התפתחות מקצועית למורים מתחילים ולמורים ותיקים המבוססת על תוכניות ההכשרה או על התנסויות בית-ספריות היא צורך ייחודי במקצוע ההוראה (Cochran-Smith, 2009, Desimone, 2009). כדי שהתפתחות מקצועית תהייה משמעותית על מורי מורים לקיים מחקרים שיטתיים על האפקטיביות שלה במטרה כוללת לתמוך בלמידת מורים החל משלב ההכשרה הראשוני ודרך העבודה המקצועית לאורך השנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור תכני רפלקציות של מורים מתחילים וותיקים שנאספו כתלקיטים כדי לבחון צמיחה של יכולות רפלקטיבית ולמידה מקצועית והשפעה על דרכי ההוראה כתוצאה מההשתתפות בלמידה מקצועית מתקדמת (Fox, R.K., Muccio, L.S., White, C.S., & Tian, J).

הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).

בכינוס ISTE (הכינוס המקיף ביותר והחשוב ביותר ליישומי תקשוב בחינוך ) שנערך ביוני 2012 בסאן דייגו בארה"ב עלה הנושא של שימוש במכלולי תוצרים דיגיטאליים (eFolios ) באינטרנט כאמצעי לתיעוד ההתקדמות האמיתית של תלמידים בבתי הספר בארה"ב. ה- eFolio מייצג גישה אחרת ואותנטית שנועדה לאפשר הערכה ארוכת טווח של תלמידים מעבר למבחני ההישגים הסטנדרטיים . המרצים והחוקרים שדיברו על חשיבות eFolios הדגישו כי בתי ספר צריכים לנקוט מדיניות שתחייב את כל התלמידים להתחיל לצבור ולתעד עבודות ופרוייקטים מתוקשבים במעטפת אינטרנט משלהם .

ספר זה מציע הדרכה למרצים המעורבים בלמידה מקוונת ביצירה וביישום של פורטפוליו מתוקשב ( תלקיט מקוון ) עם הסטודנטים שלהם. הספר מסייע למרצים להעריך את הצרכים של הסטודנטים שלהם כאשר הם מתכננים ומיישמים תכנית פורטפוליו מתוקשבת אסטרטגית ומקיפה התפורה לצרכים אלה. בנוסף, הספר מאפשר למרצים לראות כיצד ניתן להשתמש בתכניות כאלה כדוגמא להתפתחות האקדמית האישית והמקצועית שלהם. זהו משאב חיוני עבור כל מרצה או סטודנט המעורבים בלמידה מקוונת והמעוניינים להשתמש בפורטפוליו מתוקשב ככלי למידה והערכה ( Tracy Penny Light, Helen L. Chen, John C. Ittelson).

תלקיטי עבודות (פורטפוליו) של סטודנטים משמשים יותר ויותר להערכה של יכולות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, אבל התוצאות לגבי תוקף המבנה של הערכת התלקיטים הן מעורבות. מטרתו של מחקר זה היא לזהות האם הקריטריונים להערכה יכולים לשפר את התוכן, את הטיעון ואת התקשורת במהלך שיפוט של תלקיטי העבודות של הסטודנטים. ששה מורים/מרצים נתנו ציונים ל-32 תלקיטי עבודות של סטודנטים. המורים/מרצים עבדו בצמדים, כאשר פעם אחת הם נתנו ציונים ללא שימוש בקריטריונים להערכה ופעם אחת המורים נתנו ציונים לפי קריטריונים להערכה. ניתן לסכם שהאיכות של הערכת המורה את תלקיט העבודות היא נמוכה, ושהשימוש בקריטריונים להערכה יכול להגביר את האיכות הזו ( Marieke Van der Schaaf; Liesbeth Baartman; Frans Prins ).

תוכניות רבות במוסדות להשכלה גבוהה מבקשות להשתמש ב ePortfolio כאמצעי למעקב והערכה אחר שינויים ביכולות הלמידה של סטודנטים והתפתחותם לאורך זמן, ולהציגן באופן הניתן להבנה על-ידי סטודנטים ומתעניינים אחרים. המאמר מדגיש את העובדה שלמרות של-ePortfolio יש פוטנציאל למטרה זו, עדיין לא משתמשים בו במוסדות להשכלה גבוהה באופן מיטבי להשגת היעדים האלה.

המאמר הנוכחי דן בסוגיות של תקפות ומהימנות בהערכת פורטפוליו כאמצעי הערכה בהכשרת מורים. מאחר ויש שימושים ויישומים שונים של פורטפוליו בהכשרת מורים הרי גיבוש התקפות של הפורטפוליו תלוי בהגדרת המטרה. מכאן הצורך להבחין בקטגוריות שונות של פורטפוליו בהכשרת מורים. לגבי למידת עמיתים ופורטפוליו מצביע המאמר כי עקרונית מדובר בתקפות נמוכה יותר. לעומת זאת, התקפות של הערכת פורטפוליו לזיהוי מיומנויות למידה עצמיות היא גבוהה יותר. באופן עקרוני , סוגית המהימנות של הערכת הפורטפוליו היא מורכבת יותר ולעתים קרובות בעייתית . המאמר מציע כמה דרכים לשיפור המהימנות של הערכת הפורטפוליו בהכשרת מורים ( Wil Meeus, Peter Van Petegem, Nadine Engels ).

ג"י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על הפער הקיים בין הכרזה על פורטפוליו ככלי להערכה חלופי ועל השימוש בו בפועל. מדובר בבעיה חינוכית מוכרת מאד – שימוש הפורטפוליו ככלי להערכה חיצונית, הערכה שמבוססת על אמות מידה שאינם נקבעים על ידי התלמיד עצמו, עשוי לפגוע בכוחו של התלמיד לקחת אחראיות על הלמידה של עצמו ולעקוב אחר הלמידה הזאת. ד"ר הלן בארט מודאגת מהמצב הזה, אבל היא איננה משלה את עצמה – היא יודעת שעל פי רוב לתלמידיו אין דחף פנימי שמניע אותם ללמוד. בארט שואלת שאלה חשובה – אם כבר לפני 15 שנים חוקרים זיהו את הערך הלימודי של הפורטפוליו, למה הוא לא הצליח להתבסס יותר בבתי הספר? והיא כמובן גם מנסה לענות את השאלה. לדעתה הדגש על סטנדרטים חיצוניים בארה"ב של תוכנית No Child Left Behind, והמבחנים שבוחנים עם תלמידים אכן עומדים בסטנדרטים האלה, פגעו בפרויקטים כמו הפורטפוליו הדיגיטאלי שינקו מתפיסה חינוכית אחרת.

הערכה נאותה של תלקיט הוראה מחייבת לנסח מראש קריטריונים מפורשים לשיפוט. חשוב מאד שהקריטריונים לא יתבססו רק על עדויות כמותיות כמו דירוגי הסטודנטים. יש לזכור כי אין מעריכים את התלקיט – מעריכים את ההוראה בשימוש תלקיט. המאמר מונה קריטריונים/סטנדרטים אפשריים להערכת התלקיט, כשלים אפשריים, קשיים ומגבלות בשימוש בתלקיטים להערכת ההוראה.