המיקוד של המחקר הנוכחי הוא על תפיסות מורים את ההתפתחות המקצועית שלהם, מבלי לנסות לשבח את האפקטיביות של התהליך עצמו או מרכיביו שבהם ניתן למצוא על פי רוב סדנאות, קהיליות הדרכה ולמידה ועוד. מטרות: א) לבחון את הדרך שבה מורים שחוו יישום של רפורמה ארגונית תופסים את תהליך התפתחותם המקצועית, ב) לבחון את ביטויי התפיסות האלה בדפוס ההתפתחות של מורים. שאלות: 1. כיצד מורים המעורבים ברפורמה מאפיינים את תהליך ההתפתחות המקצועית? 2. על פי תפיסות המורים הללו, אלו גורמים הניעו אותם להמשיך בהתפתחות המקצועית? 3. אילו דפוסים של התפתחות מקצועית היו שכיחים בין המורים האלה? אוכלוסייה: 43 מורים מ-10 בתי ספר שונים שהשתתפו ברפורמת "אופק חדש". זהו מחקר איכותי בפרדיגמה של סיפורי חיים (Orit Avidov-Ungar).

המחקר בדק את מידת שביעות הרצון של מורים מהקורסים של "אופק חדש" הניתנים למורים בשנת ההוראה השנייה, ואת הקשר בין ארבעה מדדים שנבדקו לבין הצלחת הקורסים: ארגון הקורס ואיכות ההוראה; אקלים הכיתה; יחסי מרצה סטודנטים; וקורס גנרי מול קורס ייעודי. עוד התמקד המחקר בתפיסת ההבדלים בין הקורסים הללו ובין קורסי הסטאז' הניתנים בשנת ההוראה הראשונה (צפי טימור).

משה"ח החל בחודש האחרון בפיילוט ארצי להערכת מורים המשתתפים ברפורמת אופק חדש. בפורטל עובדי הוראה של משה"ח מצוין, כי במשך שנים רבות מעריכים מנהלי בתיה"ס את המורים, כל אחד בדרכו; בזמנים שונים, בכלים שונים וביחס להיבטים שונים. עוד מצוין, כי אופק חדש מזמן הליך הערכה רציף, מסודר ואחיד לכלל המערכת, לצורך קידום או אי קידום של מורים. למטרה זו נבנה כלי אחיד להערכת מורים, המאפשר לזהות צרכים ברמת הפרט, ביה"ס והמערכת כולה. לבקשת עיתון "קו לחינוך" נמסרו ממשה"ח פרטים נוספים על הכלי להערכת מורים, שבו נעשה שימוש בפיילוט. מהמשרד נמסר, כי הכלי פותח על ידי הראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה, בשיתוף פעולה הדוק עם צוות מקצועי של משה"ח, נציגי המורים והמנהלים.

הנתונים נאספו מ-110 מורות חדשות שהשתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בשנת תשס"ט, 46 מהן לימדו במסגרת אופק חדש ו-64 לא לימדו במסגרת התכנית. המשיבות ענו על שאלון מובנה שכלל גם שאלה פתוחה בנוגע ליתרונות ולמגבלות של התכנית. הממצאים הצביעו על רמה גבוהה למדיי של שביעות רצון כללית מההשתתפות ב"אופק חדש". התכנית נתפסה כבעלת תרומה משמעותית בשלושה היבטים – שכר, מעמד המורה והישגי התלמידים – כבר בתום השנה הראשונה לעבודה במסגרת התכנית, אם כי הערכת התרומה של השכר נתפסה כגבוהה יותר מאשר ההיבטים האחרים. עוד נמצא, שהשיפור במעמד המורה קשור לשביעות הרצון הכללית מן העבודה אך לא לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה ואילו הערכת התרומה של התכנית להעצמת התלמידים קשורה לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה. החיסרון השכיח של התכנית הוא ניצול חלקי של שעות השהייה בבית הספר אשר עלול ליצור עומס יתר בשל הצורך להשלים ביצוע משימות בבית ( חוה גונן , יצחק גילת, רחל שגיא).