ממצאי המחקר הראו כי שיפור בשכר המורים קשור באופן חיובי לרמות נמוכות יותר של נשירת תלמידים. מחברי המאמר התבססו על תיאוריות המניחות כי העלאת שכר של מורים תמשוך למערכת מורים טובים יותר, כדי לבחון נתונים משלוש שנים (2012 עד 2014) בבתי ספר תיכון ציבוריים בפלורידה. המחברים בחנו שכר ממוצע, ופוטנציאל השתכרות עתידי בהתחשב בתארים אקדמיים. לממצאים יש תרומה חשובה למחקר על שכר מורים, איכות מורים ומניעת נשירה בתיכון

המחקר בוחן את הקשרים בין ציפיות קריירה של תלמידי תיכון לתנאי העסקתם של מורים, שכרם והערכה חברתית של המאפיינים המזוהים עם עבודות נחשקות. נמצאה התאמה חיובית בין רצון התלמידים להיות מורים בעתיד ובין שכר המורים וההערכה החברתית לאחריות ולכבוד המאפיינים את מקצוע ההוראה. לעומת זאת, נמצא שמספר שעות העבודה בהוראה קשור באופן שלילי לציפיות קריירה בהוראה. זאת משום שמיעוט שעות עבודה נחשב כמאפיין של עבודות לא חשובות ולפיכך ההערכה החברתית למאפיין זה אינה גדולה.

הדו"ח השנתי של OECD על מערכות החינוך בעולם שובר כמה מוסכמות על מערכת החינוך בישראל: מתברר כי שכר המורים בישראל כבר אינו נמוך כמו בעבר, ההשקעה בתלמידים עלתה והם גם מקבלים יותר שעות לימוד מעמיתיהם בחו"ל. למרות זאת, הישגי התלמידים בישראל נותרו חלשים, הפערים ביניהם הם מהגבוהים בעולם, והם לומדים בכיתות הצפופות ביותר פרט לסין (ליאור דטל, רונית דומקה).

מהי המשכורת הממוצעת של מורה בארצות הברית? תלוי במחוז שבו עובד המורה. במחקר שפורסם בתחילת דצמבר מגלה שהמשכורת השנתית המרבית של מורה שעובד בוושינגטון הבירה יכולה להגיע ל-106,540 דולר, בעוד שהמשכורת השנתית המרבית של חברו באוקלהומה היא פחות מחצי מסכום זה – 52,325 דולר (רן שפירא).

במאמר זה, מחקר אמפירי משווה את יעילות ההוצאה על חינוך בין עשרים מדינות אירופאיות במהלך השנים 2006 עד 2009. התוצאות הראו שהיעילות הממוצעת נותרה יציבה באופן בסיסי באותה תקופה (Agasisti, Tommaso, 2014).

הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).

אחת הגישות הרדיקליות ביותר למערכות תגמולים יושמה בשבדיה, שם מסתפקת הממשלה הפדרלית בקביעת שכר מינימום התחלתי ומניחה למנהלי בתי הספר לשאת ולתת בנפרד, מדי שנה בשנה, על שכרו של כל מורה ומורה. מורים שמבקשים עזרה במשא ומתן יכולים לשתף בו את נציגי איגוד המורים. הסכם השכר הקיבוצי בוטל בשבדיה בשנת 1995, כחלק מעסקת חבילה שנועדה להגביר את האוטונומיה המקומית ואת גמישות מערכת החינוך. הממשלה התחייבה להעלות את שכר המורים במידה ניכרת לאורך חמש שנים, אבל בתנאי שלא כל המורים יזכו לאותן תוספות שכר.

מקצוע ההוראה איבד ברבע האחרון של המאה העשרים מזוהרו.המחקר בחן את הקשר בין סולם השכר האחיד והארצי של המורים, לבין איכות הפונים להוראה מצד אחד, ומיצובם של המורים מבחינת שכרם יחסית לבעלי מקצועות אחרים מצד שני.עפ"י ממצאי המחקר מיצובם היחסי של המורים המתבטא בשכרם, קשור באופן הדוק למקום המגורים שלהם: בישובים שרמת החברתית-כלכלית נמוכה יחסית, שכר המורים גבוה יחסית וביישובים שרמתם החברתית-כלכלית גבוהה, שכרם נמוך בהרבה.ממצאי המחקר ניתן להניח שיוקרתם החברתית של המורים גבוהה יחסית ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ולהפך.