מרכזיותה של הערכה מעצבת בקידום הלמידה ובשיפור ההוראה איננה שנויה במחלוקת. אולם, בפועל המורים מתקשים ליישם אותה באופן יעיל בכיתותיהם. לאחרונה הולכת וגוברת ההסכמה לגבי הפוטנציאל של טכנולוגית האינטרנט ביישום הרעיונות העכשוויים של ההערכה. בהרצאה במסגרת כנס מו"ח 2007 הוצגו היתרונות והפוטנציאל של טכנולוגיית האינטרנט לשיפור תהליכים של הערכה מעצבת בבית ספר והוצגה מערכת הערכה חדשנית מבית מטח, אופק-הערכה (http://ofek.cet.ac.il), כמאפשרת מימוש של פוטנציאל זה, תוך שיתוף ברשמים ראשוניים מהתנסויות של בתי ספר במערכת (הלנה קימרון, טלי פרוינד, חני שלטון)

המאמר מציג מסגרת חשיבתית וכלי מחקר איכותני בפורמט של מחוון אשר נעשה בו שימוש לצרכי ניתוח תוכן של קבוצות דיון לימודיות. כלי המחקר שפותח, התבסס על אינטגרציה של שלושת התחומים המהותיים בתהליכי הלמידה – הוראה בקבוצות הדיון, שזוהו בספרות המחקרית. מבנה קבוצות הדיון, נוכחיות המשתתפים ותהליכי הנחיה. במהלך המחקר נבחנו והושוו רמות איכות הדיון באמצעות ניתוחי תוכן של טקסטים מילויים בקבוצת דיון שנבחרו מששה קורסים מתוקשבים שפעלו באוניברסיטה הפתוחה. שאלת המחקר המרכזית – האם ניתן יהיה להבחין באמצעות המחוון ברמות שונות של איכות דיון בקבוצות דיון שונות. הממצאים המרכזיים איששו את שאלת המחקר (נועה באומן, עינת איגר)

כדי לבצע הערכה מהימנה, חייבים לבנות מחוונים אחידים, מדויקים ומפורטים, שיצביעו באופן מדויק ככל האפשר על רמת הביצוע הנדרשת מלומד ברמות השונות. החלופות בהערכה מאפשרות מתן מטלות מורכבות, שאין עליהן בהכרח תשובה חד-משמעית. במטלות מורכבות ובעלות אפשרויות תגובה אחדות, יש צורך בקריטריונים להערכה המוגדרים היטב על מנת להבטיח שיפוט מהימן, הוגן ותקף. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר. לקט מקורות המבוסס על מצר, ד. ורום, א. (2002) וגם על דוגמאות מגוונות של מחווני הערכה בחינוך וגם בסביבות מתוקשבות.

השימוש בטכניקה של כריית נתונים להערכת תהליכי למידה ממוחשבים בקורסים. תהליכי כריית הנתונים שבוצעו בחקר המקרה המתואר במאמר (צעירים המכינים עצמם לפסיכומטרי בסיוע האינטרנט) מאפשרים להסיק מסקנות על תהליכי הלמידה שלהם מתוך תהליכי כריית הנתונים המודדים כל קליק בתהליך הלמידה. היכולת לזהות באמצעות פרויקט כריית נתונים המתואר במאמר זה, סט של סגנונות למידה המאפיינים לומדים, אפילו כמה עשרות סגנונות הכוללים בתוכם, בין השאר, מרכיבים קוגניטיביים ומרכיבים אפקטיביים – יכול לסייע בהתאמת תוכניות למידה לא רק בעולם המתוקשב. ההערכה המתוארת מבוססת על כלי ה-DATA MINING או ה-WEB MINING, ובעברית: כלים של כריית נתונים או כריית נתוני WEB (גדעון זילר)

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק מה צריכים להיות העקרונות של תבנית הערכה להוראה זוטא (Micro-teaching) של סטודנטים להוראה במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה בארה"ב. ההוראה זוטא הופעלה במסגרת תכנית ההכשרה בשלב ההדגמה, לאחר שנחשפו פרחי ההוראה למידע הבסיסי החדש, לעקרונות היסוד שלו ולמונחיו, הפנימו אותם ועומדים עתה בפני היישום הדידקטי. עקרונות תבנית ההערכה גובשו בעיקר על יסוד הצעות של הספרות המחקרית הדנה בהוראה זוטא בהכשרת מורים. הנתונים התבססו על משובים ממורי מורים, סטודנטים להוראה וניירות עמדה רפלקטיביים בנושא. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות המסגרת המושגית והאנליטית של המיומניות אותם מבקשים להשיג במסגרת הוראה זוטא לצד התיאוריות הפדגוגיות אותם מבקשים להמחיש (Karthigeyan Subramaniam)

נוסח הרצאתה של פרופסור מרים בן פרץ בנעילה של כנס תכנון לימודים בעידן של סטנדרטים, המכללה האקדמית בית-ברל, 3 ביולי 2006. המצגת סוקרת את הנושאים הבאים: את מי משרתים הסטנדרטים? האם משרתים הסטנדרטים את המורים והתלמידים? סטנדרטים בהכשרת מורים נחלקים לשתי קבוצות, יתרונות סטנדרטים, טענות כנגד הסטנדרטים, דילמות הקשורות לסטנדרטים בהכשרת מורים, מהם הסיכויים בהכללת סטנדרטים בהכשרת מורים הן מבחינת התכנים של תחומי הדעת והן מבחינת תהליכי הכשרה?, הסיכונים בסטנדרטים בהכשרת מורים, מקומות בהם קיימים כיום סטנדרטים בהכשרת מורים.

סטנדרטים עלולים למלא פונקציה חוסמת או סלקטיבית – או לחילופין פונקציה של האצת קידום לימודי וחברתי. סטנדרטים כחסמים מבדלים תלמידים בעלי הישגים גבוהים מתלמידים בעלי הישגים נמוכים ובידול זה – כידוע היטב לכולנו – הוא בידול על פי מוצא ומעמד חברתי. בין שני קטבים אלה על מערכות החינוך להתנווט, ולדרכי – למצוא את הנתיב לפיו הבלימה או הסלקציה תהיה מינימאלית, וההאצה והדרבון (בפרט ליוצאי שכבות חברתיות חלשות יהיה מרבי. שחברה מודרנית גדולה, חייבת להציב מגוון רחב של סטנדרטים, שהרי בני האדם שונים אלה מאלה, ואין זה הוגן מנקודת ראות פדגוגית – לצפות לכך ש כל ת ל מ יד י ה א ו מ ה יעברו דרך קוף המחט של מספר סטנדרטים קטן. תלמידים יוכלו להוכיח את הישגיהם לאו דווקא בתחום האינטלקטיבי בלבד, ובכל תחום בו תינתן להם אפשרות להפגין את הישגיהם חייבות להיות אופציות רבות להיבחן ולהיבדק. ההנחה הרווחת היא שכל הסטנדרטים במערכת חינוך הם סטנדרטים של הישג אינדיבידואלי. ואולם לא אלה פני הדברים. יש ויש מקום לסטנדרטים קבוצתיים – קולקטיביים (חיים אדלר)

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: השינויים בתפיסת תפקידו של החינוך הגופני בחברה המודרנית, "מבחני אות החינוך הגופני" המשקפים את מטרות תכנית הלימודים החדשה בחינוך גופני לא נועדו להעריך הצטיינות ספורטיבית אלא לשרת את המורה בתהליך ההערכה של הישגי התלמידים אליהם הם יכולים להגיע.ההערכה מבוססת על מדדים שמשקפים תהליך של אימוץ פעילות גופנית נאותה ושליטה ביכולות גופניות בעלות משמעות לבניית אורך חיים פעיל לטווח ארוך; ההערכה מבוססת על מרכיבים שיש בהם כדי לעודד גישות ועמדות חיוביות לפעילות גופנית, ההערכה מתבססת על רמת שליטה המאפשרת פעילות גופנית מועילה – ולא על נורמות; ההערכה היא מצטברת ולא מתבצעת במתכונת של מבחן חד-פעמי. זכאות לאות החינוך הגופני, דוגמה: התעמלות (ענף ספורט אישי), דוגמה: כדורגל (ענף ספורט קבוצתי) (רוני לידור)

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מהי קהילה מקצועית לומדת? על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? מטרות הקהילה, הרכב הקהילה, מדוע סטנדרטים פנימיים, אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת? כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה? תנאים בקהילה, היגדים בשאלון, השפעה על העבודה בבית הספר, היגדים בשאלון, מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון, סיכום ומשמעויות, קשיים ובעיות, מה המשמעות של הקהילה? (עירית דיאמנט, דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, אבריאלה עמית, איריס ברקוביץ)

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: תהליך בניית קריטריונים להכנת התלקיט (היומן הפדגוגי), קריטריונים להערכה בבית הספר קריטריונים להערכה בקבוצת הסטודנטים, קריטריונים להערכה בכיתה, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית – ממצאים, תפקידי המחוון, הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, נקודות העוצמה של התהליך המשותף (עדנה גוז, דר' שוש מלאת, רינת אורן)

במחקר זה בקשו הכותבים לבדוק את היחסים בין התנסות ממשית בצורות של הערכה מעצבת, העדפות ההערכה של לומדים והגישות שלהם ללמידה. גישות עמוקות (deep) ללמידה – בגישות עמוקות הכוונה היא באופן כללי לניתוח ביקורתי של רעיונות חדשים, לקישורם למושגים ולעקרונות ידועים ולהבנה של מושגים ורעיונות לצורך פתרון בעיות. בהקשר זה חשוב להבין שאין לראות את הלומד כבעל גישה מקובעת ללמידה ( Gijbels, D., & Dochy, F) .

יותר ויותר פעילויות נערכות היום בבתי ספר יסודיים תוך התבססות על עבודת צוות של תלמידים בפרויקטים חינוכיים או מטלות שיתופיות לגיבוש תוצרי למידה. לאור זאת, יש חשיבות להערכה יעילה ואוטנטית של צוותי הלומדים בכל שלבי ההתמודדות שלהם. במקומות שונים בארץ ובעולם מפתחים מחווני הערכה לעבודת צוות והתבחין אשר פותח ע"י צוות מורי ביה"ס הרצל בחיפה הנו אחד המעניינים והמומלצים. מאפייני התבחין להערכת למידה של צוות פרויקט/תוצר בביה"ס יסודי: שלבים – בתחילת הדרך, בדרך אל היעד, השגת היעד התחומים: עבודת צוות, תכנים, עמידה בלוח זמנים.

מחוון הערכה לגיבוש פורטפוליו ממוחשב בארה"ב. המחוון שגובש ע"י צוות של אוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב (ביה"ס לחינוך והכשרת מורים) מורכב מהקריטריונים הבאים: בחירת הממצאים, רפלקציות, שימוש במולטימדיה, הסברים מלווים וכותרות, התמצאות וניווט בתלקיט, מבנה ואלמנטים טקסטואליים, יכולות כתיבה והבעה.

המאמר מניח את היסודות לחקר מעורבות לומדים הנעזרים לביסוס הלמידה שלהם באמצעות פורטפוליו ממוחשב. מחברת המאמר, Dr. Helen Barrett, מבחינה בין הערכה חיצונית של פורטפוליו ובין הערכה משולבת של הפורטפוליו ע"י הלומד וגורמי ההוראה. לדעתה, ההערכה הנכונה היא הערכה משולבת בה מעורב הלומד והיא מגבירה את ההנעה שלו בלמידה. בחלקו השני של המאמר מתוארים הנדבכים העיקריים של פרויקט REFLECT Initiative, מחקר פעולה רב-שנתי בארה"ב להערכת ההשלכות והמימדים של למידה מבוססת פורטפוליו ממוחשב על תלמידי תיכון שם.

מטלה ביצוע בכיתה מאפשרת פתרונות שונים, נקודות מבט שונות וכיווני מחקר המובילים לשאלות אחרות או עשויים לשפוך אור חדש על ידע קודם (למשל, מציגים טקסט מוכר באור חדש). מדובר על מטלה אינטגרטיבית הדורשת לערוך קישורים בין חלקים נפרדים של תכנית הלימודים ומערבת ידע קודם. בקובץ המצ"ב ניתן תיאור מפורט של מאפייני מטלות ביצוע על פי המודל של פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב והצעה מתודית של שנית מזור, מדריכה מחוזית לבתי ספר יסודיים המציעה דף מתכונת יעיל לתכנון מטלות הביצוע בהיבטים הבאים: יעדי הערכה – תפוקות מצופות, מיפוי הנושא- טבלת עזר, וטבלת טיוטה לניסוח המשימה.