ספר חדש זה מציג מחקר עדכני על משמעות התנועה והפעילות הגופנית ללמידה ולהתפתחות של ילדים בגיל הרך; מופיעות בו המלצות עבור מערכת החינוך – קובעי מדיניות, מכשירי גננות ומורים לחינוך גופני ואנשי שדה – על פעולות שיש לנקוט כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהתנסות בתנועה. הספר קורא לעוסקים בחינוך להעניק לילדים את הזכות להתנועע.

מאמר זה מציג את מודל גן בראשית הפועל על פי הגישה הפרוגרסיבית. בגישה זו הילדים מובילים את הלמידה במהלך בחירת הפעילות בעזרת הסביבה שהגננת יוצרת והפיגום שהיא מציבה. הבעיה היא שילדים רבים לא מצליחים להתמיד בלמידה עקבית מתוך בחירה, וגננות רבות מתקשות לתת לכך מענה. מודל גן בראשית מאפשר לילדים להתגבר על הקושי ולהמשיך ולבחור את פעילותם, ומאפשר לגננת לפעול לפי תכנון שנתי מדויק ולהוביל את יישומו בעקביות (טל שריר ואלה שובל).

נוכח המציאות שבה מחד גיסא הילדים אינם מתנועעים מספיק כבר בגיל הרך, ומתוך הבנת הצורך בתנועה מאידך גיסא, נכתבה תכנית לימודים חדשה לחינוך גופני בגן הילדים. התכנית היא חלק מתכנית הליבה, והיא מחייבת את הגננת לתכנן את סדר היום כך, שכל ילד בגן יעסוק בפעילות גופנית לפחות שעה ורבע בכל יום. במאמר מתוארת חשיבות החינוך הגופני בגיל הרך ואת המודל להכשרת הסטודנטיות במכללה ע"ש דוד ילין, להוראתו. ניתן דגש לעקרונות המשותפים לעבודה עם ילדי הגן ולהכשרת הסטודנטיות. עקרונות אלה: ההנחיה הפתוחה והתהליך האישי, המשחקים הבלתי תחרותיים והחינוך ליצירתיות, עוזרים ביצירת "חוויה מתקנת" להתנסויות בחינוך הגופני בבית הספר בעבור רוב הסטודנטיות ( רות בר-סיני).

הגן הניסויי "מצליח" במושב מצליח שבשפלה הוא גן מיוחד, גן בתנועה. זו השנה הרביעית שהגן מוגדר ע"י משרד החינוך כגן ניסויי ומטרתו לקדם את הכישורים הרגשיים והחברתיים של הילדים בעזרת תנועה. עולם התנועה בא לידי ביטוי בכל הפעילויות בגן. מפגש הבוקר מתחיל בחיבוק בוקר שהוא מעיין עיסוי, ממשיכים בחלוקה לזוגות וביצוע ניתורים שונים, לאחר מכן הילדים מבצעים תרגיל תנועתי שהמציא אחד הילדים שהוא המנחה באותו יום. בסיום מפגש הבוקר הילדים מתפזרים לפעילות במרכזים השונים בגן. בהמשך היום הילדים יוצאים לחצר מבצעים מסלול תנועה כפי ששרטט המנחה על גבי מפת החצר.

כשהמחנכת "שוברת" את יום הלימודים בפעילות בתנועה , ילדים פעלתניים הופכים לתלמידים טובים יותר. התנסות בפעילות בתנועה יכולה להכין את הילדים פיזית ושכלית ללמידה. מאמר זה מביא דוגמאות לפעילויות כאלה שמאפשרות לילדים להיות ערניים וסקרניים לאורך כל השנה ( Julia Coleman Vagovic) .

המחקר בדק האם תהליכי למידה בתנועה משפרים את הבנת המושג הנלמד בקרב ילדי הגן? החוקרות טוענות כי בגיל הרך יש תפקיד ייחודי לחוויות למידה המערבות את גופו של הילד: חוויות אלו נרכשו באמצעות אינטליגנציה המרחבית, הגופנית-תנועתית והמוזיקלית. כלומר, כדי ליצור תהליך המשגה בעל משמעות, על המתווך לשלב בפעילות עם הילדים למידה באמצעות תנועות גופם. השאלה המרכזית שנשאלה במחקר זה נגעה לתרומתה של התנועה לרמת ההמשגה אצל ילדי הגן. החוקרות חשבו כי התנועה יכולה לשמש אמצעי מסייע ומקדם ברמת ההמשגה, אולם מסתבר מממצאי המחקר כי לא נמצא הבדל משמעותי בין ילדי הגן אשר למדו את המושגים באמצעות תנועה לבין ילדי הגן שלמדו את המושגים בדרך המקובלת (בלהה פריינטה, יוספה אייזנברג)