ריאיונות עומק חצי-מובנים נערכו עם 15 מורי חינוך מיוחד בבתי ספר יסודיים באיטליה אשר מטפלים, או טיפלו בעבר, בתלמידים עם תסמונת דאון. מחקר זה מדגיש את הצורך בהכשרה ייעודית וספציפית להוראת תלמידי תסמונת דאון. שכן, המרואיינים מדווחים שלא השתתפו במהלך התואר הראשון בקורס שהתמקד בתסמונת דאון. לבסוף, משתקפת תמונת מצב מדאיגה לפיה רוב המורים מלינים על חוסר-תמיכה מצד הנהלת בית הספר, על אווירה בית ספרית בלתי-מכילה, על חוסר הבנה מצד קולגות למצבם של התלמידים, על ציפיות גבוהות מההורים, על מחסור בדמות בת-סמכא בתחום בבית הספר ועל אדישות הקהילה למצבם של התלמידים.

על פי הצהרת האו"ם מ-2006 חינוך כוללני הוא הוא זכות אנושית יסודית ואין לפגוע בה או לערער עליה. מכאן שחינוך גבוה איכותי לא יכול להיחשב ככזה אם הוא איננו נגיש ושוויוני לכל החפץ בו, כולל לאנשים עם מוגבלויות. בהקשר זה המרצים, חברי הסגל, מהווים גורם מפתח במערכת כולה, ועליהם להיות פתוחים ללמידה מתמשכת לאורך החיים הכרוכה בשינוי תפיסות, בסיגול אסטרטגיות חדשות ובאימוץ שינויים כדי שיוכלו להיות כוללניים יותר הלכה למעשה.

מאמר זה מסייע בהבנת היחסים המורכבים בין שאיפות הקריירה לבין הישגים חינוכיים מאוחרים יותר בקרב מתבגרים עם צרכים חינוכיים מיוחדים (צח"מ). על פי מסקנותיו, לשאיפותיהם של צעירים בעלי צח"מ השפעה מכרעת על עתידם.

מאמר זה חוקר את הסטנדרטים של ההשכלה הגבוהה מרחוק, תוך התמקדות ב-Hellenic Open University עבור אנשים עם לקויי ראייה, על מנת שתהפוך לנגישה לחלוטין ותסייע בצמצום הדרה חברתית (Maria Liakou and Evaggelia Manousou , 2015).

המאמר מתאר את הבעיה לגבי הוראת תלמידים עם ליקויי למידה ומדגיש את הצורך בהוראה יחידנית. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מונעים את השימוש הקבוע בגישות שהן יותר ממוקדות- תלמיד. לפיכך, מספר אלמנטים חשובים חייבים להילקח בחשבון: מורים צריכים לקבל החלטות לגבי תכונות הלומד, המטלה והסביבה. בשעה שמורים מעריכים תלמידים על ידי תצפית אינטנסיבית, הם יכולים גם לקחת בחשבון את הצורך בזיהוי והסרת מחסומים, הבניית הסביבה, שילוב יותר זמן ותרגול ומתן בהירות כך שיוכלו להתאים את גישתם לכל התלמידים, במיוחד אלה בעלי צרכים מיוחדים. (Karen Karp and Philip Howell)

מטרת המחקר, שנערך בקרב 300 מורות, לתאר את הגורמים הסביבתיים הקשורים לעבודת המחנכת בכיתה שמשולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ולבחון את הקשר שלהם לשחיקתה. לטענת המחברות השילוב טומן בחובו "גורמי סיכון" התורמים לשחיקת מורים. הממד החברתי, הפסיכולוגי והארגוני – נמצאו קשורים לשחיקה (קשר הפוך). הממד החברתי קשור בקשר הפוך החזק ביותר. מתוך משתני סביבת העבודה שאינם קשורים ישירות לשילוב, נמצאו שניים הקשורים בקשר חיובי למרכיב הדה -פרסונליזציה (הטלת דופי בתלמידים) של השחיקה: חינוך כיתות גבוהות ומילוי תפקיד של רכזת שכבה. מתוך משתני הרקע האישיים המשתנה היחיד שנמצא קשור לשחיקה הוא עמדת המחנכת כלפי השילוב. (רחל טלמור, שונית רייטר, נעמי פייגין)