תהליכי כתיבה
מיון:
נמצאו 43 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    המאמר מציע מודל עבור השימוש בטכניקת הוראה של מתן פיגומים (scaffolding ) בהוראת כתיבה. המחברת דנה בחשיבות של לימוד כתיבה מתוך ז'אנרים שונים בחינוך היסודי. מוצגים מספר שלבים ברעיון של מתן פיגומים (scaffolding ). במאמר מוצג פרויקט של מחקר חינוכי, שבו לימדו את תלמידי כיתה ד' איך לכתוב סיפורת היסטורית. במאמר מוצגים השלבים שדרכם לימדו את התלמידים להשתמש במודל של פיגום (scaffolding) כולל השלב שלפני הכתיבה (prewriting), כתיבת טיוטות, ובדיקה מחדש על ידי עמיתים. המורים והמחברת דנו בספרי תמונות שעשויים להיות יעילים לשלב החקירה. התלמידים כתבו את הטיוטה לסיפורת ההיסטורית שלהם. ולבסוף נפגשו בקבוצות כדי לקרוא את הסיפורים שלהם ולקבל משוב מחבריהם. גם בשלב הסופי של תהליך הכתיבה, המורה נתנה דוגמא בסיוע התלמידים. התלמידים השתמשו בערכת עריכה, עם עטים צבעוניים ורשימת תיוג לעריכת הטקסט ( Read, Sylvia).

  • לינק

    המאמר מתאר תהליך כתיבה שיתופי של שני הכותבים שהיו חונך ומונחית במסגרת הכשרת מורים. השאלה שעמדה בפניהם: כיצד נוצר טקסט בתהליך של כתיבה שיתופית? כיצד מסגרת הטקסט הזה מאפשרות כבוד הדדי והכרה בשוויון בתרומה? בתהליך השיתופי הכותבים העלו נקודות קריטיות ורגשיות שונות בהתנסויות החונכות. הם תיארו זאת באמצעות פיתוח של 17 תמרורים נרטיביים (רפלקציות אישיות, טקסטים מהשדה, שיחות מקוונות, דיונים דו-שבועיים משותפים וסיפורי התנסות) או ויזואליים (שימוש בצבעים שונים) לאורך שלוש שנים. בסיום הכתיבה נוצר אוסף של מחשבות, רגשות, תחושות, מתחים ביחס להתנסויות האישיות והמקצועיות של כל אחד ושל השניים יחד. המאפיינים השכיחים לכתיבה משותפת הם: סיעור מוחות ודיונים, התוויית קווים ראשוניים לכתיבה, הכנסת שינויים, סקירה ועריכה. נמצא כי כותבים עושים שימוש בכלים מתוקשבים כדי לקדם את תהליך הכתיבה המשותפת ( Griffin, S.M., & Beatty, R.J).

  • לינק

    איריס ישי , מורה , מחנכת ורכזת האתר של ביה"ס "נופים" מעלה בבלוג המרתק שלה דילמה עתיקת יומין בחינוך אשר היא רלבנטית היום גם לכתיבה ולקריאה בסביבה מתוקשבת. היא מתייחסת להשוואה בין כתיבה חופשית לכתיבה מונחית. "על פי השוואה זו הכתיבה החופשית אינה נתונה בלחץ חיצוני, נעשית ללא הכוונה ופטורה מחובה מסוימת. תרומתה היא בטיפוח הרגלי כתיבה (בניגוד לפיתוח יכולת כתיבה כשעסקינן בכתיבה מונחית). ומה באשר למטרות ? מטרתה של הכתיבה המונחית על פי ההשוואה היא להביא לכך שידעו לכתוב ואילו מטרתה של הכתיבה החופשית להביא לכך שהכתיבה תהפוך לשגרת חיים." והינה שוב ההגיונות הסותרים בהוראה.

  • לינק

    אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים מרתקים מדווחת על הצלחת התנסויות מתוקשבות של בלוגים בביה"ס היסודי. את ההצלחה הראשונית שלהן שיתפו מורות ביה"ס עם הצוות במפגש משותף שבו הדריכה אריאלה לונברג. דיווח שלהן במפגש מורים אודות החוויה, הנחישות של המנהלת ורכזת התקשוב להרחיב את היריעה, גרמה למורות כיתות ד' שאמורות היו לעבור תהליך של כתיבת עבודה עם כיתתן, להביע רצון לעבור את התהליך בדרך לא שגרתית שתשדרג את תהליכי ההוראה- למידה והכלי שנבחר היה הגוגל דוקס. הכלי הזה אפשר הערכה מעצבת ושקיפות של תהליך הלמידה של התלמידים. מורות כיתה ה', החליטו לשלב את הבלוגים בתהליכי הכתיבה, הלשון והשפה והסביבות הדיאלוגיות והאינטראקטיביות הללו החלו להוות חלק מוטמע בעבודתן.."

  • לינק

    הרשת רעבה לתוכן. עשרות אלפי אתרים מתאמצים להתחדש ולהתעדכן מידי יום ביומו. נראה שנחשולי אינפורמציה ממלאים את הרשת מקצה לקצה ומאיימים להטביע את הגולש הממוצע. כתיבה לאתרים או כתיבת תוכן לאינטרנט זו מיומנות שונה מכתיבה עיתונאית, או מכתיבה יצירתית ואפילו מכתיבה שיווקית לברושורים או עיתונים. האינטרנט הוא מדיה המבוססת על תחרות ועל מהירות. אתה חייב לעניין את הגולש בזמן קצר, ליצור אצלו את הרושם שאתה מספק לו תוכן איכותי וייחודי אנשים קוראים ברשת בצורה שונה לחלוטין ממה שהם קוראים כל מדיה אחרת ולכן יש לכתוב בצורה המתאימה לקריאה הזו. מצגת ומבחר דוגמאות של ז'אנר הכתיבה לאינטרנט וייצוגיו השונים . מערך שיעור זה הוכן לסטודנטים בחינוך השואפים להתנסות בכתיבה לאינטרנט.

  • לינק

    אריאלה לונברג, ללא ספק , המורה פורצת-הדרך בישראל בהפעלת תלמידים בכתיבת בלוגים , כתבה מאמרון מעניין על ההתנסות שלה בהטמעת כתיבה באמצעות בלוגים בבתי ספר. "ככל שהתנסות שלי מתרחבת, אני נוכחת בחשיבות הלמידה של דרכי הערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. לרוב, הקהל שבו נתקלים התלמידים הכותבים הוא הקהל שאותו הם מכירים, עמיתיהם לכיתה, תלמידים בביה"ס או מורים. . זהו גם קהל שניתן ללמד כיצד מגיבים באופן מחושב וכיצד מעריכים עמיתים/ תלמידים. לרוב, אין קהל הקוראים/ קהל היעד של התלמידים, חורג באופן מהותי מכותלי ביה"ס אלא אם התכוונו לכך מלכתחילה. והערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה" .

  • לינק

    אריאלה לונברג כתבה מאמרון מאיר עיניים על בלוגים, תלמידים ומשוב הולם לכותבים. היא מביאה את עיקרי המאמר על סיווג של קהלי היעד של התלמידים הכותבים לשלושה סוגים ומדגישה את חשיבות דרכי ההערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. "הערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה."

  • לינק

    אסתי דורון מדווחת על יוזמה חינוכית משמעותית בביה"ס המצוייד במחשבים ניידים. שוב הוכחה ללמידה אחרת. פריצת גבולות הכיתה, שקיפות העשייה. פדגוגיה חדשה, עכשווית, עם כלים המדרבנים את התלמיד לעשייה. "עם מחשבים בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם" …

  • לינק

    המאמר שנכתב על ידי ד"ר תילי וגנר ופרופסור תמר לוין, מתמקד באפיון תפיסות כתיבה של תלמידי מדעים בחטיבת הביניים שהתנסו במטלות כתיבה לצורך לימוד. המחקר חושף כיצד התלמידים תופסים את הכתיבה כאופן של למידה. ייחודו של המחקר הוא בחשיפת תפיסות אלו באמצעות מטאפורות ספונטאניות שאותרו ברפלקציות שכתבו התלמידים בעקבות מטלות הכתיבה שביצעו. מחקר זה תורם להוראה ולמחקר על הדרכים שבן כתיבה עשויה להשפיע על לימוד מדע בחטיבת הביניים, כאשר במהלכה ובאמצעותה מפתחים את מודעות התלמידים לערכה ולהליכים המעורבים בה. המחקר תורם גם לגיבוש התובנה על יחסי הגומלין בין מטלות כתיבה הנכתבות בכיתה ובין תפיסות התלמידים על אודות הכתיבה.

  • לינק

    דגם זה מטפל בשאלה של בניית הביטחון העצמי של מורים ככותבים בכך שהוא מציע להם התפתחות מקצועית משמעותית ונתמכת. נקודת המוצא היא המקום שבו כל מורה נמצא, והתחשבות בהיסטוריה האישית של כל אחד ובהשפעתה על היכולת או חוסר היכולת להשתמש בכתיבה בעבודה עם תלמידים. התוכנית מופעלת למעלה מ- 20 שנה וממשיכה להוכיח את השפעותיה החיוביות ואת עדיפותה על פני תוכניות דומות. הקורס שנבדק במחקר זה נבנה על בסיס התוכנית הנזכרת. שאלות המחקר היו: 1. אילו רמות של ביטחון עצמי היו למורי-תיכון כשהתחילו את לימודיהם? 2. מה השפיע על רמות ביטחון עצמי אלה? 3. מה הייתה השפעת הקורס על הביטחון העצמי שלהם ככותבים? ( Street, C., & Stang, K.K ).

  • לינק

    מאמר בהיר ומעניין על הערכה של למידה אינטגרטיבית שנכתב ע"י פרופסור Lloyd Bond מבכירי המומחים להערכה חינוכית של מכון קרנג'י לחינוך בארה"ב. במאמרו מסכם פרופסור Lloyd Bond את המאפיינים של הערכה רצויה ללמידה אינטגרטיבית החל מלמידה בכיתה הפרטנית וכלה בהתנסויות בלמידה אינטגרטיבית במכללות בארה"ב. במאמרו הבהיר מציין פרופסור Lloyd Bond את מרכזיותה של הכתיבה בתהליך ההערכה של למידה אינטגרטיבית כמדד להערכת יכולות הלומד במצבים שונים. המאמר מונה את כל הרכיבים הנדרשים לביצוע הערכה אינטגרטיבית בלמידה. המאמר דן גם ביישום של הערכה אינטגרטיבית בקורסים אקדמאיים בתחומי דעת שונים , הן מנקודת המבט של הקורס הפרטני במכללה והן ברמת המוסד החינוכי.

  • לינק

    העובדה שתלמידים מבלים יותר זמן באינטרנט וכותבים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק אינה אומרת בהכרח כי רמת הכתיבה שלהם באנגלית משתפרת, להפך. כך טוען הדו"ח החדש של מועצת המורים לאנגלית בארה"ב. בהשפעת הSMS – והתכתובות המהירות בפייסבוק הכתיבה של תלמידים כיום בארה"ב הפכה להיות שטחית ורדודה. התלמידים מעבירים לכיתה את הכתיב הרדודה שהתנסו בה בפייסבוק . לכן, חייבים להגביר את הלחץ על התלמידים להגביר את המאמצים לכתיבה יותר איכותית באנגלית , חלק מזה ניתן להשיג באמצעות בלוגים ייעודים בכיתה , אבל חייבים להנחיל לתלמידים סטנדרטים יותר גבוהים של כתיבה באנגלית , מסכם הדו"ח הנקרא: "Writing Between the Lines — and Everywhere Else. עד לפני 10 שנים רמת הכתיבה של תלמידים בארה"ב הייתה בהחלט גבוהה כתוצאה ממאמץ לאומי אמריקאי של שנים להקניית כישורי כתיבה , עתה המורים לאנגלית בארה"ב מתמודדים לא רק עם הנחלת יכולות כתיבה אלא גם עם השפעת התרבות האינטרנט הפוגעת בהתנסות בכתיבה.

  • לינק

    מכון אבניים לפיתוח ידע מעשי בחינוך עוסק בלמידת מורים מניסיונם ומניסיון מורים אחרים, ובפיתוח ידע הוראה. המכון מפתח, בודק ומיישם מודלים של למידה מניסיון באמצעות תהליכי כתיבה, דיון, עיבוד והמשגה של אירועים וסוגיות מחיי בית הספר. אבניים פועל במסגרות קבוצתיות של מורים-עמיתים, במטרה להטמיע את המודלים במערכות השונות העוסקות בלמידת מורים בישראל ובקרב קהילת המקצוע.השימוש בחקרי-מקרים באופן זה המלווה ביצירת השיח המקצועי הרצוי בין מורים מבתי ספר שונים משקפת אסטרטגיה פדגוגית חדשנית ועדכנית לגיבוש ידע מעשי של מורים בשטח.

  • לינק

    היישום המתוקשב רש"ת (רצינו שתדעו…) מאפשר להקים ולתחזק בצורה ידידותית מגזין בית ספרי ברשת האינטרנט. בניגוד לעיתון הבית ספרי המודפס, המידע במגזין מתעדכן באופן שוטף, דבר המייצג נכונה את הנעשה בבית הספר ומשחרר מהתלות במועדי הפקה קבועים. היישום החדשני שפותח בהנחייתו של אלישע בביוף ממערכת אוריאנית בדרום מאפשר פעילות מתוקשבת של צוות הכתיבה המבוססת על עקרונות העבודה השיתופית של מערכת ה Wiki. כתיבת החומר נעשית באמצעות עורך, המאפשר שילוב טקסט, תמונות ומדיה עשירה (פלאש, אודיו, וידאו). חברי צוות הכתיבה יכולים ליצור גרסה שלהם לכתבה, או לערוך גרסה קיימת. בתהליך שיתופי, המלווה במערכת הערות פנימית, הצוות יוצר את המוצר המוגמר.

  • סיכום

    הספר עוסק בשיפור ההבעה בכתב של תלמידים. הכתיבה היא פעילות תובענית הן קוגניטיבית והן רגשית, ואצל כותבים רבים היא תהליך קשה ומעורר חרדות. מטרת ספר זה היא לסייע למורים לתת כלים לתלמידים מתקשים שיקלו עליהם את תהליך הכתיבה. הספר מציע תהליך אבחוני לבדיקת מצבו של התלמיד בכתיבה ותהליך הוראה של אסטרטגיות ותהליכי ויסות שיוכלו לקדם אותו. הוראת האסטרטגיות ותהליכי הוויסות מפתחת את הלמידה העצמית של התלמיד, את הידע המטה-קוגניטיבי שלו ואת המוטיבציה שלו לכתיבה. הספר מציע למורה או למאבחן כלי אבחון פרטני המאפשר לאתר את תהליכי הוויסות והאסטרטגיות שהתלמיד מפעיל בכתיבה ואת התהליכים שחסרים לו. הכלי האבחוני הוא כלי ייחודי משום שהוא מציע בדיקה של תהליך הכתיבה עצמו, ולא רק של התוצרים של התלמיד (עינת ליכטינגר)

  • לינק

    קרל פיש כתב בבלוג שלו על פרויקט בבית הספר שלו, פרויקט שמתנהל במספר כיתות לכישורי שפה בכיתה ט'. מדובר בתהליך מורכב ומושקע. פיש מדווח שהתלמידים המצטיינים בכיתות לכישורי שפה קוראים את הספר A Whole New Mind מאת דניאל פינק. מתנהלים דיונים על הספר בתוך הכיתות, ואחרי הדיונים התלמידים צריכים לכתוב חיבור על פרק אחד מתוך הספר. בדיון על הספר בכיתה התלמידים משתתפים בתרגילי אקווריום, כאשר התלמידים במעגל החיצוני כותבים רפלקציות לבלוגים שלהם בזמן אמת. ולא רק התלמידים. המורים של הכיתות הזמינו משתתפים נוספים – בלוגרים חינוכיים שהיו מוכנים להשתתף, חברי מערכת החינוך של הרשות המקומית, וגם מחבר הספר עצמו שישתתף בדיון על אחד מפרקי הספר. (ג'יי הורוביץ)

  • סיכום

    המונח הלועזי פלגיאט מאגד תחתיו מספר התנהגויות, אשר להן מכנה משותף – שימוש במשפטים או ברעיונות של אדם אחר והצגתם כתוצר אישי מקורי. לעיתים חל בלבול בין המונח פלגיאט לבין המונח זכויות יוצרים, על אף שלמעשה מדובר בשני מונחים בעלי עקרונות יסוד שונים. רשת האינטרנט חושפת את התלמידים לכמויות אדירות של מידע. מידע זה, המאוחסן בפורמט דיגיטלי, רגיש יותר מן המידע המצוי על הנייר וזאת בשל היכולת לשנותו בקלות ולהעבירו ממקום למקום במספר פעולות פשוטות. עובדות אלו פותחות חלון הזדמנויות מגוון לביצוע ביטויי פלגיאט, בין אם בשגגה ובין אם בכוונה תחילה.קיימת הסכמה בקרב אנשי החינוך, שלא ניתן למגר את התופעה לחלוטין אך ניתן לנקוט במספר פעולות, אשר ביכולתן לסייע בצמצום שיעוריה בקרב התלמידים (אתי יערי)

  • לינק

    שעת הקריאה השקטה בכיתה של המורה Mark Ahlness (כיתה ג' בביה"ס בסיאטל, ארה"ב) מבוססת על כתיבת בלוגים על ידי התלמידים וקריאת בלוגים של אחרים. מארק, המורה, הגיע למסקנה כי מאפייני הקריאה המתוקשבת כיום בקרב ילדים ובני נוער מחייבים גישה אחרת להפעלת התלמידים ולכן החל להנהיג כל יום שעת כתיבה וקריאה באמצעות בלוגים חינוכיים שכותבים התלמידים, מעירים הערות לחבריהם ולומדים לבטא את עצמם באינטרנט באמצעות בלוג קריאה שיש בו גם פן אישי. מאחר והיו למורה קשיים בהנעת התלמידים לקרוא ספרים הוא החליט לעודד אותם לכתוב ולקרוא באמצעות בלוגים ולהפתעתו, המוטיבציה של התלמידים הייתה גבוהה מאד והם קראו בשקיקה, כתבו לבלוג שלהם ושמחו לקרוא בלוגים של עמיתיהם בכיתה ולהגיב. מארק מלמד כבר 15 שנה בכיתות ג' והוא מדווח על דרך הפעלה מעניינת זו בבלוג שלו.

  • לינק

    לשם מה הבלוג? האם הוא משמש במה ייצוגית, או האם הוא משקף את תהליך הלמידה? אם מדובר בכלי של התלמיד עצמו, כלי שהמורה, וגם תלמידים אחרים ואפילו מבוגרים, מורשים להציץ בו, אי-אפשר לצפות שהתלמיד יעשה סדר לפני כל ביקור. לעתים קרובות מדי המבוגרים שמבקרים בבלוגים של תלמידים מצפים לראות את התוצר המוגמר, ואילו התלמיד עצמו "מציג" דברים שעוד בתהליך של התהוות. במילים אחרות, כתיבה אישית, בלי קריאה של מה שתלמידים אחרים כותבים, מאבדת חלק ממשמעותה. גם עבור תלמידים, לא רק הבלוג האישי מהווה סביבה להתייחסות, אלא המרחב הבלוגי בכללותה, הבלוגוספירה. אפילו אם רק ברובד הכיתתי, תלמידים צריכים ללמוד להתייחס לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לכתיבה של עמיתיהם (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    הניסיון החינוכי מלמד כי חלק מהתלמידים בביה"ס שנחשפו בכיתה לכתיבה בעזרת בלוג ימשיכו להתבטא ולכתוב גם אחר שסיימו את לימודיהם באותו שנתון בחטיבה. מכאן המסקנה שמורים יכולים להעצים את התלמידים בהתנסות שיצרו באמצעות בלוגים במהלך השיעור בכיתה. מסקנות ראשוניות אלו מעלה Konrad Glogowski, דוקטורנט בביה"ס לחינוך באוניברסיטת אונטריו בקנדה המלמד כמורה בביה"ס תיכון ובחטיבת ביניים שם. Glogowski חוקר את כל המכלול של טיפוח קהילות חינוכיות באמצעות בלוגים בביה"ס והוא מדווח לעיתים על מסקנותיו בבלוג המרתק שלו proximal developmen. הגיע למסקנה במחקרו כי טיפוח תלמידים כותבי בלוגים היא פעולה רציפה הנמשכת מעבר לשנת לימודים יחידה. Glogowski רואה חשיבות רבה לטיפוח של קהילת תלמידים כותבי בלוגים בהם נפגשים באופן וירטואלי תלמידים מהשנתון הנוכחי עם תלמידים שהתנסו בכל בשנתונים הקודמים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין