המחקר בוחן את התפיסות של מורי שילוב בישראל ביחס למעמדם ולתפקיד שהם ממלאים ביישום הכלת ילדים בעלי מוגבלויות. ארבע תפיסות נמצאו על הרצף החל מאי-מציאת ה"מקום" המתאים עבורם ועד מילוי תפקיד מרכזי ביישום הכלה בשיתוף פעולה עם כל סגל ההוראה ותחושה של אחריות משותפת עבור החינוך של כל התלמידים בבית הספר. הממצאים מראים שהתפיסה האחרונה עשויה להעיד על הכלה אותנטית שכבר קיימת בשטח ועל האפשרות שמנהיגות מתאימה יכולה להוביל ליישומה (Gavish, Bella, 2017).

המושג "הכלה" של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך רגיל והסתעפויותיו הביא לשינויים במערכת החינוך בישראל – שינויים במבנה, בפדגוגיה, בהוראה ובתפקיד המורים ואנשי חינוך אחרים. תפקיד של מורים בחינוך המיוחד השתנה באופן מיוחד והפך למורכב יותר מבעבר(Avissar, 2012). חינוך לתלמידם בעלי צרכים מיוחדים: הפרדה, שילוב והכלה – חקיקה, רעיונות ודרכי עבודה בארה"ב השפיעו על הדרך שבה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים בישראל.

כאשר הצרכים המיוחדים של ילדים בעלי לקויות למידה אינם נענים, הדבר יכול להוביל לפיגור בלימודים ולבעיות פסיכו-סוציאליות קשורות. לכן, זיהוי מוקדם מצד המורים הוא חיוני. חשוב, אם כן, להעריך את העמדות של מורים כלפי ילדים בעלי לקויות למידה. המטרה של המחקר הנוכחי היא להעריך את העמדה של מורי בתי ספר יסודיים כלפי ילדים בעלי לקויות למידה באמצעות סולם "עמדות מורים לגבי לקויות למידה" (Teachers' Attitude about Learning Disabilities sclae). במחקר השתתפו 200 מורי בתי ספר יסודיים מ-16 בתי ספר בדרום בנגלור (Shari, Moothedath; Vranda, Mysore Narasimha, 2016).

מחברי המאמר ערכו מחקר איכותני לגבי ההשפעה של שותפות אוניברסיטה-בית ספר שבה שמונה מועמדים להוראה מתכנית דו-שנתית לתארים מתקדמים שובצו יחדיו בחטיבת ביניים ברמת עוני. המועמדים להוראה בתכנית ייחודית זו מקבלים תואר שני, כמו גם רישיון הוראה בתחום התוכן שלהם ובחינוך מיוחד. תוך שימוש בראיונות בקבוצות מיקוד עם מובילי בתי הספר, מורים שותפים בכיתות החינוך המיוחד והתוכן, ומועמדים להוראה, המחברים רצו לקבוע את ההשפעה של השותפות על כל בעלי העניין (Ruben, Barbara; Rigelman, Nicole; McParker, Matthew, 2016).

עמדות של מורים כלפי חינוך מכיל (inclusive education) חיוניות להצלחתו, במיוחד כשבגיל הרך השונות בין ילדים הולכת וגדלה וזוהי מעורבותם הראשונה בחינוך הפורמלי. מטרת המחקר הייתה לבחון גורמים התורמים ליצירת עמדות חיוביות לחינוך מכיל במהלך הכשרת מורים להוראה בגיל הרך. מדגם המחקר כלל 139 מתכשרים להוראה לגיל הרך בסיום לימודים לתואר ראשון או לתואר שני בתחום זה. ככלל, המחקר הנוכחי הראה שמתכשרים להוראה לגיל הרך הם בעלי עמדות חיוביות לחינוך מכיל ולתיאוריה שבבסיסו (Hoskin, J., Boyle, C. & Anderson, J).

מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).