-
לינק
חינוך המבוסס על חקר המוח אינו תרופת קסמים שתפתור את כל בעיות החינוך… עדיין אין לראות בו תכנית, מודל או חבילה שבתי ספר יכולים לפעול על פיהם… אבל התמונה הרחבה ברורה: הבנת פעולתו של המוח היא המפתח להוראה ולמידה יעילות ( אריק ג'נסן) . אריק ג'נסן הוא אחד ממנהיגיו הבולטים של החינוך המבוסס על חקר המוח. הוא חיבר יותר מעשרים ספרים על המוח בהוראה, ובכללם Enriching the Brain ו"חנוך לנער על פי מוחו" (מכון ברנקו וייס, 2003). הוא לימד בשלוש אוניברסיטאות בקליפורניה, הקים את המסגרת Super Camp, המיישמת ממצאים מחקר המוח על הוראה ולמידה (supercamp.com), ויזם את הכנס הראשון שעסק בהשלכות חינוכיות של מדעי המוח (brainexpo.com). את המאמר הנוכחי כתב במיוחד לגיליון זה של הד החינוך.
-
לינק
מחקר חינוכי חדש של אוניברסיטת מישיגן מצא כי לכיתות קטנות בגילאי היסודי, בעיקר בגן ילדים ובכיתה א' יש השפעה רבה על הישגי התלמידים בהמשך. נתוני המעקב, שנאספו במשך כמה שנים רצופות, מראים כי כיתות קטנות של 13-17 ילדים בגילאי כיתות היסוד תורמים רבות להישגי התלמידים בהמשך לימודיהם בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים. המחקר נערך ע"י המרצה הבכיר לחינוך , פרופסור Spyros Konstantopoulos ופורסם בכתב העת השפיט . American Journal of Education.עפ"י מסקנות המחקר לכיתות קטנות בכיתות היסוד יש השפעה על הישגי כל התלמידים בהמשך, אך במיוחד ניכר הדבר לגבי תלמידים חלשים המצליחים יותר בחטיבות הביניים כאשר למדו בזמנו בכיתות א' קטנות של 13-17 תלמידים בכיתה. תשומת הלב שמקבלים תלמידים מהמורים בכיתות היסוד משפיעה רבות על יכולותיהם להתמודד עם בעיות במתמטיקה ובקריאה בהמשך דרכם בחטיבות ביניים .
-
לינק
הממצאים של חקר המוח עוד לא הגיעו להוראה בכיתות. אנו יכולים לגוון ולייעל את ההוראה בכיתות אם נתאים אותה לממצאים של חקר המוח. בסופו של דבר המפגש בין מורה לתלמידים הוא מפגש של מוחות. מבחינת הידע החינוכי, חקר המוח הוא תחום חשוב ומרתק משום שהוא מאשש חלק ממנו ומפריך חלק אחר. הממצאים של חקר המוח מחזקים תיאוריות חינוכיות אחדות ומערערים אחרות. התעלמותם של אנשי חינוך מהתגליות החדשות על מבנה המוח ופעולתו כמוה כהתעלמות מהתגליות וההמצאות של הרפואה, אנו זקוקים אפוא ליצירתו של תחום חדש – לסינתזה בין ניורולוגיה לפדגוגיה. עלינו, אנשי החינוך, להחליף את העמדה הפסיבית שלנו ביחס לחקר המוח – “בואו נראה מה יש לחקר המוח להציע לנו", בעמדה אקטיבית – “בואו נראה כיצד נוכל ליישם ממצאים רלוונטיים של חקר המוח בהוראה". ד"ר קובי גוטרמן מונה במאמרו הנוכחי 11 הצעות ליישומים כאלה.
-
לינק
האומנם חוסך שבטו שונא בנו? מחקר חדש שנערך בארה"ב מגלה שלילדים שאינם מתחנכים באמצעות ענישה גופנית יש בממוצע מנת משכל גבוהה יותר מאשר לילדים שחטפו מכות. על פי ממצאי המחקר, ככל שילד יספוג יותר פליקים וסטירות, כן תרד מנת המשכל שלו בהשוואה לילדים אחרים. . החוקרים, פרופ' מוריי שטראוס מאוניברסיטת ניו המפשייר ומלי פסקל מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, גילו שהילדים שהוכו מקרב קבוצת הגיל הצעירה יותר קיבלו במבחן האיי-קיו ציון הנמוך בחמש נקודות בממוצע מבני גילם שהוריהם אינם מאמינים בענישה גופנית. בקרב הילדים המבוגרים יותר נרשם פער של 2.8 נקודות איי-קיו לטובת הילדים שלא ספגו מכות מהוריהם. "ענישה גופנית" הוגדרה במחקר כהכאת ילד או ילדה, לרוב בישבן, לפחות שלוש פעמים בשבוע, וזאת בהתאם למה שדיווחו הורי הילדים, שרואיינו במהלך המבחנים. ההורה המכה היה לרוב אמו של הילד.
-
לינק
על רקע הקשיים והאילוצים של מורים בכיתות לימוד בארה"ב להטמיע את שגרת הקריאה בספרים , גיבש פרופסור Steve Layne כמה עצות מועילות המופיעות בספרו החדש , Igniting a Passion for Reading. פרופסור Layn מנסה להראות למורים ולמחנכים כיצד לפתח ולטפח תלמיד קורא האוהב לקרוא ספרים מתוך מוטיבציה פנימית ולא רק מתוך מוטיבציה חיצונית היזומה ע"י המורים. הספר החדש זכה לביקורות חיוביות בארה"ב והוא נותן מענה בעיקר לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות שם מתגלים הקשיים העיקריים כיום ( Steve Layne ).
-
לינק
ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על מאמר של ריצ'רד ווג'וודסקי לגבי חמש דרכים למנוע רמאות של תלמידים להעתקה בעידן האינטרנט והתקשוב . כמה מההצעות של ווג'וודסקי די מוכרות, אבל הוא לא מתיימר להיות מקורי. באופן כללי הוא דוגל בגישה המוכרת הטוענת שככל שהמטלות שנציב בפני התלמידים יהיו יותר אותנטיות, כך הרצון, והאפשרות, להעתיק יצטמצמו. כדרך להתגבר על בעיית ההעתקה ממקורות באינטרנט ווג'וודסקי מציע להנחות את התלמידים להכין גרסאות של העבודות שלהם בכיתה, ולהעלות את הגרסאות האלו לבלוגים שלהם. גם כאן אין משהו מקורי. זאת שיטה מוכרת לצמצום ההעתקות. כאשר כל שלב ושלב של הכנת עבודה מלווה על ידי המורה, במקום שהוא יראה רק את התוצר הסופי, הוא יכול לכוון את התלמיד לשימוש נכון במקורות.
-
לינק
אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."
-
לינק
“הוויכוח הציבורי בישראל בנושא הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים, חורג מכל פרופורציה”. כך טוענים החוקרים פרופ’ אברהם יוגב, עידית לבנה וד”ר יריב פניגר, מאוניברסיטת תל אביב, במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת “מגמות”. מחברי המאמר ערכו מחקר, שבו ביקשו להוכיח, כי חולשתם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים קשורה במידה רבה למאפיינים המקרו-כלכליים והדמוגרפיים של המדינה. כמו כן ביקשו החוקרים להוכיח, כי ניתן לנבא במידה רבה של דיוק את הדירוג במבחנים הבינלאומיים של המדינות השונות . הניבוי הוא באמצעות ארבעה משתנים מקרו-כלכליים ודמוגרפיים. החוקרים טוענים, כי המיקום הנמוך יחסית של ישראל במבחנים אינו צריך להפתיע, או להצדיק תגובה ציבורית של “הלם והיסטריה”. החוקרים סבורים, כי הציפיות של הציבור הישראלי להישגים גבוהים במבחנים הבינלאומיים, כמו גם הציפיות של משה”ח, אינן ריאליות. לדעתם ציפיות אלו נשענות על התפיסה שלנו את עצמנו כ”עם הספר”.
-
לינק
בימים אלו מסתיימת עבודת הפיתוח של אתר אנילומד – פורטל צעיר ללומדי אנגלית. זהו פורטל אינטראקטיבי לתלמידי חטיבת ביניים ובתי ספר תיכון. בפורטל יהיו טיפים מתעדכנים על לימודי אנגלית יחד עם קומיקס , משחקים מרתקים ועוד. הפורטל מלווה את המוצר החדשני שמציע לתלמידי תיכון ללמוד אנגלית במקביל לחומר הנלמד בכיתה ולשפר את הציונים שלהם. הפרויקט מיועד לתלמידי כיתות ז' עד יב', והוא מתאים לתלמידים בכל הרמות.
-
לינק
המורה, המידען ואיש האשכולות ראובן ורבר המלמד בביה"ס התיכון " נווה חנה" בגוש עציון הוא אחד מחלוצי התקשוב החינוכי בארץ המקדים את כולם בשילוב מטלות מקוונות ולמידת חקר בשילוב האינטרנט . יוזמותיו זוכות להערכה לא רק בישראל אלא גם בעולם. על מנת לחוות את למידת החקר המתוקשבת בכיתות בהן הוא מלמד , הוא הנחה את התלמידות ליצור פעילות המשלבת כתיבת טקסט , יצירת ייצוג גרפי של הטקסט בעזרת כלי אינטרנט חופשי בשם WORDLE . השימוש בתוכנה זו נועד לאפשר שילוב הייצוג הגראפי יחד עם הטקסט הנלמד . תוכנת WORDLE הוא אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים ליצור "ענן מילים" על ידי הזנת טקסט לתוכנה.
-
לינק
נתונים מעודכנים שפורסמו באתר משרד החינוך בסוף אוגוסט 2009 לגבי היקף הלומדים, המוסדות הלימוד והמורים בשנת הלימודים תש"ע. צפייה מהירה בנתונים מגלה כי בשנת הלימודים תש"ע חל גידול של 2% בגני ילדים ובכיתות א', אך היקף עובדי ההוראה במערכת (120,000) גדל רק ב1%. נתון המצביע על מחסור מצטבר במורים שילך ויגדל בשנים הקרובות (גם בגלל צפי לפרישה ניכרת של מורים בגיל הפרישה בשנים הקרובות). נתון מעניין נוסף נוגע למספר התלמידים הכולל בחינוך הממלכתי דתי, החינוך העצמאי ותלמודי תורה שהגיע בתש"ע ל465,000 לעומת 640,000 תלמידים בחינוך הממלכתי . עפ"י קצבי גידול אלו לא מן הנמנע כי היקף התלמידים בחינוך הממלכתי דתי, החינוך העצמאי ותלמודי התורה ישתווה בעוד 10 שנים למספר תלמידי החינוך הממלכתי.
-
לינק
המאמר מציג את הדילמה של מחנכי בכיתות היסוד ובגיל קדם יסודי ברוסיה ובמדינות המערב. כיום מופעל לחץ על המחנכים והמורים הוא להקנות כישורי למידה כבר מגיל צעיר על חשבון פעילויות מסורתיות שניתנו לילדים לאורך מאות בשנים. המאמר סבור כי כדי לפתור דילמה חינוכית זו ע"י יש אימוץ הגישה הויגוצקית (Vygotskian approach) , כלומר הקניית יכולות למידה וכישורי למידה באמצעות משחקים חברתיים לימודיים של הילדים בכיתה או בגן . המאמר מדגיש את הצורך של המורים ומחנכי הטרום יסודי לתמוך בילדים בשילוב הנכון של משחקים לימודיים בכיתה ומציע כמה וכמה דרכי הוראה ליצירת שילוב הולם זה ( Nancy McEntire ) .
-
לינק
אחת הבעיות המהותיות במערכות חינוך בעולם היא בעיית המעבר של תלמידים מביה"ס יסודי חדשני ואותנטי לביה"ס תיכון המצדד בלמידה מסורתית ומדגיש את ההישגים במקום הלמידה האותנטית. המאמר הנוכחי מנסה לנתח את השינוי שעוברים התלמידים שהעתקים מסביבה לימודית אותנטית ותומכת בביה"ס יסודי לסביבה המנוכרת בביה"ס התיכון . המאמר מבוסס על חקר מקרה של מעבר תלמידי ביה"ס יסודי חדשני ואותנטי בעיר ניו-ארק בארה"ב לבי"ס תיכון רגיל באותו אזור. המאמר מבוסס על ניתוח ראיונות עומק עם התלמידים. למרות שהמעבר האופייני מביה"ס יסודי אותנטי ותומך לביה"ס הישגי כרוך במשבר , מרבית התלמידים מצליחים בסופו של דבר להסתגל למציאות הלימודית החדשה שנכפתה עליהם, אך לטווח ארוך המחיר מבחינת התלמידים וגם מבחינת המערכת הוא כבד. המאפיינים של מוטיבציה פנימית שפעמו בלב התלמידים בביה"ס היסודי נעלמים במרוצת הזמן בביה"ס התיכון ההישגי ( R. DePalma, Eugene Matusov & Mark Smith).
-
לינק
ההתנהגות הבלתי ממושמעת ומגמת הירידה בכיבוד סמכויות מצד צעירים, הן בסביבה הביתית והן בגבולות בית הספר, הינה תופעה היוצרת דאגה רבה בקרב מחנכים והורים ברחבי העולם. בעוד שרוב המחקרים בתחום עסקו בניסיון לזהות את המאפיינים של הבעיה ואת היעילות של פרקטיקות ותכניות מסוימות בפתרונה, לא נערכו מחקרים רבים אודות הדינאמיקות הפסיכולוגיות בין המורים ותלמידיהם. מחקר זה, שנערך בבתי ספר בישראל, עוסק באופן בו תופסים תלמידים צעירים את סמכות המורה, מהם הגבולות לסמכות זו ותחת אילו תנאים עלולים הם להחליט למרוד. באם נבין כל זאת כהלכה, יהיה בידינו לזהות באילו מן הפרקטיקות המשמעתיות בהם נוקטים המורים יש בכדי להעלות את הסבירות להסכמה או להתנגדות. סטטיסטית, נמצא כי הגיל אינו משחק תפקיד מרכזי בסוגיית קבלת סמכות המורה. אולם מחקר זה מצא כי תלמידים בכיתות הנמוכות ותלמידי תיכון נוטים לנהוג באופן יותר מרדני ולהטיל דופי בסמכות מוריהם ( אליעזר יריב) .
-
לינק
בבחנה את כיתת בית הספר כמרחב רוחני, התבססה כותבת המאמר על כמה משאבים: שנות ניסיונה כמורה בבית ספר, זיכרונות בדבר התנסויות רוחניות מימי ילדותה, וגוף הידע העוסק בביטויי רוחניות בקרב ילדים. מטרתו של המאמר הנוכחי הינה לבסס את הטענה כי הכיתה אכן מהווה מרחב רוחני, אף על פי כי לעתים קרובות אין אנו מבחינים בזאת, ומובלים על ידי חיי השגרה רוויי הלחץ שבכיתת הלימוד. ניסחה זאת היטב אליזבת בראונינג כשכתבה שלא עולה בדעתנו לחלוץ נעליים טרם כניסתנו לכיתה. במאמר זה המונח רוחניות מתייחס ליכולתו של האדם להבחין באשר קיים מעבר לו, לתהות בנוגע לסובב אותו, ולחוות תחושות קולקטיביות או פרטיות של פליאה והתעלות אל מעבר לגבולות ההיגיון האנושי. חוויות רוחניות הינן צורות טבעיות של התודעה האנושית, החוצות גבולות תרבותיים ודתיים ( Schoonmaker, Frances).
-
לינק
בתי ספר כיום אינם מכשירים כלל תלמידים למיומנויות קוגניטיביות של ארגון החומרים , קבלת החלטות פתרון בעיות וחשיבה יצירתית , טוענת ד"ר Christy Folsom ,לכן , היא גיבשה מודל אחר לתכנון הוראה ולמידה בכיתה הלוקח בחשבון מיומנויות חיוניות אלו. המודל הפדגוגי שפיתחה נקרא Teaching for Intellectual and Emotional Learning – TIEL והוא שואב חלק מבסיסו הרעיוני מתפיסותיו של דיוואי בחינוך תוך התאמה פדגוגית למציאות של ימינו . כותב הביקורת ד"ר Maurice J. Elias אינו שולל את נכונות המודל של פולסום אך סבור כי הספר הנוכחי שלה מתעלם לגמרי מכל בסיס הידע שהתפתח בעשור האחרון הנוגע ללמידה חברתית – רגשית בבתי הספר ובכיתה. הביקורת מונה את הפרסומים אלו שחשיבותם נעלמה מעיניה של פולסום. רשימת ספרים חשובים אלו עשויה להועיל לכל מי שמנסה ליישם תיאוריות למידה בכיוון הרגשי-חברתי בכיתה.
-
לינק
במסמך מוצגים נתונים על פערים בין המגדרים בהישגים במבחני הבגרות, במבחני המיצ"ב ובמבחנים בין-לאומיים, ונסקרים בקצרה כמה הסברים אפשריים לפערים אלה. יש פער בשיעור הזכאות לבגרות בין הבנים לבנות, לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי; הפער לטובת הבנות במגזר הלא-יהודי גדול בהרבה מהפער המקביל במגזר היהודי. גם בשיעור העמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות יש פער לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. הפער בין הבנות לבנים במגזר הערבי גדול יותר, והוא במגמת עלייה בשבע השנים האחרונות. במבחני המיצ"ב האחרונים שפורסמו עליהם נתונים מפורטים היו הישגי הבנות בקרב דוברי הערבית גבוהים מהישגי הבנים באופן עקבי בכל שכבות הגיל ובכל מקצועות המיצ"ב, לרבות מתמטיקה. הפערים בהישגים לטובת הבנות בקרב דוברי הערבית היו גדולים מהפערים המקבילים בקרב דוברי העברית( יובל וורגן).
-
לינק
מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).
-
לינק
המחקר הנוכחי של פרופסור עפרה מייזלס וד"ר מירי שרף בחן את השפעתם של מאפיינים שונים של יחסי הורים וצעירים בישראל על תפקוד הצעירים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון בהקשר של הסתגלות אקדמית, רגשית, התנהגותית וחברתית בביה"ס. המחקר התבסס על מדגם ארצי מייצג של בני נוער במגזר היהודי והוא הראשון מסוגו בישראל. רק 33% מבני נוער מדווחים על דפוס "הורות חם ומציב גבולות" (דפוס סמכותי) . 22% מבני הנוער דיווחו על קשר שמאופיין כ"מעורב/פולשני" – קשר שכולל רמות גבוהות יחסית של מעורבות וקרבה יחד עם ענישה פוגעת , עירור אשמה , חודרנות פסיכולוגית ועימותים . לדפוס הוותרני ולדפוס המעורב/פולשני מאפייני קושי ייחודיים . כך למשל, צעירים שחווים הורות ותרנית מראים תמונה מעורבת מבחינת תפקודם. הם אינם מתפקדים גרוע כמו צעירים שחווים הורות מעורבת ופולשנית או הורות מזניחה ופוגעת, אך רמת הבקרה הנמוכה של הוריהם נמצאה קשורה לרמה נמוכה יותר של תפקוד לימודי ולשכיחות גבוהה במיוחד של עבירות משמעת "קלות" כגון פגיעה ברכוש בית הספר וחוסר כבוד למורה.
-
לינק
הצעה של ציונה, סטודנטית להוראה , לגבי שילוב כתיבת בלוג בנושא קריאה וספרות. התכנית המוצעת על ידה מעודדת קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. קווי המיתאר של התוכנית נועדו לעודד קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. התוכנית המוצעת נועדה לעודד ביקורתיות, יצירתיות, הבעה עצמית והרחבת אופקים בנושא ספרות והכרת סופרים שונים. התלמידים יקבלו תרגילים שעליהם להתייחס אליהם בכתיבת בלוג אישי, וכן יגיבו ויקבלו תגובות מחבריהם. במסגרת ההתנסות המוצעת כל תלמיד יבחר ספר שמעניין אותו ויקרא אותו. תלמיד יוכל לקרוא מספר ספרים, עד שיבחר ספר כלבבו. יחקור התלמיד על מחבר הספר, ויכתוב עליו בבלוג בכתיבה יתאר התלמיד מיהו המחבר? האם הוא ישראלי או סופר מחו"ל? מה הרקע שלו, ומהם ספריו השונים, ועוד… בהמשך מוצע כי התלמיד יתבקש לתאר סיטואציה מהספר, שבה הוא מציע המשך שונה ממה שכתב הסופר. התלמיד יהיה הסופר, שיכתוב בבלוג שלו קטע מקורי בעצמו. למאמרון המלא של ציונה …
תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין