרכה הפדגוגית במסלול להכשרת מורים לבית הספר היסודי במכללת סמינר הקיבוצים. הסיפור נפרס לאורך ציר זמן של כעשר שנים . המדריכות הפדגוגיות במסלול זה מבצעות מחקר פעולה כחלק מהתכנית להכשרת מורים להוראה . המאמר מתאר את השנה הראשונה בעיצוב תהליך השינוי בדפוסי ההדרכה של המסלול, את התפתחותן של המדריכות הפדגוגיות המובילות את החידוש ואת האופן שבו חוו הקוראות את השינוי.

  • לינק

    בחינת מערכות חינוך על-ידי מדינות רבות הביאו למסקנות על הצורך בשינוי מהותי בתרבות החינוך, במבנה הארגוני של בתי ספר ובמערכת החינוך כולה. המבנה הנוכחי יקר למדי ולא משיג את יעדי החינוך בעידן טכנולוגיות מידע. הגישה המתקיימת של הוראה משמרת את הצרכים שהיו רלוונטיים בעידן התעשייתי ומאופיינת על יד י"גזרה שווה לכולם" (one size for all ) הרואה בבית ספר ארגון הממוקד בהוראה (רובה פרונטאלית) בה מועבר הידע מהמורה לתלמיד. לפי הגישה המבוקשת בעידן טכנולוגיות מידע תפקידה של ההוראה לאפשר למגוון לומדים לעצב את הידע שלהם ולפתח את כישרונותיהם בדרכים אפקטיביות ועוצמתיות. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. הרצאתן המרתקת של ד"ר ציפי זלקוביץ וד"ר אולז'ן גולדשטיין בכנס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים , מכון מופ"ת , אפריל 2011 ) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן מיזם ייחודי להטמעת תקשוב במכללה. במיזם הנבחן נבחרים מידי שנה 20 מרצים "נציגי תקשוב" שיועדו להיות מובילים בצוותים שלהם בנושאי תקשוב. הנציגים מקבלים ייעוץ אישי והשתלמויות קבוצתיות לקידום הידע שלהם בהוראה מקוונת, והכרת סביבות למידה ומפגש עם פרדיגמות הוראה חדשניות. הנציגים נבחרים למשך שתי שנות לימוד, בשנה הראשונה הדגש הוא על התפתחותם האישית ובשנה השנייה הם אמורים להתחיל להשפיע על הצוות של המסלול או ההתמחות שלהם. כל נציג מתוגמל במלגה לתקופת הלימודים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת המיזם לשינוי פרדיגמת ההוראה של המרצים המשתתפים במיזם ותרומתם להכנסת שינוי בתהליך ההוראה המתוקשבת במסלול או בהתמחות אליו משתייכים. המחקר נעשה בגישה איכותנית. הממצאים נאספו מתוך ראיונות שנעשו ל 12- משתתפים, שתי מובילות הפרוייקט וכן מתצפיות על מפגשי הנציגים (ציפי זלקוביץ , מירי שינפלד) .

  • לינק

    במחקר על התקשוב במכללות להוראה שנערך במסגרת רשות המחקר של מכון מופ"ת השתתפו רכזי תקשוב ב 12- מכללות להכשרת מורים בישראל ממגזרים שונים. מטרות המחקר התמקדו באפיון מצב הטמעת התקשוב במכללה בעיני רכז התקשוב, מאפייני הרכז, דרך עבודתו, החזון שלו, התנהלותו, תכניותיו ותרומת כל אלו להטמעה של טכנולוגיות המידע במכללה להכשרת מורים. מחקר זה נעשה בגישה איכותית. הממצאים מבוססים על ניתוח תוכן של ראיונות עומק וניתוח מחוון ( STaR-Chart ) שניתן לכל אחד מהמשתתפים במחקר. מהממצאים עולה שברוב המקרים המכללה בונה לעצמה תכנית לימודים משלה בתקשוב, ובכל מכללה התפתחו פרויקטים ייחודיים . קיימת הסכמה בין הרכזים לגבי הקשיים בהטמעת התקשוב: קשיים עם מרצים, עם מדריכים פדגוגיים, עם סטודנטים שאינם משתפים פעולה וגם קשיים תקציביים. למרות הקשיים המלווים את הרכז התחלופה בתפקיד נמוכה .כל הרכזים מתייחסים בחיוב לתגמול מורים המשקיעים בהטמעת התקשוב ושילובו בהוראה . לדעת רובם הקשר בין המכללה לבין בית הספר והעבודה המעשית חשוב, משום שהבוגר של העתיד אמור לשלב סביבה מתוקשבת עם תלמידיו; ואולם קשר זה נמצא עדיין בחיתוליו. הממצאים באשר למאפייני הרכז מצביעים על שונות אידיאולוגית: רכזי התקשוב מגלים גישה של יזמות, ארגון פרויקטים, בניית כלים, מודלים ותכניות לימוד הנמצאים בהלימה עם השקפת העולם שלהם . הם מקיימים מערכת קשרים טובה עם הדרגים שמעליהם, עם עמיתיהם ועם הצוות הטכני והמורים. הרכזים, בהתאם להערכתם העצמית, מאופיינים בכישורי ניהול, ארגון, סובלנות והתמדה.

  • לינק

    המחקר מתמקד באיפיון, זיהוי ותיאור חלק ממכלול תפקידי הדיקן במכללה תוך בדיקת זיקתו לתרבות הארגונית של המכללה. שאלות המחקר היו: מה מאפיין את הפניות לדיקן, מה ניתן ללמוד על עבודת הדיקן מפניות אלה? האם קיימת הלימה בין הגדרת התפקיד הפורמאלית( מסמכים, מכרזים, ספרות תיאורטית) לבין הפעילות בפועל? אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטית מרצים ראשי מסלולים והתמחויות, אנשי הנהלה , אנשי מינהל ואנשי חוץ במכללה אחת. תפקיד הדיקן במכללה הוא תפקיד ללא גבולות ברורים וניתן להצביע בו על פערים מהותיים בין הגדרות תיאורטיות לבין ביצוע בפועל ( דבורה גסר וציפי זלקוביץ ) .

  • סיכום

    מחקר אורך זה נערך בין השנים 2001-2005 על כנס בן יומיים, המתקיים במסלול היסודי במכללת הקיבוצים, בעקבות התנסותם של סטודנטים שנה ג' ב"מחקר פעולה". בכנס מוצגים המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. המחקר בדק את תרומת הכנס לידע ולהתפתחות המקצועית של הסטודנטיות המשתתפות בו. מטרות הכנס לשנה ג': הכרות עם מגוון רחב של מחקרי הסטודנטיות, השוואת התנסויות, התמודדות עם בעיות של הצגת מחקרים בכנס, העשרת הידע והתנסות בהוראת עמיתים. המטרות לשנה ב': הכנה לקראת התנסות במחקר פעולה, שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף בין השנים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההדרכה במסלול היסודי במכללת סמינר הקיבוצים עברה שינויים ועדכונים. אחד השינויים בתכנית הוא שינוי אופי פרויקט הסיום בכל אחת משנות ההדרכה. פרויקט סיום שנה ג' עד תשנ"ח היה "פיתוח נושא לימודי". החל משנת הלימודים תשנ"ט, עוסקות סטודנטיות שנה ג' במחקר פעולה כפרויקט סיום. מחקר פעולה מוגדר על ידי קמיס ומקטאגארט (1988) כצורת חקירה רפלקטיבית עצמית המתרחשת בסיטואציה חברתית (כיתה למשל) במטרה לשפר את היעילות, התוצר והרציונל של מבצעי המחקר, כמו גם לשפר את הבנת החוקרים (המורים) את הסיטואציה בה מתבצע המחקר. מחקר פעולה יוצר הזדמנויות לכל המעורבים בתהליך לשפר את יכולת ההוראה שלהם ולהשפיע על איכות הלמידה של התלמידים ( גסר דבורה , זלקוביץ ציפי ).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין