המחקר שנערך בגישה האיכותנית בודק לאורך שש שנים, התפתחות תפיסת ההוראה של סטודנטים-מורים בתכנית הכשרת מצטיינים, אודות מקום המורה והתלמידים בשיעור. נאספו נתונים בשני הקשרים שונים; התפיסה הראויה-המוצהרת ותפיסת ההוראה בפועל. חשיפת התפיסות אודות ההוראה הראויה תוך השוואה בינן לבין ההתנסות הראשונית באימוני הוראה, מבקשת להצביע על היבטיו השונים של ידע ההוראה. הממצאים מצביעים על פער בין תפיסת הראוי שמבטאת גישה קונסטרוקטביסטית של הוראה לבין ההוראה בפועל שמציגה פדגוגיה פוזיטיביסטית- מסרנית. מהתמונה המתקבלת ניתן להציע דרכים לטיפוח סטודנטים-מורים בעלי חזון חינוכי, שמתמודדים עם מציאות ההוראה ונקלטים במערכת כמחדשים ומעורבים (אורי קצין)