משה שנר
מיון:
5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • סיכום

    מטרתו של הדיון שלפנינו לסייע בהגדרת התחום ובאופקיו העתידיים: מה היה חינוך יהודי לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ומהי המשמעות של השימוש בתחום דעת מעין זה בימינו? יש לזכור שבדורות קודמים היה שיח החינוך חלק בלתי נפרד משיח הזהות של הציבור; במובן הרחב, פירושו של "לחנך" היה לחברת ולכוון את ילדי העדה או הקהילה למסלול של חברות מלאה בחיי הקבוצה, העדה, השבט או העם. מתובנה זו משתמע שגם המושג "חינוך יהודי" צריך להיבחן על רקע המציאות החברתית בכל עת ועת. יתברר לנו שבפרקים נרחבים של ההיסטוריה היהודית לא נבדלה השאלה של "חינוך יהודי מהו?" מהשאלה "מהו להיות יהודי?" ( משה שנר ) .

  • לינק

    העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין – סופיים. הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה – מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך – ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תשורת ( משה שנר) .

  • לינק

    שיח הגלובליזציה מעסיק רבים וביניהם אנשי חינוך המתקשים להשתלב במציאות הדינאמית של ימינו, שבויים בפרדיגמות קלאסיות שעיצבו את בית הספר. המורים – עמלם רב, שכרם דל, תנאי עבודתם בלתי הולמים, הוראתם נתפסת כחסרת השראה. הדיון הנמשך בפרדיגמות הפדגוגיות ההולמות את המציאות של ימינו אינו מביא בדרך כלל לשינוי בעבודת המורים. כאיש מקצוע , המורה הוא אדם בודד. הכיתה שבה הוא פועל סגורה ללא חלונות אל העולם. התלמיד- צרכן הידע הפעיל במציאות המידע המסחררת של הבית- צרכן ידע פסיבי בבית הספר. לנוכח הממדים הללו, ייבחנו הפרדיגמות של "המורה הטוב", "התלמיד הטוב" ו"בית הספר הטוב" ותוצע פרספקטיבה עתידית ההולמת מציאות זו . במורה הטוב מוצג כ"איש העולם הגדול", כמנחה, כמתווך וכמוביל תהליכי למידה, מדובר בשינוי תפיסתי של המורים את עצמם ואת תפקידם. בהתאם נדרשים אופקים חדשים למערכת הכשרת המורים. התלמיד הטוב מוצג כאישיות לומדת , אוטונומית ובעלת יכולת נווט במערכת תרבותית פתוחה ומקושרת. הדימוי המוביל בדיון הוא של " תרנגולת חופש" – אנו שואפים להכשיר לומדים שמרחב הלימוד שלהם הוא "העולם". בית הספר הטוב מוצג כתשתית המטפחת את שני אבות הטיפוס הללו, "מקום" שמאפשר הרפתקה של משמעויות וידע ששותפים לה אנשים צעירים ואנשים "צעירים ברוחם" , קרי מורים (משה שנר).

  • לינק

    העולם המקוון, שבו כולם מחוברים לכולם (תקשורתיות) וכולם נגישים לידע שכולם מייצרים (נגישות), מעמיד בפני מערכות החינוך אתגר מערכתי שחורג מבעיית השליטה בכלים הטכניים שמציע המחשב. היכולת לכתוב במעבד תמלילים, להכין מצגת, לשלוח דואר אלקטרוני, לגלוש לאתרי אינטרנט – בכך לא מתמצה, כפי שנוטים לחשוב, האתגר המקצועי, שמעמיד העולם הנוכחי בפני המורים ובתי הספר. המיומנויות הטכניות הללו הן אבני בניין למציאות חדשה ובפני מי שרוכש שליטה בהן עומדת שאלה מהמדרגה השנייה: מה ייבנה מהן ולשם מה?האינטרנט כבר איתנו כשלושה עשורים. הוא חדר לכל תחומי חיינו ושינה את הדרך בה מתנהלות מערכות התקשורת, הכלכלה, התרבות והמדע, אולם לתחומי הפדגוגיה הוא חדר באופן מועט יחסית והשפיע מעט על דרכי עבודתם של המורים, דרכי הלמידה של התלמידים והתנהלות בתי הספר. גם הכשרת המורים העתידיים כמעט ולא השתנתה ( משה שנר ).

  • מאמר מלא

    מודל העבודה בקורסים על מחשבת ישראל ויהדות במכללות להכשרת מורים בכלל ובמכללת אורנים בפרט נבנה על ההנחה שישנם תוכני תרבות מסוימים שמאפיינים זהות יהודית לא שבורה ושעל המורה להביא את תלמידיו למודעות לנתק שחל בינם, כפרטים וכציבור, ובין תוכני התרבות הללו. בדרך כלל, הוצג משבר הזהות דנן כחלק מתהליך החילון שעבר עם ישראל ומתהליך המרד המתמשך של יהודים בעלי תודעה ציונית במציאות הגלות כמו גם ניסיונם לבנות בישראל חיים אחרים. המאמר מציג מודל אחר של קורס שיהיה דינאמי וגמיש מעצם המבנה שלו . המבנה החדש והייחודי של הקורס המתואר במאמר , נועד להשיג את המטרות הבאות : המנעות מכפייה של אסופה כלשהי של טקסטים שנבחרו על ידי המורה בעבור קורס שעוסק בזהותם של תלמידיו, יציאה מעולמם בפועל של התלמידים ולא מעולמם האבוד של היהודים, הכרה בשונות שבין התלמידים במכללה וייבנה מראש כך שיטפח את השונות הזו. מתן אפשרות של שילוב יהודים ולא יהודים באותו שיעור , טיפוח כשרי התלמידים לעסוק בשאלות זהות בתהליך משולב של שיח בינאישי ועיון טקסטואלי , טיפוח ופיתוח כישורי הבעה והקשבה כחלק משיח לימודי קונסטרוקטיביסטי, יצירת סביבה קונסטרוקטיביסיטית המביאה לכיתה בצורה אוטנטית, ולא כפויה מראש, את עולמותיהם התרבותיים של התלמידים על היש והאין שבהם ויפתח אצלם את המודעות לממדי עומק של תרבותם. הקורס מועבר זו השנה השלישית. הוא יוצא מתוך זהותם של התלמידים ולא מטיף להם זהות שאינה שלהם. הוא מחייב אותם לבחירה של טקסטים ועיון בטקסטים הנבחרים. הוא מעורר דיון ודורש הקשבה כמו גם את הצורך לנקיטת עמדה ערכית ברורה ועשירה בתוכן ( שנר משה ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין