-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
-
תקציר
הגותו של פרנקנשטיין זקוקה לתיווך טוב. הספר של שץ־אופנהיימר אינו מציע תיווך טוב – מעמיק וביקורתי – למשנתו של פרנקנשטיין. אין לספר הזה די כוח להחזיר את פרנקנשטיין מהשכחה. למעשה הוא נותן לה תוקף. הוא מציג את "תורתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין" באופן לא מעמיק ולא ביקורתי ונותן לקוראים פטור ממנה. רוב הספר עסוק בדיווחים של מורות שהתנסו ב"הוראה משקמת" והשאר בתיאור מקוטע ושטחי שלה. הספר על "תורתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין" עדיין לא נכתב (יורם הרפז).
-
לינק
הפרקים הראשונים של הספר מתמקדים בדמויות כגון פאולו פריירה (Paulo Freire), ג'ורג' קאונטס (George Counts), ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז (W. E. B. Du Bois), וקרטר וודסון (Carter Woodson), אנשים המגלמים את המסר המרכזי של מחבר הספר. הפרקים הבאים של הספר מציגים דוגמאות לניסיונות לעשות שימוש בחינוך כסוכן לשינויה של החברה. הפרקים האחרונים מתמקדים ברפלקציות האישיות של מחבר הספר לא רק לגבי המענה לשאלה הכללית של הספר "האם החינוך יכול לשנות את החברה?", אלא גם לגבי התנאים והשחקנים הנחוצים על מנת שתהליך זה יתרחש ( Michael W. Apple) .
-
לינק
הדגש הנוכחי על שילוב טכנולוגית מחשב וצמצום התכניות החליף את פרוייקטי האומנויות והיצירה. יתרה מכך, היד על האופי המוחשי של עבודת יצירה בבניית מודלים מדעיים, מאפשר לתלמידים להבין תפיסות קשות ומורכבות ולהיות מעורבים ובעלי מוטיבציה כשהם לומדים לפתח מיומנויות חשיבה מרחביות, הגיוניות ונסיבתיות. שימוש אנלוגי הוא לעזר בהבנת מושגים ותפיסות מדעיות מורכבות ולא שגרתיות. מחקר זה על תלמידים של 28 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים מתקדמים, בחן את עבודת ותפיסות התלמיד, במשך לימוד יחידה מדעית, על ארבעה סוגי מאובנים.
-
לינק
-
סיכום
בחטיבת ביניים באזור השרון מוטמעת משנת תשע"א "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning) במקצוע תרבות ישראל בשכבה ח'. ההוראה הופקדה בידיהן של שש מחנכות מדיסציפלינות מגוונות, שלא הוכשרו ספציפית להוראה בתחום זה. המורים הוכשרו באמצעות הדרכה צוותית וליווי של מומחים פדגוגים לתחום הלמידה מבוססת פרויקט, מטעם המכון הדמוקרטי. הכשרת הצוות הייתה נדבך מרכזי בכל התהליך של הטמעת השינוי הפדגוגי ( שרון רחמים).
-
לינק
מטרתו של מאמר זה להראות כי ניתן להכשיר להוראה משמעותית ולהציע בהקשר לכך דרכים ושיטות בהשראת תובנות שייגזרו מהידע הקיים על ציורי המערות שיצר האדם הקדמון. המכשירים להוראה נדרשים לעודד לומדים שונים לחפש תשובות לשאלות הגדולות של חייהם ולהבנות את התובנות המשמעותיות להם בקצב האישי של כל אחת ואחד. כמו כן עליהם לשתף אותם בתכנון ובארגון זמן הלמידה ובבחירת פעילויות הלמידה שיסייעו להם לתת מענה לשאלות ( מיכל סדן).
-
סיכום
דברים משמעותיים הם קודם כול אלה שאנו חווים אותם כרלוונטיים עבורנו ובעלי חשיבות מעבר לעצמיותנו. מן הצד האחד, כדי שיהיו משמעותיים הם חייבים לגעת בנו, לרגש אותנו, לכבוש את רוחנו, ולהתחבר בצורה זו או אחרת אל הזהות האישית וההגדרה העצמית – להשתלב בנרטיב הקיומי שלנו ובמסכת חיינו. מחבר המאמר מבקש לטעון שחיים משמעותיים ניכרים במעורבות עמוקה בעיסוקים רבי-ערך, באהבה לדברים שראויים להיות נאהבים ובהתמסרות הולמת לטובתם. את "המעורבות העמוקה" ניתן להגדיר כיסוד האישי-חוויתי-סובייקטיבי: דברים מרגשים וכובשים אותנו, מעוררים בנו עניין ומהלכים עלינו קסם, קולעים להעדפותינו ומביאים אותנו להתמסרות ולעשייה נלהבת ( נמרוד אלוני ).
-
לינק
במהלך מאה השנים האחרונות מתנהלת מלחמה על נפשו של החינוך בין שתי גישות. גישה אחת נקראת "תכנית הלימודים במרכז" – יש להתאים את כל התלמידים לתכנית לימודים אחת; גישה אחרת נקראת "הילד במרכז" – יש להתאים לכל ילד תכנית לימודים. בכל עשור, הגישות מצטיידות בתיאוריות חדשות ובקריאות קרב חדשות, והמטוטלת נעה מקוטב אחד לקוטב אחר בהתאם לאקלים השורר בעונה נתונה. אז מהי למידה משמעותית? למידה משמעותית היא למידה שבה הלומד מארגן את התנסויותיו (ידע, מושגים, מחשבות, רגשות) באמצעות התנסויות חדשות ויוצר תשתית להתנסויות מורכבות יותר בעתיד ( יורם הרפז).
-
לינק
המטרה של מחקר זה הייתה לזהות ולהסביר את הגורמים שמניעים ומסייעים לסטודנטים מבוגרים הלומדים לתואר ראשון, להירשם לקורס מקוון ולסיימו בהצלחה. העמקת ההבנה שלנו לגבי ההנעה של סטודנטים מבוגרים מקוונים תסייע לאנשי הסגל לענות באופן אפקטיבי יותר על הצרכים של הסטודנטים שלהם. הבנת הגורמים הספציפיים שמניעים סטודנטים מבוגרים להירשם לקורסים מקוונים לתואר ראשון תסייע למנהלי התכנית בכיוון השיווק שלהם ובמאמצי גיוס הסטודנטים באופן אפקטיבי יותר (Bannier, Betsy J. , 2014).
-
לינק
כיצד ננחיל למתכשרים להוראה את ההבנה הזו? אחת הדרכים האפשריות היא ללמד את התכנים הללו בדרך של דיגום (modeling) המבוסס על אותם הנחות יסוד הבונות את האמון. אבל הפעם נותן האמון הוא המרצה ומקבלי האמון הם הסטודנטים. לצורך כך בנתה מחברת המאמר קורס לסטודנטים לתואר שני שנקרא "אמון, כבוד והתכוונות". הקורס התבסס ברובו על הוראת עמיתים, למידה שיתופית והערכת עמיתים. זאת כדי לתת מקום של כבוד ולשדר אמון לסטודנטים בדבר היכולת שלהם לרכוש ידע באופן עצמאי, ליכולת שלהם לשתף בידע את עמיתיהם ולהעריך באופן הגון את ההישגים שלהם. לשם כך כל סטודנט התבקש לבחור טקסט המבטא לפחות עיקרון הומניסטי אחד בחינוך או דמות של מחנך או מחנכת הומניסטים בעלי שיעור קומה וללמד את הטקסט הנבחר בכיתתו, באופן יצירתי, ( אפרת קס).
-
לינק
השימוש ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות בחינוך נחקר במקומות שונים בעולם וברוב המקרים ממצאי המחקר מצביעים על תרומת הרשתות החברתיות ללמידה פעילה והנעה בלמידה . המחקר הנוכחי אשר התפרסם בכתב עת שפיט, נערך לפני שנתיים בנורבגיה בבית ספר תיכון בקרב אוכלוסיית תלמידים מעורבת מבחינה אתנית. ממצאי המחקר מוכיחים שוב כי שילוב רשת חברתית בלמידה בכיתה מאפשר לתלמידים מרחב שיתופי משלהם והנעה מוגברת יותר ללמידה במהלך לימודיהם בביה"ס ( Vלasb?, Kristin Beate ,Silseth, Kenneth ,Erstad, Ola ).
-
לינק
פרופסור פרנקנשטיין (1905-1990) היה ממקימי בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל ויוזם התכניות הייחודיות "הפרוייקט" של התיכון על יד האוניברסיטה ו"הוראה משקמת". הספר מיועד למורים, לאנשי חינוך, למעצבי מדיניות חינוכית ולכל מי שמתעניינים בתהליכי הלמידה וההוראה המדגישים את טיפוח החשיבה בלמידה על-פי גישה הוליסטית, זו המכירה במכלול חלקי אישיותו של הלומד ( ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ).
-
לינק
הכירו מילה חדשה, מונופתיה, שפירושה התמחות יתר. בחברה המודרנית אנו מעריכים מאוד מומחים. מאמר חדש שהתפרסם לאחרונה מראה כי יתכן ודוקא התמחות מונעת מאיתנו למידה ומונעת מאיתנו תובנות חדשות, וכי תפיסות שגויות על למידה הן אחת הסיבות העיקריות שרבים כל כך סבורים שהם לא יצירתיים ולא יכולים ללמוד תחומים חדשים ( עירית לופט מדר).
-
סיכום
בשיעור המדעים קל מאוד להפוך את ניסוח הטיעונים לפעילות מקרית ומזדמנת. התלמידים עשויים לשמוע את המילים "טיעון" ו"הנמקה" רק בסוף הפעילות ביחידה מסוימת כשהם מציגים בעבודת הסיכום שלהם טיעונים המבוססים על ראיות. אבל כדי שהמדע בכיתה ישקף באותנטיות את החלק המעשי בעבודת המדען, רוב התנסויות הלימוד של התלמידים צריכות לשלב פרקטיקה של טיעון מדעי. כמו מדענים, הם זקוקים להזדמנויות לגבש הבנה ההולכת ומעמיקה לסיבות שבגללן תופעות טבע מופיעות ומתרחשות בדרך מסוימת. הבנה זו צריכה להתבסס על ידע נרכש ועל ראיות זמינות. מאמר זה עוסק בתופעות מופלאות אך נגישות שמטרתן ליצור מעורבות בקרב התלמידים ולהכיר להם היבטים יסודיים של הסבר וטיעון (Andrew Falk & Lauren Brodsky).
-
לינק
-
לינק
לפני כשנתיים, לאחר שניהלה בית ספר דמוקרטי משגשג בכפר סבא במשך יותר מעשור, חצתה יעל בונה את הקווים – ועברה לנהל בית ספר ממלכתי "רגיל" בחולון. "בית הספר החדש", כשמו כן הוא, הוקם לפני שנתיים כחטיבת ביניים צומחת לתיכון, וזכה זה כבר להימנות עם בתי הספר שמשרד החינוך רואה בהם "חלוץ חינוכי". אך האם אכן מדובר בצדו השני של המתרס החינוכי? ככל שנפתחו יותר ויותר בתי ספר דמוקרטיים, הם נהפכו לזרם חינוכי של ממש. ואולם, הם לא הצליחו להגיע למעמד של גורם משמעותי במערכת החינוך, והתנהלו תמיד בשוליה. בונה, שעדיין מאמינה בעקרונות החינוך ההומני, פשוט בחרה בדרך אחרת לממש אותו – בלב מערכת החינוך הממוסדת ( תמירה גלילי).
-
לינק
'מרגע שיש לנו מיומנויות בסיסיות אנחנו מתחילים את שלב הלמידה האמיתי, זה השלב בו אנחנו לומדים מאחרים, מאלה שנוטעים בנו השראה.השראה היא כלי לימוד משמעותי בעיצוב האישיות שלנו, השראה המובילה להשפעה. ההשראה באה מהורה מרתק, מחבר מעניין, ממורה מדהים, מסופר או בימאי, ממוזיקאי או איש עם ניסיון חיים עשיר ומעניין. אנחנו מקבצים השראות כל ימי חיינו ולעיתים אנחנו מעתיקים את התנהגות האדם שיצר לנו השראה ( עופר ברייר) .
-
לינק
מאמר זה מצודד ומעודד חינוך מבוסס-מקום להנחיית מחקר ותכנון שילוב מחשבים ניידים בסביבות למידה לא פורמליות, כמו, חצרות אחוריות, מרכזי טבע גנים ופארקים. על ידי מיזוג של למידה מבוססת-מקום עם מחקר על מודעות סביבתית, החוקרות פיתחו שלושה קווים מנחים לתמיכה בלמידה לצורך פיתוח הבנה בסיסית מקיפה המתייחסת למדעים, בקהילות מקומיות ( Zimmerman, Heather Toomey. Land, Susan M).
תהליכי למידה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין