כניסת הבינה המלאכותית להשכלה הגבוהה מחייבת בחינה מחודשת של מטרות ההכשרה, דרכי ההוראה ואמצעי ההערכה. פרופ' שחר קוטינסקי, דקאן הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, מציג את המתח שבין הצורך להכשיר סטודנטים לעבודה בסביבה עתירת בינה מלאכותית לבין החובה לשמר את יכולתם לחשוב באופן עצמאי. כאשר מערכות מסוגלות לכתוב קוד, לפתור בעיות ולהציע כיווני מחקר, מתחדדת השאלה אילו יכולות על האקדמיה לטפח, ואילו התנסויות לימודיות נחוצות לפיתוחן.

על אף מיקומן המרכזי של מערכות ממוחשבות בשלל זירות, תחום החשיבה החישובית בפרט, ומדעי המחשב בכלל, במסגרות החינוך של הגיל הרך והחינוך היסודי אינם מפותחים דיו. מכאן, צוות המחקר קורא לחלץ ידע פדגוגי בתחום החשיבה החיובית עבור גננות, מורים ומחנכים, לבחון ולהציג פעילויות ושיטות חדשות ומשחקיות להוראת מדעי מחשב בגיל צעיר, לחקור כיצד תופסים ילדים חשיבה חישובית? ולשקול את הגברת השימוש בכלים דיגיטליים בגני ילדים ובכיתות א'-ד'.