המאמר בוחן את הבחינה ותהליך התיקון של "המודל של פרקטיקה הולמת" (Model of Appropriate Practice), מחוון הערכה לפרחי הוראה המבוסס על "מסגרת ההוראה" (Framework for Teaching) של שרלוט דניאלסון (Charlotte Danielson). המטרה הייתה לאשש את איכות המחוון. ניתוח גורמים שימש כדי לבחון את העקביות הפנימית וכדי לתקף אותו. הניתוח הניב מחוון הכולל 16 פריטים שהראה הערכות חזקות של מהימנות ושל תוקף על פני ארבעה תחומים של הוראה – הכנה ותכנון, סביבת הכיתה, הדרכה ותחומי אחריות מקצועיים. נידונה החשיבות של תהליך זה לשיפור ההוראה והכשרת המורים (Camille L. Bryant, Saoussan Maarouf, Jan Burcham, Deirdre Greer, 2016).

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekin הם מעט יותר מכווני תוצר ( שיר שוורץ).

מטרת המחקר המוצג במאמר היתה לבחון את ההשפעה של דגמי שימוש בווידיאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים להוראה כבר בראשית ההתנסות המעשית ועל ביצועי ההוראה שלהם. פיתוח יכולת של הערכה עצמית פותחת אפשרויות חדשות לשימוש בווידאו בתהליכי משוב בהדרכה ובחונכות (Baecher, L., Kung-Chuan, S., Jewkes, A.M., & Rosalia, C).

מורים או מרצים המעוניינים לשלב את שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בכיתות או בקורסים שלהם יוכלו להיעזר במחוון מועיל שיסייע להם ביצירת המעורבות הנכונה של הלומדים בתהליך. המחוון המיועד לרפלקציה עצמית והכוונה של המורים הניגשים לתהליך הPBL מונה את השיקולים העיקריים אותם יש לקחת בחשבון כגון השאלות המנחות בתהליך למידת הPBL , האם תכני הלימוד יוצרים העמקה של הלמידה, איך בודקים את התרומה של תלמידים השותפים בצוות למידת PBL? האם הידע שצברו הלומדים משתקף ובא לידי ביטוי בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת המתעדת את התהליך והידע שצברו ? (Peter Skillen).

הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

מנהלת ביה"ס היסודי "אפק" בגליל המערבי וצוות ביה"ס אינם חוששים לשלוח את התלמידים להתמודד עם איתור מקורות מידע, קריאת מאמרים וכתיבה בסגנון אקדמי , שיחד עם יומני קריאה , עבודות אמנות וארגון טקסטים בית ספריים מאפשרים לסרטט תמונה רחבה ועמוקה על מצבו של כל תלמיד, תמונה שבדיקת שיעורי בית ומבחנים שגרתיים אינה מספקת. בית ספר "אפק" בגליל המערבי חבר ברשת ההערכה החלופית של קרן קרב המנחילה לבתי הספר תרבות ארגונית שמבוססת על התבוננות פנימית ולמידה מהניסיון. בעקבות הקשר עם קרן קרב , קם בבית הספר צוות הערכה המורכב ממורים ובעלי תפקידים כאשר הם עובדים בצמוד למנחה מטעם הקרן. בהיסטוריה הייתה השנה בביה"ס עבודת חקר "אפק" במקום מבחן, אבל בגיאוגרפיה התלמידים התבקשו להכין טיול. לאסוף חומר, לתכנן, אלו דברים שלא באים לידי ביטוי במבחן, והם מגלים אינטליגנציות אחרות לגמרי.

מטרת המחקר לבחון השפעה של מודל-התערבות תלת שנתי להכשרת מורים להטמעת תקשוב. השפעת המודל נמדדה על פי מידת היישום של פדגוגיות סוציו-קונסטרוקטיבסטית בפעילויות מתוקשבות שפיתחו המורים. מודל- ההתערבות נערך בשלוש רמות-הנחייה: ברמת האזור, ברמת בית הספר וברמת-המורה הבודד. בכל רמה משולבים מימדים פדגוגיים, טכנולוגיים וארגוניים-מנהליים. בנוסף, המודל מסתמך על גישת חונכות-קוגניטיבית שבה המנחה מדגים, מאמן ומעודד רפלקציה אישית, המעצימה את הידע המקצועי של מורים בידע טכנולוגי-פדגוגי חדשני ומכשיר אותם לקראת עבודה עצמאית. במהלך המחקר נבחנו שישים פעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים. הפעילויות נותחו באמצעות מחוון הבוחן יישום סוציו-קונסטרוקטיביסטי. הניתוח התבצע על פעילויות שפיתחו המורים המונחים לאחר שנת התנסות ראשונה בעבודה מתוקשבת ופעילויות שפותחו על-ידם לאחר שנתיים של התנסות (תמר שמיר-ענבל, יעל קלי)

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל (תלמידות אולפנת נוה חנה) מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. בינתיים, פרויקט הויקי עבר לשלב של הערכה מעצבת של עמיתים כשהתלמידים מקנדה כותבים הערות על הפרויקטים שכתבו בתוך איזור הדיון של הויקי. ההערות מעניינות והתלמידות של אולפנת נווה חנה קבלו אותן בהערכה. הן אף הגיבו והתחילו ליישם את ההערות בעבודות שלהן (הערכה מעצבת).בסקירה מוצג המחוון שכתבה המורה מקנדה להנחות ולהעריך את תלמידותיה במתן משוב לתלמידות נווה חנה.

כדי לבצע הערכה מהימנה, חייבים לבנות מחוונים אחידים, מדויקים ומפורטים, שיצביעו באופן מדויק ככל האפשר על רמת הביצוע הנדרשת מלומד ברמות השונות. החלופות בהערכה מאפשרות מתן מטלות מורכבות, שאין עליהן בהכרח תשובה חד-משמעית. במטלות מורכבות ובעלות אפשרויות תגובה אחדות, יש צורך בקריטריונים להערכה המוגדרים היטב על מנת להבטיח שיפוט מהימן, הוגן ותקף. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר. לקט מקורות המבוסס על מצר, ד. ורום, א. (2002) וגם על דוגמאות מגוונות של מחווני הערכה בחינוך וגם בסביבות מתוקשבות.

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: תהליך בניית קריטריונים להכנת התלקיט (היומן הפדגוגי), קריטריונים להערכה בבית הספר קריטריונים להערכה בקבוצת הסטודנטים, קריטריונים להערכה בכיתה, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית – ממצאים, תפקידי המחוון, הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, נקודות העוצמה של התהליך המשותף (עדנה גוז, דר' שוש מלאת, רינת אורן)

המאמר עוסק בשלבי התפתחותו של מודל הערכה חלופית אינטרדיסציפלינרי במסגרת הוראה משותפת של שתי מורות בקורס במינריוני. המודל כורך יחדיו הערכה בתחום הוראת המתמטיקה והערכה בתחום האוריינות האקדמית בביצוע עבודות חקר בבית הספר היסודי. מטרת ההערכה על פי מודל זה היא לשפר את ההוראה, את הלמידה ואת ביצועי ההבנה של הסטודנטים בעבדות החקר. דגם ההערכה פותח בתהליך תלת-שלבי וכולל תכנון של מחוון. (יוכי וולפנספרגר, דורית פטקין)

יותר ויותר פעילויות נערכות היום בבתי ספר יסודיים תוך התבססות על עבודת צוות של תלמידים בפרויקטים חינוכיים או מטלות שיתופיות לגיבוש תוצרי למידה. לאור זאת, יש חשיבות להערכה יעילה ואוטנטית של צוותי הלומדים בכל שלבי ההתמודדות שלהם. במקומות שונים בארץ ובעולם מפתחים מחווני הערכה לעבודת צוות והתבחין אשר פותח ע"י צוות מורי ביה"ס הרצל בחיפה הנו אחד המעניינים והמומלצים. מאפייני התבחין להערכת למידה של צוות פרויקט/תוצר בביה"ס יסודי: שלבים – בתחילת הדרך, בדרך אל היעד, השגת היעד התחומים: עבודת צוות, תכנים, עמידה בלוח זמנים.

מחוון הערכה לגיבוש פורטפוליו ממוחשב בארה"ב. המחוון שגובש ע"י צוות של אוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב (ביה"ס לחינוך והכשרת מורים) מורכב מהקריטריונים הבאים: בחירת הממצאים, רפלקציות, שימוש במולטימדיה, הסברים מלווים וכותרות, התמצאות וניווט בתלקיט, מבנה ואלמנטים טקסטואליים, יכולות כתיבה והבעה.

הערכה של מטלות אותנטיות בלמידה מחייבת התייחסות שונה וחלופית לאיכות המטלות ולהרכבן. מרבית הסטנדרטים להערכה בחינוך אינם כוללים, בדרך כלל, הנחיות ברורות ומגובשות למטלות אותנטיות שנדרש התלמיד לבצע או לפתח. לצורך כך, הוקם לאחרונה בארה"ב אתר אינטרנט יעודי בשם The Authentic Assessment Toolbox שנועד לסייע למורים ומחנכים להעריך בצורה שיטתית מטלות אותנטיות שניתנו לתלמידים. האתר שהוקם על ידי הפרופסור לפסיכולוגיה Jon Mueller כולל הנחיות עקרוניות להערכה של מטלות אותנטיות ( המדמות את העולם האמיתי והשאובות מחיי היום יום ). תבניות ההערכה (rubric ) מתייחסות למטלות ביצוע אותנטיות משני סוגים : א. מטלות אותנטיות אנליטיות .ב. מטלות אותנטיות הוליסטיות . האתר המשובח כולל גם מבחר דוגמאות באנגלית לתלמידים ברמה בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.

תבחינים להערכת שיעור משולב תקשוב . התבחינים מתייחסים לגורמים הבאים : התרכזות בתלמיד , שיתוף פעולה , תפקיד המורה , תכנון השיעור, הערכה , שימוש באינטרנט , שימוש ידידותי .

מחוון ההערכה יעיל להערכת ההתנסויות של סטודנטים להוראה הכולל את פירוט המיומנויות עפ"י הקטגוריות והקריטריונים הבאים: ממד הלמידה, ממד התכנון, ממד הביצוע, ממד ההערכה, ממד הרפלקציה. רמות: ניצני שליטה, שולט, שולט היטב (עדנה בשן, מירי הראל)