מאגרי המשימות מאגדים בתוכם משימות ביצוע בתחומי הדעת השונים.אלה הן משימות ביצוע מורכבות, אינטגרטיביות, המייצגות היבטים שונים של תכנית הלימודים. המשימות נועדו להערכה פנימית בית ספרית במטרה לעצב את תהליכי הלמידה וההוראה. תהליכים אלה מערבים איסוף נתונים ומידע על מגוון רחב של כישורים ומאפשרים פירוש ראיות והסקת מסקנות לגבי המשך תהליכי ההוראה והלמידה. המשימות מיועדות להעריך תהליכים ותוצרים, כמו גם כישורי למידה מורכבים, כגון: ראייה רב-כיוונית, פתרון בעיות, נקיטת עמדה, חשיבה ביקורתית, הסקת מסקנות, תכנון תהליכים ומציאת קשרים. המשימות מתייחסות גם לדרך ארגון הלמידה של לומדים: ביחידים, בזוגות, בקבוצות, ויש משימות שנעשה בהן שילוב של האפשרויות.

מטלת הביצוע הינה מטלת הערכה באזרחות. מטלת הביצוע משלימה את חוויית הלמידה ומאפשרת לקשר באופן מעשי בין הלימודים התיאורטיים לבין המציאות היומיומית. במטלת הביצוע מציג המורה בפני כלל הכיתה תופעה, סוגיה או אירוע אזרחי שיש בהם קונפליקטים או בעיות ("סיפור מסגרת"). הכיתה מתחלקת לקבוצות של 3-5 תלמידים. הקבוצות מחלצות בעיות שונות העולות מתוך סיפור המסגרת, כלומר: ממקדות לעצמן בעיות יותר ספציפיות שמעניינות אותם. לאחר מכן, כל קבוצה חוקרת ובודקת לעומק את הבעיה שבחרה: בסופו של התהליך, ולאחר שלמדו והכירו את הבעיה באופן מעמיק יותר, אמורים התלמידים בכל קבוצה להציע פתרון מעשי לבעיה אותה בדקו. את הפתרון מציגים חברי הקבוצה בצורה של תוצר. התהליך כולו מלווה על ידי המורה, לאור מחוון מפורט וידוע מראש, ומלווה במשוב של התלמידים על פעולתם.

מטרת המסמך שיצא לאור ע"י אגף ת"ל במשרד החינוך, היא לטפח למידה בגישת החקר שתשלב ביצוע של מטלות המערבות את התלמידים בעשייה לשם מציאת פתרונות לבעיות אזרחיות. מטלת הביצוע היא משימה מאתגרת לתלמידים ואינה נעשית בלחץ של זמן. מטלת הביצוע היא מטלה מורכבת המציגה בעיה ומאפשרת מתן פתרונות מעשיים שונים לבעיה. מטלת הביצוע באזרחות תבוצע במסגרת קבוצתית המשלבת למידה ועבודה אישית ייחודית של כל אחד מחברי הקבוצה. המסמך מפרט את המהלכים הנדרשים בתכנון מטלת הביצוע כמטלת הערכה (חנה אדן, ורדה אשכנזי)

כדי לבצע הערכה מהימנה, חייבים לבנות מחוונים אחידים, מדויקים ומפורטים, שיצביעו באופן מדויק ככל האפשר על רמת הביצוע הנדרשת מלומד ברמות השונות. החלופות בהערכה מאפשרות מתן מטלות מורכבות, שאין עליהן בהכרח תשובה חד-משמעית. במטלות מורכבות ובעלות אפשרויות תגובה אחדות, יש צורך בקריטריונים להערכה המוגדרים היטב על מנת להבטיח שיפוט מהימן, הוגן ותקף. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר. לקט מקורות המבוסס על מצר, ד. ורום, א. (2002) וגם על דוגמאות מגוונות של מחווני הערכה בחינוך וגם בסביבות מתוקשבות.

בבית הספר "הלל" ברמת גן מופעלת, על ידי מספר מורות, תוכנית שתכליתה לאפשר למורה דרך נוספת משמעותית להכרות והתייחסות עם עולמו הרגשי של התלמיד בכתה. תכנית זו מופעלת אצל חלק מהמורות, חלקה או כולה, והיא נבנתה דרך ניסיון, אינטואיציה ולמידה לאורך השנים.יתרונה הוא בעובדה שהיא אינה מצריכה כמעט פינוי של משאבים מיוחדים וניתנת להפעלה בהיקף ובאופן המותאם לצרכים המיוחדים של כל כיתה וכל מורה בהתאם.התוכנית כוללת מתן משימות עבודה בעלות מאפיין משולב רגשי עם החומר הלימודי המועבר באותו זמן בכתה, במסגרת תוכנית הלימודים השוטפת.כלומר, בנוסף לדרישות הלימודיות בנושא הנלמד ו משלבים ממד רגשי בחומר המאפשר לילד לשלב לימוד חוויתי עם תחושה שהמורה קשוב לתחושותיו, ולמורה מאפשר נקודת מבט נוספת לגבי החלקים האמוציונאליים של תלמידו (דפנה רענן כהן ועפרה לבקוביץ).

מטלה ביצוע בכיתה מאפשרת פתרונות שונים, נקודות מבט שונות וכיווני מחקר המובילים לשאלות אחרות או עשויים לשפוך אור חדש על ידע קודם (למשל, מציגים טקסט מוכר באור חדש). מדובר על מטלה אינטגרטיבית הדורשת לערוך קישורים בין חלקים נפרדים של תכנית הלימודים ומערבת ידע קודם. בקובץ המצ"ב ניתן תיאור מפורט של מאפייני מטלות ביצוע על פי המודל של פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב והצעה מתודית של שנית מזור, מדריכה מחוזית לבתי ספר יסודיים המציעה דף מתכונת יעיל לתכנון מטלות הביצוע בהיבטים הבאים: יעדי הערכה – תפוקות מצופות, מיפוי הנושא- טבלת עזר, וטבלת טיוטה לניסוח המשימה.

במאמר מוצגים בצורה שיטתית ממדי האינטליגנציה (לפי גרדנר), מאפייניהם ודוגמאות לפעילויות לימוד /מטלות ולחלופות להערכה לכל אינטליגנציה. כמו מציג המאמר המעולה של ד"ר מרים וליצקר את הסוגיה של מטלת ביצוע אוטנטית העשויה לשמש תשתית להערכה חלופית רב ממדית. מוצגות בצורה בהירה ומדגימה דוגמאות לדרכי עבודה במטלת ביצוע אותנטית לפי תיאוריית האינטליגנציות המרובות. במבנית מובאות הצעות לדרכי עבודה על משימות לימוד או על מטלות ביצוע ולהצגתן. את דרכי העבודה אפשר להחיל בכל נושא ובכל מבנית (בתחומי המדע והטכנולוגיה)

הערכה של מטלות אותנטיות בלמידה מחייבת התייחסות שונה וחלופית לאיכות המטלות ולהרכבן. מרבית הסטנדרטים להערכה בחינוך אינם כוללים, בדרך כלל, הנחיות ברורות ומגובשות למטלות אותנטיות שנדרש התלמיד לבצע או לפתח. לצורך כך, הוקם לאחרונה בארה"ב אתר אינטרנט יעודי בשם The Authentic Assessment Toolbox שנועד לסייע למורים ומחנכים להעריך בצורה שיטתית מטלות אותנטיות שניתנו לתלמידים. האתר שהוקם על ידי הפרופסור לפסיכולוגיה Jon Mueller כולל הנחיות עקרוניות להערכה של מטלות אותנטיות ( המדמות את העולם האמיתי והשאובות מחיי היום יום ). תבניות ההערכה (rubric ) מתייחסות למטלות ביצוע אותנטיות משני סוגים : א. מטלות אותנטיות אנליטיות .ב. מטלות אותנטיות הוליסטיות . האתר המשובח כולל גם מבחר דוגמאות באנגלית לתלמידים ברמה בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.

במאמר מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקררשת (WEBQUEST). בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות. בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע. בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה. שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר (בתיה אמסלם)

הוראה-למידה והערכה רב-ממדית מספקות מענה מעניין ומאתגר להטרוגניות התלמידים ול"ריבוי האינטליגנציות" בכיתה (גרדנר, 1996; Lazear, 1999). גישה זו נוסתה במסגרת מחקר זה, בקרב תלמידי תיכון שלמדו בקבוצות באמצעות מטלות ביצוע אותנטיות, ושהוערכו באמצעות דף תצפית ומחוון. פרופיל הביצוע האישי, הקבוצתי והכיתתי שהורכב (מיפוי מפורט על שליטה במיומנויות) שימש לשיפור ולעיצוב המשך ההוראה-למידה.מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות התלמידים שהוערכו באסטרטגיה זו: עמדותיהם כלפיה; יתרונותיה וחסרונותיה בעיניהם; תגובותיהם להערכת המורה ודרך ההערכה המועדפת עליהם (וליצקר מרים)

הפרויקטים והפעילויות זוכים לפופולריות רבה בקרב המורים, ונהנים מגיבוי של תיאוריות הגורסות, כי גיוון המטלות, המשימות והשיטות עושה את הלימוד נעים יותר וקל יותר לזכירה. אבל, הפעילויות והתכנים המסורתיים של השיעור נדחסים ונקצצים. הפרוייקטים והפעילויות זוללים זמן ברעבתנות. כדי לפנות להם מקום יש לכווץ את הזמן המוקצב לקריאה, כתיבה, הקשבה, דיאלוג ביקורתי וחקירה מונחית. הלימוד הרציני עובר למושב האחורי.איזון הוא מילת המפתח בחינוך. לפעמים צריכים המורים להפעיל את התלמידים ולפעמים עליהם לשמש להם כמומחים וכמורי דרך. פעילויות ופרויקטים עולים יפה אם הם מותאמים לתלמיד, מעודדים את הצמיחה האינטלקטואלית בדרכים שהתלמיד אינו מודע להן, ומתבססים על ידע שמעניק למשימה עומק ותוכן עם השלמתה. ברירה, ארגון, מיקוד, הצגה, תרגול, ביקורת עמודי התווך של תכנית הלימודים כל אלה צריכים להילקח בחשבון (Gillbert T. Sewall)

הסקירה שנכתבה על ידי נוסינוביץ, ר. & דודי, ו. (2000). מפרטת בהרחבה את הנושאים הבאים : מה הן מטלות ביצוע ? מאפייני מטלות הביצוע, יתרונות וחסרונות השימוש במטלות ביצוע, דוגמאות עוגן למטלות ביצוע, דרכי עבודה להגדרת מטרות ההוראה וגיבוש מטלות הביצוע , שלבי תכנון העבודה גם תהליך החשיבה לגבי דרך הערכתה. שתי הדוגמאות הספציפיות המובאות בסיום הסקירה כוללות דף המטלה לתלמיד , דף למורה, כולל הצעה לקריטריונים למחוון הערכה וגם דף שאלות רפלקציה לתלמיד . הסקירה השיטתית נכתבה על ידי צוות מומחים של המרכז להוראת המדעים בירושלים , האוניברסיטה העברית, 2000.

דוגמאות מייצגות ומועילות של מחוונים להערכת מטלות ביצוע. המחוונים לוקטו ועובדו על ידי נוסינוביץ רחל, ורדה דודי. המסמך כולל דוגמאות של סוגי המחוונים הבאים: קריטריונים להערכת עבודה עיונית – כללי, מחוון כללי לעבודה עיונית, דגם , כרזה , כתבה עיתונאית המבוססת על חקירה, משחק , מצגת מחשב, מפת מושגים וכו' .