שחיקת מורים היא בעיה ארוכת שנים המלווה את מערכות החינות במדינות רבות ברחבי העולם. מאחר ששחיקה היא תופעה שכיחה יותר בקרב מורים הנמצאים בשלבים המוקדמים של קריירת ההוראה, נעשו מאמצים רבים והושקעו משאבים על מנת לשמור אותם במערכת, במיוחד באמצעות תהליכי חונכות ותוכניות תמיכה יעילות שיושמו ומיושמות בבתי הספר. פחות ידוע, לעומת זאת, על תפיסותיהם וחוויותיהם של בוגרי הכשרת המורים הראשונית (Initial teacher education) שבוחרים עם סיומה לא להיכנס לבתי הספר כמורים, ולכן לא נהנים מחונכות, תמיכה וסיוע, וכתוצאה מכך מהווים למעשה אבדה למקצוע, אולי לנצח.

החוקרים מציגים במאמר תוצאות מחקר שבחן קשרים בין השתתפות בתוכנית אוניברסיטאית / מכללתית לקליטת מורים מתחילים לבין הביצוע וההתמדה שלהם במקצוע.

מחקר זה מדווח על מה שלמדו 13 מורי מורים באמצעות פרוצדורת רישום כמורה מורים לשנת 2012-2011, אילו מטרות הם ניסחו עבור ההתפתחות המקצועית העתידית שלהם ואילו פעילויות הם תכננו כדי להשיג מטרות אלה. השיטות ששימשו במחקר זה דמו בעיקרן לשיטות ששימשו בזמן שקהילת הלמידה הראשונה עברה את פרוצדורת הרישום בשנת 2002. קהילת הלמידה שנבדקה בשנת 2012 השתתפה בתכנית תמיכה, בעוד שקהילת הלמידה של שנת 2002 לא השתתפה בתכנית כזו (Boei, Fer; Dengerink, Jurri?n; Geursen, Janneke; Kools, Quinta; Koster, Bob; Lunenberg, Mieke; Willemse, Martijn, 2015).

מאמר זה מתאר את החניכה של תכנית תמיכה בכתיבה עבור מורי מורים באוניברסיטה חדשה ומנתח את ההשפעה שלה. אחד הממצאים העיקריים היה שתמיכה בצוות לצורך כתיבה איננה פשוט מקרה של 'לזרז אותם' אלא דורשת הבנה של החסמים המיוחדים לכתיבה עבור הקבוצה הזו (Roberts, Amanda; Weston, Kathryn, 2014).

ארתור לוין, לשעבר נשיא המכללה למורים באוניברסיטת קולומביה ויו"ר התוכנית לניהול בחינוך באוניברסיטת הרווארד, הגיע לישראל בחודש שעבר ( דצמבר 2012 ) לרגל כנס החינוך הבינלאומי של מכללת לוינסקי לחינוך. כיום הוא נשיא אחת הקרנות הגדולות לחינוך בארה"ב – קרן וודרו ווילסון, המנהלת סכומי עתק למען עתיד החינוך. הוא מודאג ממצב החינוך בארה"ב ובישראל, במיוחד ביחס לזירה העולמית. ארתור לוין, מנהל קרן שמסייעת למורים חדשים, טוען כי יש לו פתרון: גיוס אקדמאים ומדענים להוראה, הכנה טובה יותר של מורים להוראה באזורים חלשים ותמריצים רבים למי שעושה זאת ( רונית דומקה ) .

המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)