מחקר זה בחן את עמדותיהן של מנהלות בתי ספר דרוזיות חלוצות בנוגע לתפקידן ולמעמדן בחברה הדרוזית. חמש מנהלות בתי ספר דרוזיות השתתפו במחקר ורואיינו בראיון עומק. הממצאים הראו כי העלייה ברמת ההשכלה ולאחר מכן היציאה לעבודה הביאו לשינוי במעמדה של האישה הדרוזית. האקדמיזציה של המשתתפות במחקר הביאה לכך שהן לא רק הפכו לחלוצות בתחומן, אלא הן גם סללו את הדרך עבור נשים אחרות.

מאמר זה מבוסס על סקר שבו השתתפו מורי מורים מאנגליה, סקוטלנד ואירלנד ושבחן את עמדותיהם של מורי מורים באוניברסיטאות בנוגע לצרכי הלמידה המקצועית שלהם ואת הפעילויות השונות, שנדרשות למימוש צרכים אלה. המאמר מצטרף לכתיבה מועטה יחסית, העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורי מורים ועומד על המאפיינים המיוחדים של תהליכי הלמידה של קבוצה זו כפי שמתוארים מנקודת מבטם האישית. תהליכי הלמידה המקצועית נבחנים לאור מגמות של אקדמיזציה, מדידה ודירוג ביצועים של מוסדות אקדמיים וגם תוכניות להכשרת מורים.

מאמר זה עוסק בתהליכי האקדמיזציה שחלו על המכללות להכשרת מורים ובהשפעותיהן השונות. עיקר ההשפעות שמתוארות במאמר נוגעות לקידום מורי המורים במכללות, לסיווגם, להגדרת זהותם המקצועית ולקידום זהותם המחקרית.

מטרות הרפורמה בנושא מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת היו, בין היתר: חיזוק איכותן ושיפור פעילותן של המכללות האקדמיות להוראה כגופים ייעודיים להכשרת מורים; הבטחת התקציב הנדרש להכשרת עובדי הוראה וניצולו למטרה זו בלבד; התייעלות; פיתוח התמחויות, ובכלל זה פיתוח תחומים תומכי חינוך. רפורמה זו אמורה לשדרג את איכותה של הכשרת המורים. נמצא כי גם לאחר החתימה על הסכם העקרונות בשנת 2011 ועל הסכם המתווה בפברואר 2015 התנהל תהליך מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ללא הובלה סדורה ומתוכננת של משרד החינוך ומל"ג-ות"ת – שני המאסדרים של תחום זה. היעדר תכנית עקרונית של המאסדרים, שבה באים לידי ביטוי הפריסה הגאוגרפית הרצויה ומספר המוסדות הרצויים לכל מגזר, וכן היעדר לוח זמנים מחייב – כל אלה עיכבו את תהליך המעבר, הביאו לידי בזבוז זמן ועלולים להביא להכשלת יישום הרפורמה (מבקר המדינה).

על רקע התקדמות תהליך האקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים ומעברם לחסות אקדמית ולתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, גברו הדרישות לפיתוחו האקדמי של הסגל העובד במכללות להוראה. בתגובה לדרישות אלו נוקטות המכללות להוראה פעולות שונות שמטרתן פיתוח היכולת המחקרית של הסגל העובד במכללות לחינוך. הן משקיעות בנושא משאבים רבים החל בהקצאת שעות למחקר נוסף להוראה וכלה בהקצאת כספים לתרגום, עריכה ונסיעה לכנסים; הן מקיימות כנסי מחקר מקומיים, מפיקות כתבי עת ומציעות במות שונות לפרסום ויצירה. מתוך הבמות השונות אפשר לציין את הקמתן של מסגרות קהילתיות ללמידה המאפשרות לסגל במוסד קיום שיח אינטלקטואלי והזדמנויות למחקר משותף ולכתיבה האקדמית. מכללת סמינר הקיבוצים נקטה את כל הפעולות שהוזכרו, ובהן גם את הקמתן של קהילות למידה מקצועיות. על רקע הקמתן של קהילות הלמידה של מורי המורים במכללה היה עניין גדול לבחון מקרוב אחר פעילותן והשפעתן (רות זוזובסקי, אירית לוי-פלדמן, ניר מיכאלי).

כחלק מתהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים, תהליך שביטויו הפורמלי הוא מעבר מסמינרים לחינוך למכללות אקדמיות, נדרשים מורי המורים לאמץ זהות של חוקרים, וזאת בדומה למרצים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. במחקר המתואר במאמר זה נבחנו הייצוגים החברתיים הרווחים בקרב מורי מכללה אקדמית בקשר לזהותם כמורים חוקרים. כמו כן נבחן אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי המורים במכללה. כפועל יוצא מהדרישה לעסוק במחקר גם נבחן באיזה אופן, לפי תפיסתם של מורי המורים, המכללה מסייעת להם או מקשה עליהם בתהליך השינוי (סמדר בן-אשר).

מחקר זה נועד לבדוק את היקף הפעילות המחקרית של מורי מורים במכללות להכשרת מורים לאוכלוסייה הערבית בישראל, לבחון את עמדותיהם כלפי מחקר ואת הקשר בין מאפייניהם האישיים, מאפייני העבודה והעמדות שלהם כלפי מחקר לבין היקף פעילותם המחקרית. במחקר השתתפו 161 מורי מורים, שני ראשי מכללות ושני ראשי יחידות מחקר. הנתונים נאספו באמצעות שאלון אשר כלל שאלות סגורות ופתוחות וכן באמצעות ראיונות חצי מובנים. הממצאים מלמדים כי ההתפלגויות של מורי המורים בסוגים השונים של פעילויות המחקר שנבדקו מוטות שלילית; כי היקף הפעילות המחקרית שלהם מוגבל; וכי שיעור ניכר מהם לא ביצעו פעילות מחקרית כלשהי בשנתיים שקדמו לאיסוף הנתונים. נמצאו הבדלים בין המכללות בהיקף הפעילות המחקרית במגוון אינדיקטורים (פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, ערין מג'דוב).

בעידן של שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נדרשות המכללות, בין השאר, להגדיר את חזונן. ספרות מועטה בלבד קיימת על אודות החזון ופשרו במכללות, למרות החשיבות המיוחסת להגדרתו באופן ייחודי למרחב שבו מתקיימות המכללות. במאמר הנוכחי יוצג מחקר גישוש אקספלורטיבי, אשר מיקודו בקונטקסט של מכללות אקדמיות לחינוך במגזר המסורתי ובחן את תפיסותיהם של מורי מורים בנוגע לחזון המכללה: האם הם מודעים לחזון? כיצד הם תופסים אותו ואת מימושו? ומה הם יחסי הגומלין בין החזון לבין ההקשר שבו מתקיימות המכללות? הממצאים מעידים על האתגרים בגיבוש החזון וביישומו במבנה המכללות כיום וכן על מבוכה בהיעדר ידע על אודות מהותו של חזון המכללה ועל רצון מצד מורי המורים להיות שותפים לעיצובו (רינה צדיק, אסנת רובין).

מאמר זה מתאר את החניכה של תכנית תמיכה בכתיבה עבור מורי מורים באוניברסיטה חדשה ומנתח את ההשפעה שלה. אחד הממצאים העיקריים היה שתמיכה בצוות לצורך כתיבה איננה פשוט מקרה של 'לזרז אותם' אלא דורשת הבנה של החסמים המיוחדים לכתיבה עבור הקבוצה הזו (Roberts, Amanda; Weston, Kathryn, 2014).

המחקר המוצג מבקש לזהות אילו דפוסי ומאפייני התפתחות מקצועית משמשים לצמיחה אישית של מכשיר המורים, אילו דפוסי ומאפייני התפתחות משמשים לקידום המקצועי שלו; מהן המוטיבציות המעודדות התפתחות מקצועית ואילו קשיים וצרכים משפיעים על ההתפתחות המקצועית של מכשירי המורים (לאה שגריר).

מטרת המחקר היא להרחיב את הידע על-אודות ההתפתחות המקצועית והזהות המקצועית של מכשירות מורים בגיל הרך. באופן פרטני יותר, המטרה היא להשמיע את קולן של שלוש מכשירות מורים בחוג לגיל הרך הנמצאות בנקודת זמן שונה בהתפתחותן המקצועית, תוך כדי איתור שלבים בהתפתחות זו, הבנת נקודות המבט שלהן לגבי מקצוען והתייחסות למקומה של המכללה בהתפתחותן המקצועית (גילה רוסו-צימט).

המחקר המוצג במאמר זה מתמקד בסיפורי החיים המקצועיים של שתי מרצות המלמדות במכללה להכשרת מורים, על רקע שינויים מרחיקי לכת בהכשרת מורים, בעיקר הכנסת תכנית לימודים חדשה למכללות לחינוך. כל אחת מהמרואיינות מייצגת את הקבוצה המקצועית שהיא משתייכת אליה. האחת – את קבוצת המרצים במכללה, בעלי ותק של עשר שנים לפחות, שאינם בעלי תפקיד; השנייה – את קבוצת בעלי התפקידים שהם חברי סגל קבועים, חדשים יחסית במכללה (חנה עזר, עירית קופפרברג).

המאמר הנוכחי מתמקד בתהליכי הגיבוש של הזהות המקצועית של שני מרצים במכללה להכשרת מורים כפי שהם נבנים בצבירים מטפוריים שהם הפיקו במהלך ראיונות נרטיביים. הניתוח מראה, שבאמצעות צבירי המטפורות בנו שני המרואיינים את המשמעות של השינויים שחוו מבחינת התגבשות הזהות המקצועית שלהם בעקבות תהליכי מעבר (עירית קופפרברג, עידית טבק).