הצגה ויזואלית של מידע
מיון:
נמצאו 26 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ד"ר לימור ליבוביץ', מדריכה בתחום העיצוב והטכנולוגיה בחינוך, מסבירה בבלוג שלה איך לתכנן שנת הוראה לאחר החזרה מהבית וחודשי הלמידה מרחוק. היא מציגה דרכים להישאר רלוונטיים, ומעניינים ולסחוף את התלמידים תהליך מעמיק של דעת, ניסיון והעצמה אישית. בהקשר זה היא מציגה את המונח "למידה במשיכה" – "שמטרתה לאתר את הרגע בו כל תלמיד מגלה משהו מספיק מעניין ומושך. כזה המצדיק השקעה של זמן ומאמץ כדי להעמיק ולהבין אותו. למידה במשיכה מתוך עניין יכולה להוביל להיטמעות של הלומד בתוך חוויית הלמידה באופן שגורם לאובדן תחושת זמן ומקום. זאת, מתוך תפישה כי תהליך הלמידה הוא תהליך פעיל שמונע על-ידי התלמיד או התלמידה.

  • לינק

    יותר משנתיים אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google Keep הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש. Google Keep הופך להיות מסד רשימות מבוסס ענן, שנועד לאפשר למשתמשים לרשום הערות, תזכורות ומחשבות בצורה זמינה ונוחה, בדומה לשירות אחר – Evernote – שהאפליקציה שלו נחשבת לבולטת בתחום. ב-Keep ניתן לא רק לרשום הערות, אלא גם לבנות רשימת "צ'ק ליסט", לכלול תמונות, לבצע מעקב על משימות ולהקליט הודעות קוליות. כל המידע נשמר ב-Google Drive, שירות הענן של גוגל, ומסונכרן לכל המכשירים הניידים של המשתמש (עמי סלנט).

  • לינק

    הפיתוח המהיר של דפדפנים, במיוחד כרום, משלב כיום יותר השתלבות קידום פרסומות ברמת אודיו וגם וידאו. אם תכנסו, למשל, לאתר של וואלה כל המסיחים האלו יבאו לידי ביטוי ויפגעו ביכולת קריאת המאמרים שלכם באתר. הקריאה בטקסטים דיגטאליים באינטרנט אינה קלה. לצד הטקסטים מופיעים טקסטים מרצדים, פרסומות ואלמנטים ויזואליים שונים המסיחים את הדעת. רוב המחקרים על קריאות (Readability) מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא, על כן , איטית. למעשה, מרביתנו מרפרפים במהירות ולא קוראים בצורה מאורגנת. על מנת לפתור את הבעיה יש כמה תוספי עזר שנועדו להקל על קריאה מהירה, שקטה ורציפה שלכם (עמי סלנט).

  • לינק

    Timeglobe הוא מנוע חיפוש ייעודי להיסטוריה בצורת גלובוס אינטראקטיבי. אפשר להזין טווח תאריכים מסוים כדי לקבל מאורעות בולטים במקומות שונים בעולם שהתרחשו בטווח זה של תאריכים. האירועים מוצגים בצורה ויזואלית – נקודות צבעוניות על פני הגלובוס. לחיצה על נקודה מסוימת מציגה בסרגל השמאלי תיאור של אותו אירוע (יפה אהרוני).

  • לינק

    סקירה מעניינת של לימור ליבוביץ העוסקת בייצוגים חזותיים: "[ג'ר ת'ורפ] Jer Thorp הוא אמן, מעצב מידע ועיתונאי. בסרטון הזה ג'ר מציג כיצד הוא יוצר ייצוג חזותי של מידע מתחומים שונים: ציוצים של בוקר טוב בטוויטר, הודעות שאנשים שולחים זה לזה בעקבות קריאת כתבה בעיתון, או מסייע לארכיטקטים שבונים את המצבה לזכר 3,000 הנספים באסון מגדלי התאומים לארגן את שמות הנספים בצורה שתייצג את ההכרות שהיתה ביניהם בחייהם (ואת הסיפור שלהם). ג'ר צודק, לדעתי, היכולת להפיק משמעות חברתית-ערכית ובעלת משמעות (סיפור) ממידע מאוד חשובה בעידן שלנו. ג'ר מציג לנו דרך לעשות זאת – באמצעות ייצוג חזותי של מידע, תוך שימוש באלגוריתמים שהוא מתכנת שהוא קורא להם 'כלי רכב' וויזואליים שמאפשרים לאדם לתפוס באופן חזותי את המידע ולמצוא בו דפוסים חוזרים (משמעות)" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    בימים האחרונים (3 בפברואר 2016) התפרסמה סקירה שיטתית וחשובה העורכת השוואה בין שני יישומי ניהול המידע האישיים, OneNote מול Evernote. בנוסף לתקציר הבהיר של הסקירה, ניתן למצוא כמה וכמה חומרי רקע וחומרי הדרכה חינוכיים על שני כלי מידע מועילים אלו (עמי סלנט).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה אודות הפיכת מידע רב ומורכב לחזותי ופשוט להבנה. לשם כך, היא מציגה סרטון של ד"ר האנס רוסלינג (Hans Rosling), מומחה בעל שם עולמי בתחום הוויזואליזציה, ומחלצת ממנו עקרונות ומתודות הניתנים ליישום בכיתה. ליבוביץ מציגה גם סרטון נוסף המראה כיצד ניתן לבצע המחשה דומה מבלי להיעזר בכלים טכנולוגיים (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג המועיל שלו על הכלי המתוקשב GIMME BAR. מדובר בכלי המאפשר לצבור בקלות פריטי מידע ויזואליים לתוך לוח השראה או לוח אוספים שאתם יוצרים. השמירה היא בענן באינטרנט ולא אצלכם במחשב. הוא פועל בדומה ל-Pinterest אבל בשליטה מלאה שלכם. עשוי להתאים בעיקר למורים המעוניינים ליצור לעצמם אוסף מצטבר בענן וגם ככלי עזר שניתן להפעיל באמצעותו תלמידים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, במשימות של ניהול מידע ומידענות (עמי סלנט).

  • לינק

    עמי סלנט עוקב בהתמדה אחר יתרונות מערכת ניהול ותיוג פריטי המידע Google Keep. ראו לדוגמה: כלים מתוקשבים לניהול מידע אישי: Google keep אחרי שנה; חידושים ביישום לניהול המידע: Google Keep. עתה ,בספטמבר 2015, יצאה גרסה מס' 32 של היישום המועיל הזה והיא כוללת התאמה מלאה למכשירי אנדרואיד לסוגיהם (עמי סלנט).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מייחדת בבלוג שלה פוסט מועיל למורים בנושא תיווך מידע באספות הורים: "רצוי מאוד שההורים יזכרו ויבינו מידע חשוב הקשור בילדיהם בבית-הספר, ולא פחות חשוב מכך- לפתח תחושות חיוביות כלפי הצוות החינוכי במהלך מפגש חשוב זה .זה די קל, למעשה- מוצע להיעזר במטאפורה חזותית (תמונה) קלה לזכירה שיש לה ערך בפני עצמה (מייצגת תפיסה חיובית), ולחבר אל (חלקי) התמונה את המידע שיש לזכור ולהבין (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    מסכי ה-Dashboard (מסכי בקרה או לוח מחוונים) הם החלק החשוב ביותר של כל ממשק, לב ליבה של התנהלות ניהול התוכן. מדובר למעשה על לוח בקרה שהוא אוסף של הפעולות העיקריות בניהול, כדי שבמבט אחד נוכל לראות את כל אפשרויות הפעולה מבחינת ניהול פריטי התוכן. תצוגה של אפשרויות הביצוע החשובות ביותר למשתמש, בפורמט נגיש, שמיש וידידותי (עמי סלנט).

  • לינק

    לימור ליבוביץ סוקרת בפוסט שלה את מה שהיא מכנה 'שפות הסימנים החזותיים': "מידע איננו רק טקסט מילולי. אני מציעה לקרוא לטקסט – היצג מידע – information display פשוט משום שהיום המידע מתווך לנו באמצעות צורות שונות של אופני ייצוג. המילים הן רק צורה אחת מיני רבות. לכל הטוענים כי הילדים של היום חייבם לדעת לקרוא טקסט, אני אומרת- כמובן. וגם לכתוב בצורה רהוטה, אבל, הם גם חייבים לקרוא ולהבין לעומק מספר רב מאוד של מערכות תיווך אחרות" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    Evernote – כלי יעיל לניהול ושיתוף מידע: כתיבה, מיון, קטלוג רשומות (NOTE) הכוללות טקסט, תמונות, קבצים, דפי אינטרנט ועוד. מתאים במיוחד בעת סיור או מסע, בו התלמידים מתבקשים לתעד רשמיהם תוך כדי המסע. מתאים גם ככלי לעריכת רשימות ותזכורת – משימות, קניות וכד'. את המידע ניתן לארגן באמצעות מחברות (NOTEBOOKE) ותגיות וכמובן גם לשתף עם אחרים (אפרת מעטוף).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על התוסף המועיל Evernote Clearly: "תוסף לדפדפן המאפשר לקרוא תכנים ברשת ללא הסחות דעת, כמו: פרסומות, סרגלי ניווט של האתר וכד'. לחיצה על כפתור התוסף בדפדפן תנקה עבורכם את הדף מכל הפרעות. ניתן לבחור את תצוגת הדף מתוך מספר ערכות נושא מוכנות או לבנות אחת מותאמת אישית – רקע הדף, גודל הטקסט וכיוונו".

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על למידה עם מולטימדיה הכולל ראיון עם פרופ' ריצ'רד מאייר (Richard E. Mayer) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). ליבוביץ מציינת כי "יש כמה דברים מעניינים שמאייר אומר לנו המורים שיש להם מחשב ומקרן ברקו בכיתה: 1. וידאו או כל טכנולוגיה לא יבטיחו למידה משמעותית או הבנה אם הם לא תוכננו נכון והמורה לא ישתמש בפדגוגיה הנכונה כדי לקדם הבנה אצל הלומדים…; 2. יש לחשוב על המטרה של הלמידה ולתכנן נכון את החומרים שישמשו את הלומדים ואת משימות הלמידה; 3. הוספת אפקטים חזותיים וקוליים למצגת מולטימדיה לא תשפר הבנה ולא תגרום לעניין נוסף. חשוב שהתוכן עצמו יהיה מעניין ללומדים".

  • לינק

    רוצים להעביר מסר בתהליך למידה ולשכנע את הלומדים לגביו? אולי כל מה שאתם צריכים זה גרף טוב. מחקר השווה בין שתי קבוצות שקראו תוכן פרסומי, קבוצה אחת עיינה בטקסט והקבוצה השנייה קיבלה גם גרף שהעביר בדיוק את אותם נתונים. 75% מקוראי הטקסט השתכנעו מהפרסום הטקסטואלי אך לא פחות מ- 96% השתכנעו מאותם נתונים כאשר הוצגו באמצעות גרף. נראה שהנכונות שלנו "להאמין" לנתונים בגרף נובעת מתחושת המדעיות שגרף מספק מצד אחד, כמו גם היכולת שלנו להתרכז ולהבין חומר טוב יותר כאשר הוא מוגש לנו בצורה ויזואלית (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית ליצירת מסלולים מקוונים ותצוגות מקוונות ( תוצרת כחול-לבן) הולכת ומשתכללת מיום ליום ולאחרונה החלו מורים גם להטמיע אותו בבתי ספר ובקבוצות לימוד . Roojoom הינה מערכת ישראלית, המאפשרת ליצרני תוכן מכל סוג (כולל מרצים וסטודנטים) לייצר "מסלול" תוכן מודולרי המורכב מ"תחנות" תוכן המסודרות בצורה היררכית לפי נושא, כשכל תחנה היא למעשה קישור לאתר / לעמוד תוכן (עמי סלנט).

  • לינק

    אם ברצונכם לבנות היצג "פוסטר" שייתלה על קיר, או שיש לכם צורך ליצור דף כניסה לאתר שלכם, באופן שיציג את התוכן בצורה נוחה, קלה וברורה, לימור ליבוביץ ממליצה על מספר עקרונות קלים ופשוטים ליישום ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    סיעור מוחות הוא במהותו תהליך של חשיבה קבוצתית, נוהל לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה לפתרון בעיות ופיתוח רעיונות. קבוצות יכולות להיפגש, לבצע סיעור מוחות, ולהפיק במהירות רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיות. את אלה ניתן להעריך, למחוק את הבלתי-שימושיים וללטש וליישם את הרעיונות המבריקים. סיעור מוחות מסייע לתלמיד להטמיע ידע חדש בתוך מערכת מוכרת של הקשרים, ומאפשר לכל תלמיד לתרום מהידע ומעולם האסוציאציות שלו לכלל התלמידים. ככל שיותר לומדים ישתתפו בסיעור המוחות, כך תיבנה מערכת הקשרים עשירה ומגוונת יותר.בסקירה ניתן למצוא רשימה של כלים דיגיטליים לעריכת סיעור מוחין מקוון בכיתה או בקורס במכללה.

  • לינק

    Roojoom הישראלית נולדה מהצורך הפשוט של סידור ושיתוף מספר רב של קישורים באותו הנושא, מבלי ללכת לאיבוד בנבכי האינטרנט ולפתוח למעלה מ-10 טאבים שונים לנושא אחד ספציפי. החברה מציעה למשתמשים כלי מקוון, שהוא למעשה אתר האינטרנט של החברה, המאגד את כל התוכן הרלוונטי ל"מסלול" אחד בו יכול המשתמש לנווט בכל יום מחדש. המורה רחל קינן היא אחת המורות החדשניות במערכת החינוך והיא אחת הראשונות שאימצה את הכלים המתוקשבים ליצירת מסלולי תוכן של קישורים כותבת רחל קינן: "זה אכן כלי נהדר, אני אישית עובדת אתו בכתתי על בסיס יומיומי, מומלץ בחום מצרפת דוגמה ליחידת לימוד שהכנתי לקראת הבחירות".

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין