ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על חוסר ההלימה בין יכולות בני הנוער כיום והתחושה הסובייקטיבית של ירידה באיכותם, כביכול. "מאד אופנתי להיות מודאגים מהשפעות האינטרנט על דרכי החשיבה, ובמיוחד על כושר הריכוז, שלנו. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני הנוער. כמעט מידי שבוע אנחנו קוראים שהנוער של היום כבר איננו מסוגל לקרוא ספר מההתחלה עד הסוף. "לא חסרות בעיות חינוכיות שדורשות התייחסות והתמודדות של אנשי חינוך. היו כאלה לפני הדיגיטאליות (וגם לפני הרדיו, ולפני הטלוויזיה) והן בוודאי עוד יהיו איתנו הרבה אחרי שנפסיק להתרגש מהתקשוב. בין הבעיות האלו, בעיית העדר האכפתיות של תלמידים כלפי הנלמד בבית הספר, בעיית ההתגברות של גירויים חוץ-בית-ספריים על השיעורים עצמם, היתה, ותישאר, אחת הגדולות. אבל התייחסות אל התלמידים של היום כאל יצורים מוזרים שנפגעו מחיידק דיגיטאלי וזקוקים לטיפול של דיאטה דלת-תקשוב כדי לרפא אותם איננה הדרך לפתור אותה".

מערכת החינוך בפינלנד מנסה, מזה כמה שנים להביא לייצוג יותר מעשי של מיומנויות המאה ה-21 בבתי הספר . הפינים מקדישים לכך מחשבה , בסיוע האוניברסיטאות המקומיות ומומחים לחינוך. היישום בפועל של מיומנויות אלו בבתי הספר בפינלנד עדיין לא בוצע הלכה למעשה. עם זאת, הפינים לא ויתרו על התוכניות שלהם ליישום הדרגתי של מיומנויות אלו. הגישה של המודל הפיני מפורטת בשלושה סעיפים, המדגישים למידה שיתופית ולמידה פעילה הממוקדת בפתרון בעיות: למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע"י קבוצת לומדים; למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף (הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף); אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה הפעילה, תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע. היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים . הפינים מונים שמונה מיומנויות שיש להקנות לתלמידים במאה ה 21.

יותר בוגרי האוניברסיטאות בארה"ב יוצאים בעידן הנוכחי עם תארים גבוהים ועם תארי דוקטורט , אך אלו לא מעידים על מיומנויות מתקדמות שהם מציעים למשק , לכלכלה ולחברות. משנה לשנה הולך וגדל הפער בין הידע הרב שנרכש באוניברסיטאות ובין הדרישות של החברות והמשק לבוגרי אוניברסיטה עם יכולות אישיות גבוהות ומיומנויות מתקדמות. העובדה שיש יותר בעלי תואר שלישי בתחומי המחשבים עוד לא הופך אותם למתכנתים טובים הדרושים למשק. המאמר הנוכחי נכתב ע"י ד"ר Michael Schrage, חוקר עמית בMIT אשר כתב על הפער בין הערכת היתר לפעילות האקדמית ובין המיומנויות הנדרשות כיום למשק ולחברה.

בחסות חברות סיסקו-אינטל-מייקרוסופט פורסם לאחרונה מסמך אקדמי המפרט את עשרת הכישורים הדרושים למאה ה-21 : דרכי חשיבה ( יצירתיות וחדשנות , חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, קבלת החלטות , למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה ), דרכי עבודה , אמצעי עבודה ( אוריינות מידע (כולל מחקר על מקורות, עדויות, הטיות וכו' , אוריינות ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת) , חיים בעולמנו ( אזרחות – מקומית וגלובאלית, חיים וקריירה , אחריות אישית וחברתית – כולל מודעות וכשירות תרבותית )

ד"ר טוני ווגנר (Tony-Wagner) מאוניברסיטת הרווארד טוען כי יש שתי מגמות עיקריות בעולם שמציבות אתגרים והזדמנויות רבות למערכת החינוך. המגמה האחת: העולם עובר מכלכלה תעשייתית לכלכלת ידע. המגמה השנייה: הדור הצומח, הגדל בעידן האינטרנט, מונע ללמוד בצורה שונה מזו המקובלת עד היום. שני כוחות אלה מאלצים אותנו להגדיר מחדש את מושגי החינוך במדינה. ד"ר ווגנר מצביע על "פער ההישגיות העולמי" (Global Achievement Gap), הפער בין מה שמלמדים ובוחנים כיום אפילו הטובים בבתי הספר, לבין המיומנויות שכל התלמידים יזדקקו להן במאה ה 21. ד"ר טוני ווגנר מונה שבע מיומנויות שלהן יזדקקו הבוגרים כדי להצליח בעתיד, בלמודי המשך (בקולג') ובקריירה

מאמרון מעניין של שרון גרינברג על מיומנויות לימוד חיוניות למאה ה21. על פי אתר Expert-21, כדי להגדיל את האטרקטיביות של תלמידי חטיבות הביניים בשוק העבודה העתידי ואת המוכנות שלהם כאזרחים, יש לפתח אצלם את המיומנויות האלה: חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט. פתרון מצבים מורכבים, מולטי-דיסציפלינריות, פתרון שאלות פתוחות. חשיבה יצירתית ויזמית. תקשורת ושיתופיות. לקיחת אחריות על פיננסים, בריאות ובאופן כללי אחריות אזרחית. באתר מפרטים את היכולות הנדרשות לדרישות שוק העבודה של המאה ה-21. המאמרון מעלה את השאלה האם אין כאן עומס יתר של מיומנויות .

סקר מעמיק שנערך ע"י IDC במדינות אירופה לגבי הציפיות של המעסיקים באירופה לגבי מיומנויות התקשוב הנדרשות של העובדים בעתיד. הנחת היסוד של התעשיות באירופה כיום היא כי ללא חדשנות טכנולוגית של חברות אין להם סיכוי להתחרות בארה"ב ובמדינות המזרח הרחוק. ממצאי הסקר, אשר התבסס על מאות ראיונות עם גורמיםשונים בתעשייב ובמגזר התעשייה, מלמדים כי תוך חמש שנים מרבית העובדים החדשים יידרשו להיות בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב בניגוד למצב כיום בו רק 15% מהעובדים הם בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב. אם כיום הנטייה היא להקנות לבוגרי בתי ספר תיכוניים ומכללות ידע בסיסי בתקשוב הרי תוך חמש שנים יידרש מהעובדים ידע ברמות הגבוהות של תקשוב, החל מהבנה דיגיטאלית של יישומים ועד הפעלת יישומים מורכבים בתחומי התקשוב. המעסיקים באירופה טענו כי הידע הבסיסי והמיומנויות בתחומי התקשוב שמעניקה מערכת החינוך בכל מדינה ( ויש לזכור כי באירופה החינוך הטכנולוגי מפותח יותר מאשר בישראל ) נמוך למדי ואינם עונים על הדרישות שלהם לא בהווה ובוודאי לא בעתיד. יש צורך בתוכניות לימודיות טכנולוגיות מעמיקות יותר בתחום התקשוב לא רק לקבוצה נבחרת של תלמידי תיכון אלא לכל תלמידי התיכון .