אינה בלאו
מיון:
17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • סיכום

    מחקר זה דן בתופעה של התנגדות הורים לשימוש בטלפונים ניידים בלמידה. המחקר ממפה את גורמי ההתנגדות השונים ובוחן את הקשר שבין גורמים אלה, סגנונות ההורות ותפיסות ההורים בנוגע לתפקיד החינוך לבין רמת התנגדותם. ממצאי המחקר מאפשרים ליצור מודל להתמודדות עם התנגדות הורים לשימוש בטלפונים הניידים ולבחינתה לנוכח מטרות החינוך המעוצבות מחדש במאה ה-21.

  • לינק

    בעשורים האחרונים אנו עדים להתרחבות גדולה בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות במערכת החינוך. אלא שלצד היתרונות הרבים הגלומים בטכנולוגיות אלה ללמידה והוראה, מחקרים מצביעים על קיומו של קשר בין התפתחותן וחדירתן של טכנולוגית למערכת החינוך ובין השימוש ההולך וגובר שעושים בהן תלמידים לשם ביצוע מעשי הונאה בלמידה. המחקר הנוכחי בחן את תופעת ההונאה בלמידה במערכת החינוך בישראל במבחנים, בכתיבת עבודות ובהכנת שיעורים בית. זאת תוך הבחנה בין הונאה דיגיטלית לבין הונאה הנעשית בדרכים ה"מסורתיות" ותוך התמקדות בעמדותובדרכי התמודדות עם התופעה בקרב תלמידים, מורים והורים מסוגי הפיקוח השונים בישראל (אינה בלאו ויורם עשת-אלקלעי).

  • לינק

    בשנים האחרונות מערכת החינוך הישראלית מטמיעה טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות על -מנת לשפר תהליכים פדגוגיים. מאמר זה בוחן פיילוט להטמעת טאבלטים בבית -ספר יסודי. שאלות המחקר מתמקדות בתרומת הטמעת הטאבלטים לתהליכי ( 1) למידה ( 2) הוראה ו( 3) התרבות הבית -ספרית. מחקר איכותני זה מצליב ממצאי ראיונות חצי -מובנים עם מנהלת בית -הספר, ארבעה מורים ושלושה הורים המלווים את התהליך, עם ניתוח רפלקציה שכתבו המורים בבלוג, וכן עם קבוצת מיקוד לתלמידי כיתה ה' ותצפיות בלתי –מתערבות בעבודתם עם הטאבלטים. התוצאות מראות שטכנולוגיה אישית לתלמידים יכולה לתמוך בלמידה אישית ושיתופית, עבודה עם תכנים אותנטיים, למידת מולטימדיה ושימוש בספרי לימוד דיגטליים בתוך הכיתה, כמו גם בלמידה ניידת ( תמר שמיר-ענבל, אינה בלאו ) .

  • לינק

    תכניות לשילוב מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה במתכונת אחד על אחד ( 1X1 ) – מחשב נייד לכל תלמיד ומורה – הולכות ותופסות תאוצה בבתי ספר המעוניינים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות רלוונטיות למאה ה 21- .מחקר זה בחן הוראה ולמידה בכיתות 1X1 . המחקר מצליב בין נתונים איכותניים מתצפיות בלתי מתערבות בשיעורים של כל תלמידי כיתה ז' בחטיבת ביניים בבית ספר גדול בצפון הארץ לבין נתוני ראיונות חצי מובנים עם 15מוריהם ( ענת נוסן , יהודה פלד , אינה בלאו ) .

  • לינק

    שימוש ב"קליקרים" בכיתה מקדם למידה פעילה ומגביר את מעורבות התלמידים בשיעורים. אנונימיות המשוב מאפשרת השתתפות פעילה ללא חשש מביקורת וכך עשויים הקליקרים להוות טכנולוגית סיוע המחזקת תפקוד תלמידים לקויי למידה המאופיינים ברמה נמוכה של הישגים, יעילות הביצוע, מוטיבציה והערכה עצמית. לוחות אינטראקטיביים מאפשרים הצגת תכני מולטימדיה אשר תומכת ברכישת ידע. עם זאת, השתתפות פעילה בשיעורים בשילוב לוחות אינטראקטיביים נמוכה מהשתתפות בשיעורים בשילוב קליקרים. מחקר זה בוחן באיזה אופן טכנולוגיית למידה (קליקרים ולוחות אינטראקטיביים, לוחות אינטראקטיביים לבדם, ולמידה ללא טכנולוגיה) באינטראקציה עם רמה אקדמית של תלמידים (מכיתת מצוינות, כיתה רגילה וכיתה מקדמת של תלמידים לקויי למידה) משפיעות על הישגים, חווית הלמידה, יעילות הביצוע, מוטיבציה ללמידה והערכה עצמית ( אדוה ברזל-רובין , אינה בלאו ) .

  • לינק

    מחקר חדש מנסה לשפוך אור על חדירת מהפכת המידע לכיתות. מהממצאים עולה כי התלמידים אוהבים ללמוד כך, היו רוצים ללמוד כך, ושזה עוד לא קורה. וגם: כמה חברים של המורים בפייסבוק למרות האיסור ומה שיעור התלמידים שאין להם פרופיל? 96% מתלמידי החטיבות והתיכונים בישראל בבתי הספר הממלכתיים נחשפים לטכנולוגיה בכיתות, אך קיימים פערים משמעותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשימוש בטכנולוגיה בכיתות. כך עולה מסקר בנושא למידה וטכנולוגיה שנערך בחטיבות הביניים וביה"ס העל יסודיים, ביוזמת ביה"ס לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל ובמימון גוגל ישראל.

  • לינק

    מטרת המחקר היא לאמוד את יעילות הלמידה ואת חווית הלמידה מהקלטות קול והקלטות מסך בהשוואה ללמידה מטקסט, תוך התייחסות לסגנונות הלמידה של המשתתפים -חזותי לעומת שמיעתי . דיווח זה מציג תוצאות ראשוניות של המחקר שבתהליך. לסיכום, נראה כי לפחות כאשר אין באפשרות הסטודנטים להקשיב להקלטות יותר מפעם אחת, הם מעדיפים ללמוד באופן מסורתי באמצעות קריאת מאמר על פני למידה מפודקסט או מסקרינקסט. בדרך זו, הם מצליחים יותר במבחן הזכירה, מעריכים את הצלחתם כגבוהה יותר, וחווים את הלמידה כנעימה יותר. להפתעתנו, כאשר חומרי למידה הוצגו למשתתפים באופן מנוגד לסגנון למידתם המועדף, הם הצליחו ללמוד טוב יותר. יתכן שהצגת חומרי לימוד בסגנון המנוגד למועדף מאלצת את המשתתפים להשקעת מאמצים רבה יותר אשר בסופו של דבר משתלמת. לממצא זה השלכות לתכנון פעילויות לימודיות משולבות טכנולוגיות לבעלי סגנונות למידה מסוגים שונים ( אינה בלאו, אבנר כספי).

  • סיכום

    המחקר מתמקד בהטמעת מערכת מקוונת לניהול למידה במוסדות חינוך בהתאם לגישת החדשנות הכוללת. המחקר המתואר בחן את הטמעתה של מערכת משו"ב (מידיות, שקיפות, ובקרה) בעשרה בתי ספר על-יסודיים שש-שנתיים. לשם כך נבדקה מידת האינטראקטיביות בין עובדי ההוראה, התלמידים והוריהם. כל בתי הספר החלו להשתמש במערכת משו"ב בשנת תשס"ז, ונעזרו בה ברציפות במשך שלוש שנים עוקבות (בלאו, אינה, מירה, המאירי ).

  • לינק

    במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בישראל החלה הטמעה רחבת היקף של טכנולוגיות למידה . בתהליך זה מותקנים בחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים לוחות אינטראקטיביים והן הופכות ל"כיתות חכמות". מאמר זה סוקר גישות תאורטיות ומחקרים אמפיריים במטרה לבחון האם הטמעתו של לוח אינטראקטיבי (לו"א) יש בה כדי לחזק את ההוראה הפרונטאלית או למנף לשינויים פדגוגיים ובכך לחולל 'מהפכה' שקטה בבתי הספר. שלושה ממאפייני הלוח יכולים להפוך טכנולוגיה זו לתשתית הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית ( אינה בלאו).

  • סיכום

    מחקר זה השווה בין שלוש קבוצות של מורים: קבוצת מחשב לכל מורה ולכל תלמיד – להלן 1X1 , קבוצת מורים המצוידים במחשב אישי וקבוצת מורים המלמדים ללא שילוב אמצעים טכנולוגיים. המחקר בחן השפעת נכונות המורים לשינוי ועמדותיהם כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה על השימוש בטכנולוגיה לתקשורת ועל חיפוש מידע בקרב 97 מורים בעל-יסודי. התוצאות הראו שנכונות המורים להתמודד עם שינוי בחייהם המקצועיים ועמדותיהם כלפי הטכנולוגיה מנבאות 23.5% מהשונות במידת השימוש באינטרנט לתקשורת לצרכים אישיים ומקצועיים ו 35%- מהשונות בחיפוש מידע ברשת למטרות אישיות ולהוראה ( אינה בלאו, יהודה פלד ).

  • לינק

    מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

  • לינק

    קהילות ידע מקצועיות עברו בשנים האחרונות מפורומים לפלטפורמות של רשתות חברתיות. מחקר זה בוחן קהילת ידע מקצועית בישראל שחבריה עוסקים, מתעניינים או לומדים בתחום טכנולוגיות בחינוך / טכנולוגיות מידע ומשתמשים בפלטפורמה של טוויטר על מנת להתחבר לדומים להם. פעילותם של 42 אנשי מקצוע ו 296- קשרים שנוצרו ביניהם בטוויטר עד אוקטובר 2011 נבדקה למידת ההשקעה בקהילה (ההשתתפות באמצעות ציוצים והקשבה.

  • לינק

    לומדים נבדלים ביניהם במאפיינים אישיים כמו מטרות, צרכים, ידע קודם, יכולות קוגניטיביות וסגנונות למידה (Graf, 2009). אם כך, הרי שעל אף שלמידה מתוקשבת פותחת הזדמנויות למידה חדשות לכולם, מתברר כי מאפיינים אישיים של חלק מהלומדים אינם מאפשרים להם לנצל את ההזדמנויות האלה במלואן, ובמקביל – מאפיינים אישיים מסוימים מסייעים ללמידה מתוקשבת מוצלחת. המאמר הנוכחי מנסה לאתר בלמידה המתוקשבת אינטראקציות בין השונות במאפייני לומדים, כמו תכונות אישיות, לבין משתנים מצביים, כמו מאפייני סביבות למידה ושיטות הוראה. בהתאם לזאת. הצורך להביא למודעות של אנשי חינוך את הקשר בין תכונות אישיות לבין ביצועים לימודיים והתנהגויות הוא מהותי יותר בסביבות למידה מתוקשבות מאשר בלמידה המסורתית (Bayram, Deniz & Erdogan, 2008), בעיקר בשל המרחק הפיזי-הגיאוגרפי, העדר ההיכרות האישית והאי-נראות, המאפיינים קורסים מתוקשבים רבים (בלאו, אינה ועזי ברק).

  • לינק

    למרות השקעה תקציבית גדולה ניכר בישראל חוסר במחקרים אמפיריים הבודקים את שילוב הלוח האינטראקטיבי (לו"א) בהוראה. המחקר הנוכחי בחן היבטים פדגוגיים של שילוב לו"א, כפי שבאים לידי ביטוי בפועל בהוראה. נבחנו שיעורים שהכינו 43 עובדי הוראה/ מורים מבתי ספר יסודיים, שסיימו באביב-קיץ 2010 קורס להתפתחות מקצועית לקראת שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתתם. באמצעות מחוון נבדקו מידת התאמתם של כלים טכנולוגיים למטרות פדגוגיות, עידוד אינטראקטיביות לסוגיה, תפקיד המורה במהלך השיעור, אופן עיצוב של קבצי הלוח והעברת מסר מולטימדיה הוראתי. הממצאים הראו התאמה בין כלים טכנולוגיים לבין רעיונות פדגוגיים. עובדי ההוראה/המורים השתמשו בכלים רבים ייחודיים ללוח אינטראקטיבי פרט לאפשרות תיעוד הנעשה בשיעור – פונקציה מהותית לטכנולוגיה זו. בשיעורים שהוצגו נעשה שימוש רחב בלמידה מסתעפת באינטרנט , אך לא בלמידה המסתעפת בקובץ הלוח עצמו. בנוסף, עובדי ההוראה עודדו אינטראקציות בין לומדים ללוח אינטראקטיבי, אך לא תמכו במידה מספקת באינטראקציה בין הלומדים עצמם ( אינה בלאו ).

  • לינק

    הטמעת מערכת לניהול למידה ( LMS ) בבתי ספר פותחת צוהר לאינטראקטיביות מקוונת בין עובדי ההוראה, תלמידים והורים. במחקר הנוכחי נבדקה הטמעת מערכת לניהול למידה משו"ב (מיידיות, שקיפות ובקרה) בעשרה בתי ספר על -יסודיים במהלך השנים תשס"ז, תשס"ח, ותשס"ט . בהתאם לתיאוריית הפצת החדשנות ( Rogers, 2003 ), נמצא גידול משמעותי משנה לשנה באינטראקציות בין חברי הצוות שנמדדו באמצעות ( 1) העברת מידע על ידי הזנת נתונים יומיומיים של נושא שיעור ואירועי התנהגות, ( 2) שליחת הודעות לעמיתים בדואר פנים -ארגוני ו -( 3) מספר כניסות של מורים למערכת. בקנה אחד עם המודל המערכתי להטמעת שינוי במוסדות חינוך (פוקס, ( 1995, נמדדה רמת אינטראקטיביות גבוהה באופן משמעותי בבתי ספר שהשתמשו בתוכנת משו"ב למשפחות, בהשוואה לזו שנמצאה בבתי ספר שהסתפקו בהפעלת משו"ב בקרב המורים בלבד. היות והאינטראקטיביות מהווה מרכיב מרכזי בלמידת עמיתים וכלי חיוני להעברת מידע בתוך ארגון חינוכי, מן הממצאים משתמע כי בהטמעת מערכות מקוונת בבתי ספר יש להרחיב את מעגלי האינטראקציה ולראות בתלמידים והוריהם חלק בלתי נפרד מהצלחת תהליכי שינוי ארגוני ואימוץ הטכנולוגיה ( מירה המאירי אינה בלאו).

  • לינק

    אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג. מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר 2009 ברמת גן במכללת שנקר.

  • לינק

    המחקר בדק את השפעתן של קטגוריות שונות של "נוכחות חברתית" על הנכונות של לומדים להשתתף בקבוצות דיון. לפי המודל של Rourke, Anderson, Garrison & Archer, המרכיב החברתי הוא מכריע להצלחת הלמידה בסביבת למידה א-סינכרונית. שלושת הקטגוריות שהחוקרים זיהו נבדקו גם במחקר זה: אינטראקטיביות, תגובות מלכדות, ותגובות רגשיות. במחקר השתתפו 38 נבדקים בגילאים 22-43 (74% נשים), כולם סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. רמת הנוכחות החברתית נותחה באמצעות ניתוח תוכן של שתי קבוצות דיון. למרות פער ניכר בכמות האינדיקטורים לנוכחות חברתית בין שתי קבוצות הדיון נמצא כי הקוראים תפסו את רמת הנוכחות החברתית בשתי קבוצות הדיון באופן זהה. מהמחקר עולה כי לא ניתן לראות את הנוכחות החברתית כמושג אחיד. אינטראקטיביות ולא תגובות רגשיות או מלכדות קובעת את נכונות הלומדים להשתתף. (אינה בלאו, אבנר כספי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין