החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

רוב המחקרים שנערכו עד היום על העברה בלמידה ומצגות מולטימדיה התעלם מהקשר בין סגנון קוגניטיבי של הלומדים , המצגות וההעברה בלמידה. נראה , עתה כי המצגת היא כלי עזר מצוין למרצה, אך מבחינה העברה קוגניטיבית היא פחות יעילה לסטודנטים או ללומדים. לפנינו עדות תומכת של סטודנטית באוניברסיטה אמריקאית המעידה על החסרונות של המצגת מבחינתה. המרצים בקורסים באוניברסיטה ובמכללות נוטים לדקלם במהירות את המצגת ללא מתן זמן השהייה ללומדים. לסטודנטים אין מספיק זמן לרשום בצורה מסודרת את הנושאים , קשה להם להתרכז והדבר פוגע בזיכרון שלהם מבחינת קליטת חומר. סטודנטים ולומדים בכלל זוכרים טוב יותר את החומר כאשר הם רושמים בצורה מסודרת את ההרצאה בכתב ידם ואפילו את ההסבר הסכמאטי של המרצה עם לוח וגיר. העובדה שהמרצה מעלה את המצגת מראש באתר הקורס באינטרנט אינה פותרת את הבעיה כי מבחינת העברה אפקטיבית בלמידה עדיף שהסטודנט ירשום בצורה מסודרת את פרטי ההרצאה תוך כדי שמיעה. כאשר הלומד מתעד בכתב, בהערות משלו וסיכום, את החומר הוא זוכר טוב יותר את השיעור.

כושר הלמידה העצמאית שאליה חותר החינוך הקוגניטיבי מהווה כיום מרכיב מרכזי בהתמודדות עם עולם משתנה ומורכב הנתון בעיצומה של מהפכת התקשוב. הספר מפרט כיצד לפתח את החשיבה באופן שתשרת את הלומד העצמאי . החינוך לחשיבה מתחיל בתיאור מרכיבי החושב העצמאי, עובר דרך תכנון הלימודים , מערכת הערכה ומשוב , וכלה בהכשרת מורים לחשיבה עצמאית. תפיסת החינוך הקוגניטיבי שמציג פרופסור קניאל מציבה את נקודת התצפית המרכזית על התודעה ( minds) של המורים והתלמידים, כשותפים למסע ארוך ליעד זהה – למידה עצמאית אותה מנתח פרופסור קניאל בספר. המסקנה המרכזית המונחת ביסוד הספר היא כי החינוך הקוגניטיבי צריך שיוכיח את עצמו בתוך תוכניות הלימודים הקיימות ולא לצדן. הפרק השני מתמקד בייחודיות הלומדים והמלמדים המהווים מעין יחידה שלמה. אפשר להבחין בארבעה עקרונות שאינם תלויים זה בזה: שונות גבוהה, האדם רציונאלי מטבעו, האדם הוא מערכת לומדת ללא הפסקה , והחלפת המונח "משכל" במושג "פוטנציאליים של למידה" ( שלמה קניאל) .

המאמר מציג חלק מממצאי מחקר שנערך במסגרת עבודת דוקטורט, ומטרתו לבחון דרכים לטיפוח הלומד, פיתוח החשיבה שלו והגברת רצונו ללמוד למידה מעמיקה. במחקר נבדקו יכולות ההמשגה וההעברה בלימודי המדעים. שאלת המחקר: האם הוראת מדעים על דרך STES בגישת הפרויקט תורמת לשיפור יכולות ההמשגה ויכולות ההעברה של מושגי-על אצל תלמידי תיכון, בהשוואה לאלו הלומדים מדעים בהוראה מסורתית על מרכיביה השונים? מתוך המחקר עולה הצורך לפתח את הכשרת המורים לתחום של הוראת מדעים על דרך STES בגישת הפרויקט, וכן להעמיד לרשות המורים שעות הנחייה ואולי סדנאות או מעבדות חקירה מתאימות ואף סיוע והנחייה למורים עצמם.(עמוס כהן)

המאמר שלהלן מתמקד בתנאים שנמצאו כתומכים בשיח הנבנה בית מורים ובין בתי ספר הקשר של העברה של פרקטיקה הוראתית חדשה, באופי תהליך ההעברה כשהיא אכן מתרחשת ובסוגי התמיכה הנדרשים והדרכים שבהן התהליך הוערך. מטרתו הייתה להבין: א. את האתגרים העומדים בפני העברת פרקטיקה טובה מנקודת המבט של בית הספר המקבל; ב. את אופי הפרקטיקה המועברת ודרך קבלתה; ג. את האתגרים העומדים בפני בית הספר המעביר ידע על הוראה טובה לאחרים. (Michael Eraut)

המאמר עוסק בשיטה לניתוח אירועים כמייצגת כלי המסייע להעברה בלמידה. סטודנט להוראה המתאמן בשיטה זו משתמש בידע תיאורטי שרכש ומנצלו כדי להתמודד עם בעיות בכיתה. שיטה זו מאפשרת ללומד להכיר מגוון אפשרויות לשימוש בחומר הנלמד, ו"מנווטת אותו לבצע העברה. סטודנט המתאמן בשיטה זאת עוסק באופן פעיל ורפלקטיבי במצבים שדומים למצבים אמיתיים בשדה. המאמר מדגים ניתוח אירוע ומעלה הצעות אופרטיביות לשילוב השיטה בתכנית הלימודים. (ציפורה שויצקי)