המגמה של הקמת בתי ספר תיכוניים קטנים יותר בעלי ייחודיות פדגוגית נבדלת מתחוללת בשנתיים האחרונות לא רק בארה"ב אלא גם בקנדה. כך לדוגמא, הוקם השנה בקנדה בית ספר תיכון חדשני שבו מודגשים תהליכים של למידת חקר. מדובר על ביה"ס תיכון קטן יותר המתמקד בתהליכי חקר החוצים את כל תכניות הלימודים, בחלקם תוך יצירת צוות חקר של תלמידים , למידה שיתופית ושימוש בפלטפורמות של רשתות חברתיות.

יעקב הכט מדווח על ביקור משלחת אנשי החינוך הישראליים בחודש מאי 2012 בבתי ספר ייחודיים בארה"ב . "יום רביעי התחיל בבית ספר הקסום של אורבן-אקדמי אחד מבתי הספר שמובילים את רעיון "בתי הספר הקטנים". מודל של חלוקת בית הספר הגדול של אלפי תלמידים למספר בתי ספר קטנים ביני מאה עד חמש מאות תלמידים. במתחם שביקרנו היום קיימים שישה בתי ספר קטנים, שאורבן אקדמי הוא אחד מהם, אורבן אקדמי הוא בית ספר לנוער בסיכון של ניו יורק, נוספו לדיווח הקצר הזה רשימת מחקרים ומאמרים שצוות פורטל מס"ע אסף בנושא בתי הספר הקטנים בשנים האחרונות.

התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים ואוטונומיים בארה"ב גדלה באופן משמעותי בעשור האחרון בארה"ב בעיקר מבחינת תחומי ההתפתחות של החינוך העירוני (urban schooling). כמעט בכל הערים הגדולות בארה"ב הוקמו בעשור האחרון בתי ספר קטנים בעיקר ביוזמת גורמים המגזר הפרטי או תנועות חינוכיות פרוגרסיביות קהילתיות. המאפיינים של בתי הספר הקטנים הללו הם השתלבות עם הקהילה המקומית ,פעילות חברתית ענפה, אוטונומיה רבה למורים ועוד. הביקורת כלפי יוזמת בתי הספר הקטנים אינה ערכית אלא מצביעה על אסטרטגיות ההוראה בהן נקטו. המחקר הנוכחי מבוסס במידה רבה על ניתוח תוכן שיטתי של פרסומים , מאמרים וחומרים מקוונים ומודפסים הנוגעים ליוזמת הרפורמה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב. הממצאים מצביעים על שורשים תרבותיים של תנועת רפורמה חיובית ונחושה המחפשת לעתים בצורה נוסטלגית לחזור למודלים חינוכיים של העבר אך גם מונעת מהאמונה של גורמים במגזר הפרטי המנסים לנתק את בתי הספר מהשליטה המרכזית של מוסדות שלטון, כלומר, יש בהתעוררות התנועה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב גם גוון מסוים של אידיאולוגיה בהפרטת החינוך לטובת הקהילה והיחיד ( Judith Kafka)..

אין זה מקרה ששני חוקרים מובילים בארה"ב בתחומי הסוציולוגיה של החינוך והמינהל החינוכי נרתמו לכתיבת מאמר מעניין המתאר את צמיחת התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב להקמת בתי ספר קטנים. התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים כאלטרנטיבה לבתי הספר המקיפים והתיכוניים הענקיים גוברת מחד אך גם ההתנגדות של גורמים שונים לכך מתחזקת מאידך. המאמר הנוכחי הוא חקר מקרה היסטורי וסוציולוגי של שני בתי ספר קטנים בארה"ב שהוקמו בארה"ב בשנות ה-80 , האחד מהם עבור אוכלוסיות מרמות סוציו-כלכליות נמוכות ושכנות מצוקה. הממצאים של המחקר המלומד מצביעים על כך שבתי ספר קטנים בארה"ב אינם רווים נחת מתנועת המלחציים של רפורמת No Child Left והסטנדרטים בחינוך , אך יש להם פוטנציאל פדגוגי וסוציולוגי מלא להצליח יותר מבחינה פדגוגית ולקדם תלמידים גם משכנות מצוקה למרות האילוצים של תנועת הסטנדרטים בחינוך (Susan F. Semel & Alan R. Sadovnik ).

נוכח חוסר הנחת מהמבנה הארגוני והחינוכי של בתי הספר התיכוניים בארה"ב, החלו כמה וכמה מדינות בארה"ב ליישם רפורמה מרחיקת לכת של פיתוח בתי ספר תיכוניים קטנים ומתמחים במקום המבנה הענקי של אלפי תלמידים בבתי הספר המקיפים (ובכלל זה חטיבות הביניים). החלוצה בתחומי רפורמת המעבר לבתי ספר קטנים היא העיר ניו-יורק וכל העיניים בארה"ב ובמחקר החינוכי נשואות אליה. שני חוקרים בחינוך שפרסמו מאמר מלומד בכתב העת Harvard Educational Review האחרון (גיליון Fall 2006) מגיעים למסקנה דומה שאיכות ההוראה והאקלים הכיתה השתפרו. עם זאת, לא שותפים החוקרים לתיאור האידילי של יחסי בתי הספר עם הקהילה מסביב (Jacqueline Ancess and David Allen)

אסופת מחקרים מעניינת על האפקטיביות של בתי ספר קטנים כפי שהוצגו באתר הייעודי מיסודה של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. מרבית המחקרים המופיעים באתר מצביעים על כך שבתי ספר קטנים בהיקפם תורמים רבות לתהליכי ההטמעה החינוכיים בהשוואה לבתי ספר גדולים. בתי ספר קטנים מצליחים לצמצם בהצלחה רבה יותר פערים בין תלמידים חלשים לתלמידים חזקים. בתי ספר קטנים תורמים יותר להישגים חינוכיים של תלמידים בהשוואה לבתי ספר גדולים ומפחיתים משמעותית את הנשירה והאלימות בין כתלי המוסד. עוד נמצא כי בבתי ספר קטנים המורים נהנים מיותר חופש פעולה ומרבים יותר לגלות יוזמות פדגוגיות בהשוואה למורים בבתי ספר גדולים.

מודל ה –(Modern Red Schoolhouse" (MRSh הוא מודל נוסף השייך לקבוצת ה–New American Schools. מודל ה–MRSh פותח בשנת 1997, בהתבסס על דגם שפותח כבר בשנת 1992 על ידי מכון האדסון (Hudson Institute). כיום, המודל מיושם בלמעלה מ-100בתי ספר בכ-20 מדינות ברחבי ארה"ב. שאיפת מפתחי מודל ה–MRSh הייתה ליצור Red Schoolhouse חדש ומודרני, שייקח בחשבון את הצרכים העדכניים של החברה המורכבת והמגוונת של ימינו, אך יתבסס על כל אותם הערכים ועקרונות שהתקיימו בבית הספר הקטן, האינטימי והמסורתי מהעבר: תכנית לימודים נוקשה, חינוך ערכי (לא רק פדגוגי) וניסיון להנחיל ולקדם את עקרונות הממשל הדמוקרטי (גד יאיר) .

המחקר בוחן את תחושת השייכות לבית הספר בקרב כל תלמידי כתות ו' וח' במחוז גדול בקנדה. השונות בתחושת השייכות של התלמידים היתה בעיקר בתוך בתי הספר ולא בין בתי הספר. ברמת התלמיד, תחושת השייכות הושפעה הכי הרבה, בשתי הכתות, מהתנאים הפיסיים והמנטאליים של התלמיד ופחות ממאפיינים אינדיבידואליים ומשפחתיים שלו. הערכה עצמית של התלמיד היא המנבא החשוב ביותר לתחושת השייכות של התלמידים ולאחריו מצבו הבריאותי. ברמת בית הספר, אקלים בית הספר משפיע יותר מהקונטקסט הבית ספרי בעיצוב תחושת השייכות של התלמיד. (Xin Ma)