טכנולוגיה
מיון:
נמצאו 140 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מחקר זה בודק כיצד נתן למטב יישום של סימולציית מציאות מעורבת במוסדות אקדמיים להכשרה להוראה. לשם כך, חולק שאלון ל-45 סטודנטים להוראה מאוניברסיטה פרטית בדרום קליפורניה שחזו בסימולציית מציאות מעורבת, ניהלו שיעור מדומה ולימדו במשותף עם סטודנט אחר כאקט של הוראה משותפת.

  • סיכום

    מחקר זה פונה למורים, מחנכים, מנהלים וקובעי מדיניות ומבקש להאיר את עיניהם בנוגע להשפעה הפוטנציאלית של למידת מתמטיקה עם מכשירים ניידים אישיים בבית הספר. המחקר מראה כי תלמידים (במידה רבה) ומורים מחזיקים בעמדה חיובית כלפי שילוב מכשירים ניידים אישיים בכיתה ומזהים את הפוטנציאל הגלום בו (לצד מספר אתגרים התנהגותיים, אדמיניסטרטיביים וטכניים).

  • סיכום

    למוסדות הכשרה להוראה יש הזדמנות ויכולת לעורר מודעות, לטפח אמפתיה, לחשוף פרחי הוראה לנקודת מבט שונה ולנתץ תפיסות שגויות בנוגע לעוני. זאת, באמצעות פעילויות כיתתיות, סימולציות, הרצאות, דיונים וסיורים קהילתיים. מערכות חינוך מודרניות צריכות להיות מודעות להשפעה של עוני על תלמידים ולהבין שמורים ומחנכים יכולים להיות סוכני השינוי.

  • תקציר

    תוכנית לאומית חדשה בארה"ב מכשירה ומציבה בבתי ספר מנחים טכנולוגיים, שהם, בעצמם, מורים, רכזי מקצוע, רכזי שכבה, רכזי טכנולוגיה, סגני מנהל או מנהלים. הם מסיירים בבתי הספר, מובילים קהילות מקצועיות-טכנולוגיות לומדות, מסייעים למורים לשלב טכנולוגיה בשיעור, מטפחים אוריינות דיגיטלית בקרבם ומסייעים בהפגת טכנופוביה. לפי ה"אני מאמין" של התוכנית, המנחה אינו צריך להגיד למורה מה לעשות. אלא, לשמש כספק אינפורמציה וכיועץ דיגיטלי בלבד.

  • תקציר

    אין טעם בהתנגדות, דחייה ומיגור של טלפונים חכמים. במקום זאת, רצוי שהתלמידים יפתחו מנגנוני אחריות אישית, חשיבה ביקורתית וחתירה לפתרון בעיות וילמדו לאזן בין אונליין ל-Offline. במקביל, מנהלי בתי הספר והמורים מחויבים להוביל התערבויות שיתופיות, קהילתיות וחברתיות בנושא אחריות ברשת ושימוש מושכל בעזרים טכנולוגיים.

  • תקציר

    יישומים לימודיים אינם נועדו למטרות הנאה ושעשוע, אלא לשרת צרכים פדגוגיים. לכן, בטרם תציגו בפני התלמידים את האפליקציה הבאה, שאלו את עצמכם: האם ועד כמה אני שולט ביישום טכנולוגי זה? האם זה צפוי לבזבז זמן? האם התלמידים באמת צריכים את זה? והאם זה תורם לשגרת ההוראה?

  • סיכום

    מאמר זה מציג דרכים נוספות ומושכלות בהן מורים ומחנכים יכולים להשתמש במנועי בינה מלאכותית יוצרת בבית הספר ולצורך הקלה בעומס העבודה. בינה מלאכותית יוצרת יכולה לשמש כעוזר אישי זמין-תמידית, להציע למורים דרכי התמודדות עם בעיות משמעת, לסייע בניסוח משובים, להציע טיוטות ראשוניות של דפי עבודה ומטלות, להפיק מערכי שיעור מבוססי-לומד ולאתר משאבים

  • תקציר

    מורים, מחנכים, מנהלים וחוקרי חינוך מחזיקים בדעות מעורבות, חלקן אף נוטות לשלילת השימוש ב-ChatGPT על הסף. לא במקרה, מחלקות החינוך בניו יורק ובלוס אנג'לס, כדוגמאות בודדות מני רבות, אוסרות את השימוש בו. עם זאת, אט אט, מסכימים בתי ספר לאמץ את ChatGPT, לומדים כיצד להסתייע בו ככלי פדגוגי, רותמים אותו לצרכיהם ואף מאפשרים לתלמידים לבצע מטלות מאתגרות בעזרתו.

  • תקציר

    הבינה המלאכותית יכולה לשמש כיועץ מהימן בזמן-אמת וכמשאב-חוץ-כיתתי אשר מסייע למורי החינוך המיוחד לנסח מסרים, לבדוק עבודות, לתקשר עם עמיתים והורים ולסיים עבודת ניירת ביעילות ובמהירות. כפועל יוצא מכך, ההישענות על הבינה המלאכותית מאפשרת למורים להקדיש יותר זמן אישי לכל תלמיד ומספקת לתלמידים כלי פדגוגי נוסף. אך, מאמר זה מבהיר כי הבינה המלאכותית אינה חפה מחסרונות וכי יש להשתמש בה בתבונה.

  • תקציר

    משבר הקורונה הוביל להגירת אנשי אקדמיה למרחבים מקוונים והדגיש את הצורך של מרצים להתמקצע בפדגוגיה דיגיטלית, לחזק את האוריינות הדיגיטלית ולרכוש מיומנויות של הוראה מקוונת. בכוחן של רשתות למידה אישיות להעצים את תחושות ביטחונם ומסוגלותם של מרצים שצריכים לתמרן בין מטלות הוראה ומחקר פרונטליות, היברידיות ומקוונות. כמו כן, רשתות הלמידה האישיות משמשות כמרחב לצמיחה מקצועית בו מרצים שואלים שאלות, הוגים רעיונות ומעשירים את ארגז הכלים הדיגיטלי.

  • תקציר

    בכוחן של אפליקציות חינוכיות לסייע לתלמידים, מורים, מנהלים, סטודנטים ומרצים בלמידה, בהוראה, בניהול מערכתי, בפיתוח מקצועי ובקידום קריירה. הפלטפורמות המקוונות והבינה המלאכותית פורצות לשדות החינוך והחברה, ונראה כי מערכת החינוך יכולה, ואולי אף מחויבת להיעזר בהן. לשם כך, פורטל מס"ע מציג את האפליקציות החינוכיות השימושיות והפופולאריות ביותר כיום בעולם.

  • תקציר

    פיתוח מקצועי בנושא הטמעה של טכנולוגיה בהוראה יכול להיות אירוע רב-גוני, תוסס ואינטראקטיבי. כדי שהטכנולוגיה תשרת את לומדי סדנאות הפיתוח המקצועי, יש לרתום אותה לצרכים ולתחומי העניין של הלומדים ולזכור שבתחומים הטכנולוגיים, המורים, מומחים ככל שיהיו בתחומם, הינם בעצם לומדים. במאמר זה, מחוז רדווד סיטי בקליפורניה, ארה"ב, בשיתוף עם Stanford Graduate School of Education בוחנים את שיטות העבודה הרווחות בנושא פיתוח מקצועי לקידום והטמעה של טכנולוגיה בהוראה ומפרסמים ארבע המלצות מרכזיות.

  • תקציר

    מטרת המחקר היא ללמוד על התפיסות, הגישות והעקרונות של המורים כלפי שימוש פוטנציאלי בתוכנה מבוססת-בינה-מלאכותית לבדיקת שאלות פתוחות בשם AI-Grader. לשם כך, שישה מורי ביולוגיה מתיכונים בישראל השתתפו בסדנת פיתוח מקצועי בת חודשיים במכון ויצמן למדע. בסדנה, הוצג בפניהם ממשק ה-AI-Grader שבכוחו לבדוק, לנתח ולהעריך תשובות תלמידים לשאלות פתוחות בביולוגיה ולהעניק להם ציון על סמך רובריקת בדיקה משוקללת.

  • תקציר

    הרשת האירופית ליושרה אקדמית (The European Network for Academic Integrity – ENAI) מבקשת להציג מדיניות סדורה, להעביר ידע ולהקנות כלים פרקטיים למנהלי אגפים, לרשויות מחקר, לאגודות סטודנטים ולבתי ספר תיכונים ברחבי אירופה בנוגע לשימוש הראוי בבינה מלאכותית באופן אחראי, תוך הקפדה על יושרה אקדמית. 

  • תקציר

    ה-Chat GPT נתפס כאיום אשר מאתגר את מערכת החינוך. יכולתו לספק תשובות מהימנות, לכתוב מטלות ואף לערוך ניסויים מעורר דאגה מהעתקות, שימוש בלתי הולם, גנבה ספרותית ומידע כוזב. כתגובה לכך, בתי ספר בארה"ב אוסרים על השימוש בכלי בתחום בית הספר. מכאן, שה-Chat GPT מצריך מחקר אמפירי עכשווי, כמו גם תשומת לב מיידית, כדי למקסם את יתרונותיו, להשתמש בו בצורה יעילה ולמזער את נזקיו הפוטנציאליים.

  • תקציר

    עם הפריצה של ה-ChatGPT, לצד תוכניות בינה מלאכותית נוספות, נגלה לעינינו הצורך בפיתוח מיומנות פדגוגית חדשה וחיונית: אוריינות תשאולית (Prompt literacy). מיומנות זו מאפשרת לכתוב ולהפיק מידע בצורה יעילה, מדויקת וזריזה ובכוחה להעצים תלמידים וללמדם כיצד לתפעל את הבינה המלאכותית, במקום להיות מונעים על ידה. מאמר זה מדווח על מודל CAST שמטרתו היא לסייע למורים ולמחנכים להתנסות בהוראה מבוססת בינה מלאכותית.

  • תקציר

    מערכת e-portfolio יכולה להיות יעילה במיוחד לצרכי למידה סטודנטיאלית והערכת לומדים. שכן, היא מאפשרת לראשי האוניברסיטאות ולמרצים לבצע מעקב עקבי, לטווח הקצר והארוך וברמת המקרו והמיקרו, תוך שימור הנתונים לאורך זמן. בנוסף, הסטודנטים יכולים ללמוד באופן עצמאי, לשמור, לאבטח ולשתף מידע, לרענן את הזיכרון מקורסים קודמים, להפגין כישורים בקמפוס אקדמי וירטואלי ואף לשווק עצמם, מבעוד מועד, בשוק התעסוקה.

  • תקציר

    מחקר מטא-אנליטי זה מאתר, ממפה ומנתח 132 פרסומים אקדמיים-מחקריים אשר בוחנים בינה מלאכותית במערכת ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם. באמצעות כך, נבחנת היעילות הפוטנציאלית של הבינה המלאכותית, כמו גם השפעתה על סטודנטים, מרצים ומוסדות אקדמיים. נמצא שהבינה המלאכותית חודרת אל מוסדות ההשכלה הגבוהה ומסתמנת כגישה יעילה ובעלת פוטנציאל נדיר. אולם, עדיין מדובר בפונקציה התחלתית, ניסיונית ואופציונאלית שאינה מיושמת בכול המוסדות.

  • סיכום

    מאמר זה מצביע על שלושה מודלים פופולריים ועכשוויים בתחום של פרסונליזציה של למידה במערכת ההשכלה הגבוהה: תגים דיגיטליים, טכנולוגיית למידה אדפטיבית ולמידה מבוססת-יכולת. הפרסונליזציה של הלמידה מאפשרת ללומדים להשתחרר ממגבלות הזמן, המקום וקצב ההתקדמות הכיתתי ומשחררים אותם להתמקד ולהתעמק בנושאים אשר מסקרנים אותם. זאת, מתוך תפיסה לפיה סטודנט שיכול להתמקד בתחומים בהם הוא מתעניין, או בקיא, צפוי להעצים את ביטחונו העצמי, את הידע הממוקד-מקצוע ואת המיומנויות העתידיות שלו. גם מצדם של המרצים, הפרסונליזציה של הלמידה יכולה לתרום ליחסי הסטודנט-מרצה משום שזו מייתרת את המאמצים המושקעים בפיקוח על כללים ותקנונים אקדמיים רשמיים.

  • תקציר

    בשנת 2015, מכון ויצמן למדע השיק תוכנית שמטרתה לפתח קהילה מקצועית לומדת של מורי מדעים וטכנולוגיה מחטיבות הביניים בישראל, ולגייס מדי שנה מועמדים רלוונטיים לקהילה זו. בפועל, רבים מן המשתתפים חשו שגיבשו זהות מקצועית קהילתית-קולקטיבית, התוודעו לתחומי עניין חדשים, חידדו את האוריינות המדעית-טכנולוגית והפיחו מחדש את תחושת השליחות, את השאיפה למצוינות, את התשוקה והמחויבות למקצוע ואת הרצון להניע שינוי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין