אם לא די בכך שמערכת החינוך עוד לא לגמרי הסתגלה למהפכת האינטרנט, כעת עליה לנסות להתמודד עם פריצתה והתמסדותה של הבינה המלאכותית. על אף תמורות טכנולוגיות משמעותיות לאורך העשורים האחרונים, הרוב המוחץ של בתי הספר אינו מלמד טכנולוגיה, הנדסה, תכנות או AI, חומרי הלימוד והדגשים במקצועות המתמטיקה והספרות לא עודכנו ולא הותאמו לצרכים המשתנים ולא נוספו לתוכנית הלימודים דיסציפלינות חדשות. כעת, כפי שמציע מאמר זה, בתי הספר צריכים לבחון מחדש את תוכנית הלימודים, לשדרגה ולהבטיח שהתלמידים ירכשו את הידע והמיומנויות הדרושים לעולם של בינה מלאכותית.

מנהלי בית הספר, אשר אמונים על תכנון אסטרטגי, שימור ופיתוח מקצועי וטיפוח אקלים למידתי מוסרי וחדשני, הם אשר אחראים על הובלת תהליכי הטמעה ויישום של חינוך נתמך בינה מלאכותית. לשם כך, מובא להלן מדריך לצליחת המורכבויות וניצול ההזדמנויות שנושאת עמה הבינה המלאכותית.

תוכנית לאומית חדשה בארה"ב מכשירה ומציבה בבתי ספר מנחים טכנולוגיים, שהם, בעצמם, מורים, רכזי מקצוע, רכזי שכבה, רכזי טכנולוגיה, סגני מנהל או מנהלים. הם מסיירים בבתי הספר, מובילים קהילות מקצועיות-טכנולוגיות לומדות, מסייעים למורים לשלב טכנולוגיה בשיעור, מטפחים אוריינות דיגיטלית בקרבם ומסייעים בהפגת טכנופוביה. לפי ה"אני מאמין" של התוכנית, המנחה אינו צריך להגיד למורה מה לעשות. אלא, לשמש כספק אינפורמציה וכיועץ דיגיטלי בלבד.

יישומים לימודיים אינם נועדו למטרות הנאה ושעשוע, אלא לשרת צרכים פדגוגיים. לכן, בטרם תציגו בפני התלמידים את האפליקציה הבאה, שאלו את עצמכם: האם ועד כמה אני שולט ביישום טכנולוגי זה? האם זה צפוי לבזבז זמן? האם התלמידים באמת צריכים את זה? והאם זה תורם לשגרת ההוראה?

מאמר זה מציג דרכים נוספות ומושכלות בהן מורים ומחנכים יכולים להשתמש במנועי בינה מלאכותית יוצרת בבית הספר ולצורך הקלה בעומס העבודה. בינה מלאכותית יוצרת יכולה לשמש כעוזר אישי זמין-תמידית, להציע למורים דרכי התמודדות עם בעיות משמעת, לסייע בניסוח משובים, להציע טיוטות ראשוניות של דפי עבודה ומטלות, להפיק מערכי שיעור מבוססי-לומד ולאתר משאבים

מורים, מחנכים, מנהלים וחוקרי חינוך מחזיקים בדעות מעורבות, חלקן אף נוטות לשלילת השימוש ב-ChatGPT על הסף. לא במקרה, מחלקות החינוך בניו יורק ובלוס אנג'לס, כדוגמאות בודדות מני רבות, אוסרות את השימוש בו. עם זאת, אט אט, מסכימים בתי ספר לאמץ את ChatGPT, לומדים כיצד להסתייע בו ככלי פדגוגי, רותמים אותו לצרכיהם ואף מאפשרים לתלמידים לבצע מטלות מאתגרות בעזרתו.

הבינה המלאכותית יכולה לשמש כיועץ מהימן בזמן-אמת וכמשאב-חוץ-כיתתי אשר מסייע למורי החינוך המיוחד לנסח מסרים, לבדוק עבודות, לתקשר עם עמיתים והורים ולסיים עבודת ניירת ביעילות ובמהירות. כפועל יוצא מכך, ההישענות על הבינה המלאכותית מאפשרת למורים להקדיש יותר זמן אישי לכל תלמיד ומספקת לתלמידים כלי פדגוגי נוסף. אך, מאמר זה מבהיר כי הבינה המלאכותית אינה חפה מחסרונות וכי יש להשתמש בה בתבונה.

בכוחן של אפליקציות חינוכיות לסייע לתלמידים, מורים, מנהלים, סטודנטים ומרצים בלמידה, בהוראה, בניהול מערכתי, בפיתוח מקצועי ובקידום קריירה. הפלטפורמות המקוונות והבינה המלאכותית פורצות לשדות החינוך והחברה, ונראה כי מערכת החינוך יכולה, ואולי אף מחויבת להיעזר בהן. לשם כך, פורטל מס"ע מציג את האפליקציות החינוכיות השימושיות והפופולאריות ביותר כיום בעולם.

מטרת המחקר היא ללמוד על התפיסות, הגישות והעקרונות של המורים כלפי שימוש פוטנציאלי בתוכנה מבוססת-בינה-מלאכותית לבדיקת שאלות פתוחות בשם AI-Grader. לשם כך, שישה מורי ביולוגיה מתיכונים בישראל השתתפו בסדנת פיתוח מקצועי בת חודשיים במכון ויצמן למדע. בסדנה, הוצג בפניהם ממשק ה-AI-Grader שבכוחו לבדוק, לנתח ולהעריך תשובות תלמידים לשאלות פתוחות בביולוגיה ולהעניק להם ציון על סמך רובריקת בדיקה משוקללת.

עם הפריצה של ה-ChatGPT, לצד תוכניות בינה מלאכותית נוספות, נגלה לעינינו הצורך בפיתוח מיומנות פדגוגית חדשה וחיונית: אוריינות תשאולית (Prompt literacy). מיומנות זו מאפשרת לכתוב ולהפיק מידע בצורה יעילה, מדויקת וזריזה ובכוחה להעצים תלמידים וללמדם כיצד לתפעל את הבינה המלאכותית, במקום להיות מונעים על ידה. מאמר זה מדווח על מודל CAST שמטרתו היא לסייע למורים ולמחנכים להתנסות בהוראה מבוססת בינה מלאכותית.