המדיה החברתית במרחב הדיגיטלי הופכת למשמעותית ומשפיעה כמעט על כל תחום בחיינו. מחקרים בתחום מצביעים על קיומם של תנאים ספציפיים לכניסה אפקטיבית לעולם הקסום שבמרחב הדיגיטלי. תהליך המיתוג העצמי הוא המנוע הדוחף את הפיכתה של הרשת החברתית באינטרנט לאמצעי שילוב חברים, למידה ואמצעים אחרים על מנת להשיג מטרות אישיות. הפעילות ה"נכונה" של כל אחד מאתנו ברשת החברתית מבוססת על מידת "הנראות" וה"נוכחות" שלנו כלפי אחרים ברשת האינטרנט הגלובלית, המוצפת והעמוסה במידע, במשתמשים ובמבחר עצום של פעילויות. כדי לבצע ברשת מיתוג עצמי דרושים שני התהליכים העיקריים האלה: 1. שילוב – למקד את הצרכים ואת האינטרסים ולהקפיד על אינטגרציה של תוכן "חכם" תוך רגישות לשינויים. 2. התמדה – יש להתמיד בתהליכי התקשורת עם ההמון הרלוונטי בכדי לבסס את המיתוג העצמי ( אלון הסגל) .

פרק זה , שנכתב ע"י ד"ר אלון הסגל בוחן קשיי ההסתגלות של בתי ספר מטכנולוגיות מידע ותיקות למערכות טכנולוגיות מדור Web 2.0, מבוססות רשתות חברתיות דיגיטליות. כנגד הצורך המהותי לשנות התנהגות ואפילו מבנה פיזי בהתאמה לסביבה, ישנם גורמים שונים בביה"ס העלולים לעכב את תהליך ההטמעה של טכנולוגיות Web 2.0. שינוי באורחות חייו של המורה בבית הספר עלול להוביל לתפיסה של איום אישי ולהפוך להתנגדות של המשתמש, לא רק לתהליך ההטמעה אלא גם לטכנולוגיה עצמה, גם ללא קשר ליכולותיה ולמענה המשופר שבאפשרותה לתת לצורכי המשתמש. רשת חברתית באינטרנט יש בה כדי ליצור אלטרנטיבה גם לבית הספר, מעצם היותו סוכן פורמלי של שינוי חברתי ותרבותי. הרשת החברתית ובית הספר מייצגים גישות שונות ולעתים הפוכות למענה שיש לתת לצורך להבין את הסביבה החברתית והתרבותית ולהסתגל אליה.

ד"ר אלון הסגל משוחח עם רכזי התקשוב של רשת עמל, על השינוי בתפיסת החינוך במאה ה- 21, המעבר ממודל הלימוד הבסיסי שבמרכזו מורה מלומד וסמכותי הפונה לעשרות תלמידים – לקהילה חברתית לומדת, המתבססת על דינמיקה אנושית, ולא, לא מדובר רק בטכנולוגיה. אחד הרעיונות המועילים שהעלה ד"ר אלון הסגל קשור להעצמת התלמידים לביצוע משימות תקשוב שונות כסיוע למורים לפני השיעור, לדוגמא , תלמיד אחד יהפוך להיות מעין "טכנורטי" – יהיה עליו לבצע איסוף חומרי למידה הרלוונטים לנושאי השיעור, לרכז אותם, ולספר עליהם לכיתה ממש כמו אתר טכנורטי הממפה את הנושאים הנושאים ה'חמים' בבלוגספירה. על תלמיד אחר, תוטל המשימה להפוך ל"דיג" – יהיה עליו לאתר את מיטב הקישורים בנושא מסוים שיוחלט מראש, להעלות אותם לרשת ולהעמידם לשיפוט הכיתה – האם הם מעניינים או לא – הברקה או הדחקה ?

בעיית התמיכה הרגשית בCMC : שיחה פנים אל פנים מאפשרת תחושת קירבה. מחוות גופניות וקשרי ראייה נתפסים כתומכים בקשר ביו אישי. באמצעים הדיגיטאליים, הקשר הבין אישי מתבצע ללא מגע או קשר עין. קיים קושי לבטא רגש בטכנולוגיה הדיגיטאלית. שאלת המחקר: האם המחשה פיזית של תהליכים חברתיים מופשטים עוזרת לניהול רגשות? האם המחשה זו עוזרת ללמידה מתוקשבת? המחקר נעשה עם מתלמדים בקורס שמטרתו חוויה ולמידה של תהליכי התמודדותו של מנהל/מנחה בצוות עבודה "וירטואלי". בתחילת הקורס ובהמשכו חווים המתלמדים בצורה מתוכננת , התמודדות עם אי-וודאות , בניית צוות , ניהול צוות. תהליכים אלו מלווים בתחושות רגשיות ברמה אישית ובדינאמיקה ברמה קבוצתית ( אלון הסגל, אורית צייכנר) .