תלמידים לוקים בידיעה כוזבת: חושבים שהם יודעים ומבינים אך אינם יודעים ומבינים , הם מפסיקים ללמוד ולהתכונן לבחינה – ונכשלים הם חושבים שהם יודעים ומבינים בגלל שתי תופעות: היכרות ונגישות חלקית , יש דרכים לעזור להם להתגבר על הידיעה הכוזבת מסקנה: להטיל על התלמידים משימות שיסייעו להם להתגבר על הידיעה הכוזבת ( דניאל ווילינגהם) .

פרופ' יאיר נוימן ( ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון, הוא חוקר רב־תחומי המפרסם ספרים ומאמרים במיטב ההוצאות וכתבי העת) . מדבר על שלושה סוגים של הבנה: סימבולית־פורמלית, פרשנית ואסתטית. "צריך ללמד תלמידים חשיבה רציונלית בריאה", הוא אומר, "שידעו לאתר טיעונים, לבקר טיעונים ולהמציא טיעונים. תרבות הטמטום שמקיפה אותנו ונתמכת על ידי רוח פוסט־מודרנית של 'הכול הולך' מדאיגה אותי מאוד" ( יורם הרפז) .

מטרתו של הדיון שלפנינו לסייע בהגדרת התחום ובאופקיו העתידיים: מה היה חינוך יהודי לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ומהי המשמעות של השימוש בתחום דעת מעין זה בימינו? יש לזכור שבדורות קודמים היה שיח החינוך חלק בלתי נפרד משיח הזהות של הציבור; במובן הרחב, פירושו של "לחנך" היה לחברת ולכוון את ילדי העדה או הקהילה למסלול של חברות מלאה בחיי הקבוצה, העדה, השבט או העם. מתובנה זו משתמע שגם המושג "חינוך יהודי" צריך להיבחן על רקע המציאות החברתית בכל עת ועת. יתברר לנו שבפרקים נרחבים של ההיסטוריה היהודית לא נבדלה השאלה של "חינוך יהודי מהו?" מהשאלה "מהו להיות יהודי?" ( משה שנר ) .

בארה"ב ובאוסטרליה יש כיום הערכה רבה לתפיסות הפדגוגיות של Robert Marzano הידועות בשם : A New Taxonomy of Educational Objectives . יותר ויותר מכללות ואוניברסיטאות משלבות את המודל של מרז'אנו בתכנית הלימודים שלהם. הטקסונומיה של מרז'אנו מייצגת את אחת הניסיונות ( ויש עוד ניסיונות חשובים כגון הטקסונומיה של פרופסור דויד פסיג) ליצור עדכון או שינוי בטקסונומיה של בלום. הטקסונומיה של מרזאנו מורכבת מארבעה נדבכי ידע עיקריים החשובים ללמידה ופיתוח החשיבה.

לפי התיאוריה הקונסטרוקטביסטית הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. חשוב לציין שהמורה הקונסטרוקטיביסט משמש כמנחה ועמית בתהליך זה. רעיון קהילת החשיבה נשען על השקפת עולם פוסט מודרנית הרואה את המציאות בצורה פלורליסטית ומכבדת את האפשרות שאנשים שונים בהקשרים תרבותיים שונים יראו את המציאות בדרך שונה ויתפסו אמת שונה. הפוסטמודרניות מתייחסת בבקורתיות אל טענות דוגמטיות לאמת אחת גדולה ומחפשת את הרב משמעותיות המצויה בכל עמדה ובכל טענה לגבי המציאות.

להלן עיקרי הריאיון שקיימה רבקה רוזנר עם פרופ' ראובן פוירשטיין. שיטתו של פוירשטיין נולדה בשנת 1956 כאשר עבד עם ילדי מרוקו. הוא מצא שאף אחד מהמבחנים הבינלאומיים והמבחנים תלויי התרבות שבדק לא נתן ביטוי נאות ליכולת הלמידה של הילדים. כתוצאה מכך פותחה שיטת אבחון חדשה אשר הובילה בסופו של דבר לתיאוריה שלימה. העיקרון המרכזי בבסיס התיאוריה הוא שהאדם ניתן לשינוי. במקום לבדוק את הידע הנוכחי של הלומד, שיטת האבחון של פוירשטיין מתמקדת ביכולתו ללמוד ידע חדש. ( רוזנר רבקה) .

המאמר של ד"ר יורם הרפז מזמין את הקוראים לבחון מודל חדש ההולך ומתהווה במחשבה ובעשייה החינוכית. הכותב מכנה אותו "המודל השלישי" ובכך הוא מתייחס לשני המודלים שקדמו לו- זה המכונה "חינוך ישן" שבו "תכנית הלימודים במרכז" , וזהו המכונה "חינוך חדש" שבו "הילד במרכז" . המאמר מציע הצגה שיטתית של מודל זה , הדגמה וניתוח שלו ועיון ביקורתי בו . העיקרון המכונן את המודל השלישי הוא עיקרון דיאלקטי ה"מסתנז" את שני המודלים הוותיקים לאחדות חדשה שבה הם מקבלים משמעות שונה מזו שהייתה להם בצורתם המקורית. עדיין על המודל השלישי לבסס ולממש זהותו : עליו להעמיק את התיאוריה שלו , לבסס את המחקר שלו וליצור סביבה חינוכית שבה צומחות קהילות לומדים/חוקרים/חושבים. ספרו של ד"ר יורם הרפז "המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" ראה אור לאחרונה בהוצאת ספרית פועלים.

סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).

במאמר מאיר עיניים מסביר פרופסור שלמה קניאל ממה מורכבים רכיבי החשיבה, כיצד מתגבשים רכיבים אלט להיסקים ולהחלטות המניבות תוצאות רצויות. במאמר הוא מנתח בצורה בהירה את המושגים חשיבה ומאפייניו ומציג מספר עקרונות להוראת חשיבה. ראשי הפרקים במאמר: רכיבים של חשיבה משולבים תכנים, רכיבי החשיבה והידע הפועלים במשולב עם רגשות, אינטגרציה בין רכיבי חשיבה, ידע ורגשות = מורכבות התודעה, חשיבות פיתוח כל רכיב חשיבה בתוך תכנים שונים ומגוונים, איך ללמד חשיבה? למידה באמצעות טעויות ודרישה להנמקה. הגישה המינימליסטית: רכיבי חשיבה בתוך המקצועות הקיימים. גישה מקסימליסטית: חשיבה כמקצוע מרכזי בבית הספר, התוצר של חינוך לחשיבה מערכתית יהיה לומד עצמאי (שלמה קניאל).

פרק זה מתוך הספר החדש על בתי ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך ,חלק שני (2008) הינו מאמץ אנליטי ומעמיק להצביע על מקור אפשרי למשבר שמערכת החינוך נתונה בו. להבדיל ממאמצים רבים המחפשים קשר בין מאפיינים של המערכת לבין עדויות של הצלחה או אי הצלחה , המאמץ הנוכחי כולל ניסיון לחפש את מקור המשבר ברובד עמוק יותר, אשר סמוי לרוב מן העין- זה הכולל את הרעיונות הבסיסיים, הנחות היסוד , העקרונות והתיאוריות המהווים את הבסיס ( במודע או לא במודע) לפעולתה של מערכת החינוך. התיזה העומדת במרכז המאמר היא כי רעיונות והנחות יסוד שאינם ראויים ואינם מתאימים לחינוך השתרשו וקנו להם אחיזה בתחום ואף מהווים בסיס להתנהלותה של מערכת החינוך ( אסנת ספורטה).

הפסיכולוג האמריקאי הנודע רוברט סטרנברג הוציא לאחרונה ספר חדש עם שני פסיכולוגים נוספים (Kaufman, James C.; & Grigorenko, Elena L. ) בו הם דנים בהיבטים קוגניטיביים וחינוכיים של יישום אינטליגנציה בתהליכי למידה והתמודדות מעשית. הספר החדש שהוא ספר יסוד וחשוב לכל תחומי הפסיכולוגיה החינוכית ויישומי האינטליגנציה ואפשרויות יישומה הלכה למעשה מיועד למעשה לסטודנטים לתואר ראשון ושני הלומדים פסיכולוגיה וחינוך או פסיכולוגיה. באחד הפרקים בספר החדש סטרנברג מציג בצורה ברורה ובהירה יותר את עיקרי תורתו על תיאורית האינטליגנציה המצליחה.