המאמר עוסק במידת התרומה של תהליכי תקשוב המבוססים על משימת ניתוח מקרה לתהליך הכשרה מקצועית אקדמית. בספרות בתחום זה ניתן דגש רב לאסטרטגית הוראה קונסטרוקטיביסטית של פתרון בעיות אותנטיות. משימת ניתוח מקרה אותנטי דורשת מהסטודנטים הלומדים לבחון מקרים הקשורים לחומר הנלמד באופן בקורתי, מתוך מודעות רפלקטיבית לעצמם כלומדים ולחומר הנלמד, ומזמנת אפשרות לחקירה שתופית וליישום התיאוריות והכלים הנלמדים. אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים משלשה מגזרים שונים – ערבי, יהודי ובדואי, שלמדו בשלש קבוצות נפרדות, בשנה הראשונה בתכנית תלת שנתית להכשרת מת"ל במסגרת היחידה לעובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. לסטודנטים הועבר שאלון לדיווח עצמי, שבחן את עמדתם ביחס לתרומת המשימה המתוקשבת חקר מקרה, וכן את עמדתם ביחס לתהליכי התקשוב בכלל כמקדמים את תהליך ההכשרה המקצועית לתפקיד מת"ל. בנוסף לכך, חושב ממוצע כמות ההודעות בקבוצות הדיון השונות שעסקו בחקר מקרה.הממצאים העיקריים הצביעו על עמדות חיוביות של כלל הסטודנטים כלפי שילוב התקשוב בתכנית המת"ל, וכן כלפי חקר מקרה מתוקשב. הממצא המעניין הוא, שהקבוצה מהמגזר הבדואי, שהנסיון והרקע הקודם שלה בתקשוב היו הנמוכים ביותר, העריכו את תרומת התקשוב בכלל, ותרומת משימת 'חקר מקרה' מתוקשב כתורמת להכשרתם במידה הגבוהה ביותר, וכמות ההודעות הממוצע בקבוצת הדיון היתה הגבוהה ביותר ( עינת איגר, נועה באומן) .

המחקר מתמקד בבחינת התקשורת הסינכרונית ברשת כחלק מהשתלמות מורים בקורס שרובו הופעל בלמידה מרחוק. הבחינה נעשתה על פי התנהגויות מילוליות של הלומדים ושל המנחה. הממצאים מעידים כי השיח הסינכרוני תרם לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת, אף שפרטיה לא הכירו זה את זה אלא באמצעות הרשת ותוכני הקורס לובנו בו בצורה משמעותית. עם זאת, אין לראות בו אמצעי יחיד אלא אמצעי חשוב אשר יש לשלבו בתבונה במסגרת השימוש הנפוץ יותר בשיח הא-סינכרוני. (אביגיל אורן, יהודית רם)

מטרת המחקר היתה לבחון את איכות הלמידה המקוונת במטרה לשפרה ולקרבה לעבודת השדה ולתהליך ההכשרה הכולל. המחקר נערך במשך שלוש שנים בקרב 300 סטודנטים והתבצע במתכנות של "מחקר פעולה משתף". המאמר מתאר באופן אמיץ את הקשיים והתובנות באבולוציה של פיתוח קורס מקוון. לדעת המחברות למידה מקוונת היא מפעל חינוכי ולא טכנולוגי: הטכנולוגיה עצמה היא רק המרחב שבו יש לחפש את התשובות שתקבענה את טיב התוצר. למרחב עצמו לא ניתן לשייך איכות אלא רק לדרך השימוש בו. בנוסף התברר כי הוראה מקוונת יעילה אינה מתרכזת רק בתכנים ברמה נאותה ובדרך מותאמת ללמידה מקוונת, אלא גם בהובלת הסטודנט ברגישות בלמידה עצמה ובעידוד נכונותו ללמידה עצמית שאינו מורגל בה (תמי ליבנה, פנינה לנגברג, מירה קרניאלי)

המחקר מנסה לבחון את מקומה של קבוצת הדיון באפקטיביות קורסים מתוקשבים. השערות המחקר נטו להניח כי תמצא השפעה חיובית להיקף פעילותו של הסטודנט בקבוצת הדיון, על ממדי האפקטיביות שנבחרו. ההשערות אוששו רק בחלקן הקטן. נמצא כי להיקף של פעילותו האקטיבית של הסטודנט בקבוצת הדיון לא היתה השפעה על הציון שקיבל במבחן הסופי ולא על רמת שביעות רצונו מהקורס. ההפך הוא הנכון – נמצא קשר הפוך בין שביעות הרצון של הסטודנט ומידת פעילותו בקבוצות הדיון. כמו כן לא היתה השפעה ולא נמצא קשר בין מידת פעילותו של הסטודנט בקבוצת הדיון לבין מידת הקרבה שלו לעולם התוכן. לדעת מרכוס יש לשקול בכל קורס מה אמור להיות תפקידה של קבוצת הדיון ואיזו מטרה היא משרתת. כמו כן המחברת ממליצה להמשיך ולבסס את הידע של המרצים והסטודנטים לגבי אופיו השונה של הקורס המתוקשב כדי להביא למימוש הפוטנציאל הגדול שיש לקבוצת הדיון בהשפעה על יסודות חשובים בתהליך הלמידה. (טלי מרכוס)

מטרות המחקר: א. אפיון הלמידה וההוראה בקורס "תהליכי שינוי במערכת החינוך" הנלמד בשלוש מסגרות שונות במכללה להכשרת מורים, תוך התייחסות גם למיומנויות עתידיות. ב. בחינת תהליכי השינוי מתרבות של סביבת למידה פיזית לתרבות למידה וירטואלית. המלצות המחקר: מומלץ לפתח מודלים חדשים של קורסים, המשלבים מינונים שונים של הוראה-למידה וירטואלית, כמענה לצרכים משתנים (של המכללה, הסטודנטים, מערכת החינוך). ג. מומלץ שקורסים וירטואליים ישולבו כחובה במערכת הלימודים של הסטודנטים. (שוש מלאת, אתי גלעד)

כיצד מתמודד הסטודנט בקורס למידה מרחוק עם סגנון למידה הדורש ממנו לרכוש כישורים ומיומנויות חדשות? האם למידה בסביבה מתוקשבת מבוססת טקסטים לא – לינאריים דורשת מיומנויות חדשות מצד הלומד? במקביל לקשיי הלומד בכיתה הוירטואלית, נתקל מנחה הקורס באתגרים חדשים הן בתהליך פיתוח הקורס והן לאורך תקופת הוראתו. מנחה זה נדרש לפתח מיומנויות ודרכי חשיבה שונות כדי שיוכל להתמודד בהצלחה עם הוראה ולמידה מרחוק. מאמר זה עוסק בשתי סוגיות אלו. בחלקו הראשון של המאמר מושם דגש על האתגרים והקשיים הניצבים בלמידת היפרטקסטים מרובי קישורים, ואילו חלקו השני של המאמר מתאר את האתגרים, הקשיים והתובנות של מרצה/מנחה חדש בקורס וירטואלי המבוסס על סביבה עתירת טכנולוגיה זו. (רפי גלברט, פנינה אלבין-איגנפלד)

המאמר מתאר ממצאי מחקר של קורסים מתוקשבים במסגרות אקדמיות, בישראל ובעולם. מטרות המחקר הן לאתר מאפיינים עיקריים של הוראה בסביבה מתוקשבת במסגרת קורסים מתוקשבים כגון: מרכיבים, דרכי הוראה והערכה, דרכי תקשורת, רווחים וקשיים, יתרונות וחולשות מנקודות ראותם של המרצה והסטודנטים. המחקר מתבסס על מקורות מידע בספרות ובאינטרנט. (אולז'ן גולדשטיין)