-
סיכום
התנהגות פרו-סביבתית היא אחת מהמטרות המרכזיות של החינוך לקיימות , EFS, (להלן: חל"ק). חוקרים ואנשי שטח מנסים להשיג מטרה זו בדרכים שונות, בעיקר על ידי הפצת הידע ויצירת גישה חיובית לסביבה (Ernst, 2007). אף על פי כן, המאמצים vרבים שהושקעו בטיפוח הגישה הפרו-סביבתית באמצעות ידע לא נשאו פרי. במקביל, ידוע כי מסוגלות עצמית היא מרכיב חשוב בחל"ק אך בהקשר זה היא מעולם לא נחקרה כראוי. בנוסף אף לא הוענקה תשומת לב ראויה לסוגיית החל"ק במכללות להכשרת מורים ולמעשה קיים חוסר מחקרי על מסוגלות עצמית של סטודנטים להוראה בהקשר של יישום חל"ק (Malandrakis, 2017), במיוחד בכל הנוגע להתנהגות פרו-סביבתית בזירה הפרטית והציבורית. לבדיקת ענין זה מוקדש המחקר.
-
לינק
סקירת מידע זו מבקשת למפות את תחום הלמידה החברתית הרגשית באופן מושגי, תיאורטי ואמפירי. בין השאר, מציגה הסקירה את הזיקה בין הלמידה החברתית-רגשית לבין הפסיכולוגיה החיובית והחינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21. בנוסף לכך, דנה הסקירה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית-רגשית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי. לסיום, מבססת סקירת המידע את הטענה כי הלמידה החברתית-רגשית תורמת לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה.
-
תקציר
מחקר זה עוסק בתפיסות של חונכי מורים מתחילים לגבי חונכות טרם הכשרתם כחונכים. בישראל, על כל המורים המתחילים לקבל תמיכה והערכה מחונך במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. מטרת מחקר זה הייתה להפיק מחונכים עתידיים את תפיסותיהם לגבי חונכות מקצועית, כבסיס לפיתוח קורסים להכשרת חונכים. סופק שאלון ל-170 מורים מנוסים שרק החלו ללמוד בקורסי חונכות בישראל (Schatz-Oppenheimer, Orna , 2017).
-
תקציר
במהלך העשור האחרון, מספר התכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 בבתי הספר עלה בהתמדה. למרות הצמיחה של תכניות אלה, קיימת הסכמה מועטה לגבי תרומתן לתוצרי למידה משופרים. מאמר זה סוקר 65 מאמרי מחקר ו-31 עבודות דוקטורט אשר ראו אור מינואר 2001 עד מאי 2015 על מנת לבחון את השפעתן של תכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 על הוראה ולמידה החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון (Binbin Zheng, Mark Warschauer, Chin-Hsi Lin and Chi Chang, 2016).
-
תקציר
מרבית מורי המורים העובדים במוסדות של השכלה מקצועית גבוהה ניצבים בפני תפקיד חדש מאז שהקהילה האירופאית כיוונה לשיפור האיכות הכללית של החינוך. למוסדות שנהגו להתמקד בעיקר בחינוך נוספו מטלות מחקר כעניין מרכזי חדש וחשוב. על מורי המורים, עקב כך, לרכוש ידע ומיומנויות מחקריים, וכן מיומנויות להנחיית סטודנטים להוראה בכתיבת עבודות מחקר. על מנת להכין אותם לכך, תוכננו פעילויות של פיתוח מקצועי. במחקר גישוש זה, המחברים חקרו את המידה שבה ארבע פעילויות שונות של פיתוח מקצועי בשלושה מוסדות הולנדיים להכשרת מורים תרמו לידע ולמיומנויות הנדרשים עבור מטלות חדשות אלה (Geerdink, Gerda; Boei, Fer; Willemse, Martijn; Kools, Quinta; Van Vlokhoven, Haske, 2016).
-
תקציר
קהילות למידה מקצועיות של מורים זוהו כאפקטיביות ביותר לתמיכה במורים בשינוי האמונות והפרקטיקות שלהם. קיימת הסכמה רחבה לגבי המאפיינים של קהילות למידה מקצועיות ונראה שישנם קשרים עם רווחה במונחי פסיכולוגיה חיובית ומושגי מפתח של "פריחה" אף על-פי שנערך מחקר מועט לגבי כך. המחקר הנוכחי מבקש לחקור את הקשרים הללו תוך שימוש בחקרי מקרים של שלושה בתי ספר חדשניים בצורה משמעותית, עם שיטות מחקר הכוללות חקר מסמכים, סקרים, ראיונות וקבוצות מיקוד (Owen, Susanne, 2016).
-
לינק
לעמוד במקום או לצעוד על הבמה? לקרוא מן הכתב או להיעזר בראשי פרקים בלבד? לשלב מצגת עם תמונות, ואולי גם מוזיקה? ואיך להתגבר על המתח הנורא לפני רגע האמת? כל מרצה בוחר את הדרך הנכונה ביותר עבורו להציג את הרעיון שהוא רוצה לחלוק עם הקהל, ולכל הרצאה הייחוד שלה. ועם הכלים הנכונים – חלקם בסיסיים, אחרים מפתיעים – כל אדם יכול לשאת דברים בביטחון, ברהיטות ובטבעיות (גם אם זו הושגה בחזרות מתישות). הרצאה טובה חזקה יותר מכל טיעון כתוב. בין אם זו שיחה עם עמיתים לעבודה, הסבר על מחקר אקדמי או הרצאה מצולמת המופצת ביוטיוב – כאשר היא בנויה בקפידה ומועברת נכון היא תעורר הזדהות במאזינים, תצית התלהבות ותחבר שותפים לחזון חדש (כריס אנדרסון).
-
תקציר
הניסיון האנושי שנצבר במהלך דורות רבים הראה שידע מביא להצלחה בחיים, ומכאן התפתחה התובנה שהשקעה בחינוך היא כדאית והיא תיתן פירות בעתיד בדרך שתבוא לידי ביטוי בצמיחה כלכלית. בחוק חינוך ממלכתי נוסחה מטרה למערכת החינוך: "להקנות לתלמידים את הידע והכישורים שיידרשו להם בחייהם כאנשים בוגרים בחברה חופשית".ולכן, לפני שמכינים תכניות לימודים, יש להבין היטב מהם הידע והכישורים הנדרשים מאדם בוגר בתקופתנו. המחבר מציע שינויים נדרשים בתוכני הלימוד, בדרך הלימוד ובהתנהלות משרד החינוך כדי לללמד מיומנויות חיים במערכת החינוך (יעלי יוסף, 2016 ).
-
תקציר
למידה פרקסאולוגית התגלתה כמסגרת תאורטית פוטנציאלית בעלת פוטנציאל רב לתמיכה ולשיפור תכניות להכשרת מורים. מאמר זה מציג מחקר השתתפותי בגיל הרך הכולל ארבע קבוצות של סטודנטים. בתגובה ל"סטנדרטים החדשים להוראה" במאה העשרים ואחת ולהתנסויות המעשיות המוגברות, מתכשרים להוראה בקמפוס אזורי במערב התיכון היו מעורבים בלמידה פרקסאולוגית אקדמית, שהציעה הזדמנות להגביר את השליטה בתוכן ולחזק את המיומנויות הפדגוגיות באמצעות התנסויות אותנטיות (Winterbottom, Christian; Mazzocco, Philip J. , 2016).
-
לינק
האזנה היא מיומנות שפה משמעותית לפיתוח בלמידת שפה שנייה (second language learning). למרות חשיבותה, לומדי השפה מתייחסים להאזנה כמיומנות השפה הקשה ביותר ללימוד. מכיוון שתפקידה של הבנת הנשמע בהוראת שפה הודגש שוב ושוב, מורים רבים אינם מקדישים תשומת לב מספקת לחשיבות שלה בכיתותיהם. במאמר זה, החוקרים סוקרים מספר סוגיות חשובות הנוגעות להבנת הנשמע כדי לספק בסיס לפיתוח מיומנות האזנה בהוראת השפה האנגלית (Gilakjani, Abbas Pourhosein; Sabouri, Narjes Banou, 2016).
-
לינק
המחברים ערכו סקירה שיטתית שמטרתה לזהות ולהבין את ההשפעות על פיתוח של למידה מכוונת-עצמית באמצעות תלקיט אלקטרוני. קריטריונים להכללה שימשו כדי לבחור מחקרים עכשוויים ואיכותיים אשר התמקדו בתלקיטים אלקטרוניים ודיווחו אודות השפעה על למידה מכוונת-עצמית. נמצאו 17 מאמרים שענו על הקריטריונים של ההכללה. זוהו גורמים מוסדיים, גורמים של תכנית הלימודים, גורמים של תהליך הלמידה, גורמים אישיים וגורמים הקשורים לתלקיט (Beckers, Jorrick; Dolmans, Diana; van Merrienboer, Jeroen, 2016).
-
סיכום
מיומנות הדיבור בציבור הינה בעלת חשיבות רבה, עד כדי תפיסה כי היא זהה בחשיבותה למיומנויות יסוד אחרות כגון קריאה וכתיבה. המיומנות כוללת בתוכה מגוון מרכיבים הנוגעים: לארגון המסר המועבר, בדגש על שמירת רציפות התוכן, לרטוריקה ולשימוש מיטבי בשפת הגוף בעת העמידה מול קהל, וכן מרכיבים הנוגעים ליכולת להתאים את הדיבור להקשר, לזמן המוקצב ולקהל היעד. מיומנות זו, על שלל מרכיביה, ניתנת לרכישה, חיזוק ופיתוח על ידי תהליכי הקנייה ותרגול. במחקר זה ביקשנו לבחון את האפשרות להביא לשיפור ברמת מיומנות הדיבור בציבור וכן את מידת יציבותו של השיפור לאורך זמן, כל זאת תוך הקניית המיומנות ותרגולה במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית הרגילה, ללא שימוש במשאבים מיוחדים ועל ידי מורה שאינו מומחה לתחום הדיבור בציבור (אורי שטרנברג).
-
סיכום
אם בתי הספר באמת היו רוצים פרקטיקות מבוססות מחקר שישפרו את הלמידה של התלמידים, הנה רשימה נבחרת של מועמדים לתפקיד: הפסקה, אמנות, מוסיקה ושחמט. זו עובדה שלמידה ומשחק שחמט מעניקים לילדים מיומנויות והרגלים המסייעים להם להצליח בבית הספר ובחיים. הדבר הוכח אינספור פעמים תוך שימוש בכל סוגי המדדים. המאמר מתאר את היכרותה של המחברת עם מוריס אשלי (Maurice Ashley), רב-האמן הבין-לאומי הראשון ממוצא אפרו-אמריקאי בשחמט והשפעתו (Libow-Martinez, Sylvia , 2016).
-
סיכום
מחקר מראה, שמתן משוב הוא אחת מאסטרטגיות ההוראה האפקטיביות ביותר לשיפור ביצועי תלמידים ולצמצום פערים בהישגים לימודיים. למרבה הצער, לא הרבה תלמידים מוכנים לקבל משוב. אחת הסיבות לכך היא נטייה סלקטיבית שיש לתלמידים, כמו לכולנו, לאתר משוב חיובי, שמשיא את הדימוי העצמי. כך, תלמידים יטו לדחות הערות שליליות. ממילא גם שני סוגים אלה של משוב אינם מיידעים את התלמיד באשר לפעולות שהם צריכים לעשות בעתיד. המאמר מציע שלוש דרכים לסייע למורים במתן משוב שייקלט על-ידי התלמידים (John Hattie, Douglas Fisher and Nancy Frey).
-
לינק
מורים צריכים לדעת בעיקר מיומנויות פדגוגיות, דידקטיות וקוריקולריות ואת אופן יישומן בכיתה, וכן איך לטפל בסוגיות ובעיות חברתיות העולות בכיתה. כמו כן, עליהם להיות בעצמם בעלי אותן מיומנויות שנוהגים לכנותן בשם "מיומנויות המאה העשרים ואחת" (אבל יש להניח שגם במאה העשרים ושתיים ואילך יהיו תקפות). אבל מעל לכל מורים צריכים לדעת כיצד לרתק ולהלהיב תלמידים, להכיר תלמידים ולהיות רגיש לצרכיהם ולרצונותיהם. מורים צריכים להדביק את תלמידיהם באהבה ולהעיר אצלם את התשוקה והסקרנות ללמוד (יורם אורעד).
-
סיכום
לאור שפע הנתונים העולים מתוצאות מבחני הערכה, עולה החשש כי חוקרים וקובעי מדיניות בתחום החינוך יתמקדו באופן בלעדי במדידת תוצאות קוגניטיביות של תחומי לימוד כגון מתמטיקה ואוריינות, ולעומתם יזניחו את התוצאות הלא קוגניטיביות, החשובות לא פחות. המחקר הנוכחי מבקש להעריך מיומנויות לא קוגניטיביות של 174 תלמידי תיכון בני 18-16 מבית ספר בארקנסו, ארצות הברית, בכלים התנהגותיים הבוחנים מצפוניות, התמדה ודחיית סיפוקים, כמו גם באמצעות דיווח עצמי של התלמיד על מידת הגריט שלו (המוגדר בספרות כשילוב של כמה יכולות ותכונות כגון מוטיבציה, השקעה והתלהבות לאורך זמן).
-
לינק
ג'יי הורוויץ שב לעסוק בבלוג שלו בנושא של רישום הערות (note taking) לעומת הקלדה במהלך השיעור. עמדתו של הורוויץ מקבלת הד בפוסט של פול מונהיימר (Paul Monheimer) הטוען כי ההצלחה הגדולה יותר שברישום בכתב היד נובעת מכך ש"סטודנטים רבים כבר מכירים שיטות רישום בכתב היד והתאמנו בהן מספיק על מנת להשתמש בהן בצורה יעילה…מורים אינם יכולים לצפות שסטודנטים יידעו לרשום הערות, או לתקצר את הנלמד בשיעור, בלי שהם יעזרו לסטודנטים שלהם לרכוש את המיומנויות השונות שבאמצעותן אפשר לעשות זאת. מונהיימר גם מצביע על היתרונות של הרישום הדיגיטאלי שמזמין שימוש חוזר דינמי יותר מאשר הרישום בכתב יד" (ג'יי הורוויץ).
-
תקציר
-
לינק
במאמרון ביקורת נוקב מתייחס ג'יי הורוויץ לנושא של שילוב סמרטפונים בהשכלה הגבוהה: "דרך מאמרון קצר של טים סטאמר הגעתי לכתבה בוושינגטון פוסט שדיווחה על מחקר שהתפרסם בגליון החדש של ה-British Journal of Educational Technology. במחקר, שנערך בשנת הלימודים 2010-2011, החוקרים חילקו סמרטפונים ל-24 סטודנטים שעבורם היתה זאת הנגיעה הראשונה במכשירים כאלה. לפני השימוש הם ביקשו מהסטודנטים להעריך עד כמה המכשירים יעזרו להם בלמידה, כאשר בסיום שנת הלימודים הם חזרו על אותן השאלות כדי לבדוק עד כמה התחזית של הסטודנטים תאמה את הנסיון שהם צברו" (ג'יי הורוויץ).
-
תקציר
אסטרטגיית למידה יעילה דורשת מיומנויות למידה אישיות מפותחות כדי להגביר את הצלחתם והתמדתם של סטודנטים ברמת הקולג'. במסגרת מיומנויות למידה אישיות אלה, סטודנטים שונים פיתחו הרגלים וסביבות למידה שונים (דפוסי למידה). עם זאת, דפוסי הלמידה של אנשים שהגיעו להצלחה אקדמית יוצאת דופן מראים לעתים קרובות דפוס או לוח זמנים מתוכננים היטב. מאמר זה מעריך את הספרות אשר פורסמה בעבר לגבי השונוּת בדפוסי הלמידה בקרב תלמידי קולג' לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, עם המלצה על זמני למידה ומיקומים מועדפים מסטודנטים בעלי יכולות גבוהות באמת (Lei, Simon A. , 2015).
מיומנויות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין