ההרצאה מתמקדת בסוגיית הזיקה והפער בין מחקר חינוכי איכותני לפרקטיקה בשדה החינוך, אשר נחקרה במסגרת הקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך". הקורס זימן לסטודנטים בתכנית הכשרת אקדמאים להוראה בחינה מעמיקה וביקורתית של ההקשר החינוכי שבו הם פעלו בשדה החינוך, באמצעות היכרות והתנסות עם כלי מחקר איכותניים. בשונה מרוב המחקרים האיכותניים, הבוחנים תופעה לעומק תוך התמקדות במספר קטן של נחקרים, במחקר הנוכחי השתתפו מעל ל-500 סטודנטים, אשר למדו בקורס אצל מרצים שונים, לאורך שמונה שנות קיומו. הדיון בממצאים שופך אור על העמימות והמורכבות ששדה החינוך מזמן ומציע שינוי אופרטיבי בתכניות להכשרת המורים (יהודית וינברגר).

נושא המאמר הוא דרכים לפרוק/חלוקה/פריסה של ההוראה למרכיבה, במיוחד לטובת הכשרה טובה יותר של סטודנטים להוראה. טענת הכותבת היא שהדרך הנכונה לעשות זאת היא לנתח את מרכיבי ההוראה באמצעות הכרה, הבנה וניתוח של האתגרים המתמידים שכל מורה עומד בפניהם: תרגום (portrayal curriculum) תכני תוכנית הלימודים לפעילויות למידה, גיוס השתתפות של תלמידים בלמידה, חשיפת החשיבה של תלמידים, הכלת התנהגויות תלמידים, היענות לסגנונות ולצרכים אישיים של כל מורה (Mary Kennedy).

סקירת ספרות זו מציגה את הספרות המקצועית המתרחבת על שימוש בצפייה בשיעורים מצולמים בווידאו בהכשרת מורים ובהתפתחות המקצועית. הכותבים מציעים לקוראים סקירה של ממצאים מרכזיים סביב ארבעת ההיבטים הבאים: א) פעילות המורה בעת צפייה בשיעור מצולם בווידאו; ב) מטרות הצפייה בווידאו; ג) טיפוסי שיעורים בווידיאו; ד) ההשפעות של צפייה בווידאו על הכשרת מורים ועל התפתחות מקצועית. כמו כן מוצעים כיווני מחקר רצויים והמלצות על דרכי ארגון פעילויות הצפייה במסגרות אלה (Gaudin, C., & Chalies, S).

עבודה זו היא חלק ממחקר מעקב עצמי המנסה לבחון ולאפיין תהליך חשיפה של שיקולי דעת שלי( ד"ר דיתה פישל) כמרצה, בבניית סמינריון, וניהולו באמצעות בלוג אישי. הבלוג נמצא באתר הסמינריון, פתוח לצבור אנשי המכללה, מתעדכן בהתאם לאירועים המתרחשים בשיעורים ובפורומים המלווים. מטרות העבודה: א להציג לחקור ולשפר שיקולי דעת שלי ובחירות בהתמודדות עם הכנת סמינריון; בלקדם יצירת קהילה לומדת בגישה מעורבת ( blended community ); ג. לסייע ללומדות באמצעות חשיפת התהליך האישי שלי להפיק שאלות פוריות ובהמשך לבחור נושא לסמינריון; ד) לאפשר לי, כותבת הבלוג, להפיק תובנות לגבי עשייתי המקצועית; ה. לקבל משוב מעמיתים שלי בצוות. הממצאים מתייחסים לשלב שבו נמצא הבלוג בעת הגשת ההצעה, וניתן לצפות בן באמצעות קישור המצוין בהמשך ( דיתה פישל) .

בתחומי הכשרת המורים בעולם הולכת ומתפתחת ההכשרה הלוקחת בחשבון את התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge (TPACK) המחוללת אצל פרחי ההוראה מודעות קוגניטיבית גבוהה יותר לשילוב יישומי המחשב בהוראה. כדי לחקור את ההשפעה של הוראה בעזרת התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge-TPACK , מורים התבקשו ליישם נאמנות פדגוגית, מתמטית וקוגניטיבית לטכנולוגיה שבה השתמשו ביחידה ההוראה שהם מתכננים. התוצאות הראשוניות הראו שאצל המורים נוצרו קונפליקטים לגבי הגישה הקונספטואלית של שימוש בטכנולוגיה. באמצעות הבהרה והגדרה של הפדגוגיה, המתמטיקה והנאמנות הקוגניטיבית בתוך המסגרת של TPACK, המורים הפכו מודעים יותר בשימוש הלא ראוי בטכנולוגיה לצורך הוראה, לתכונות של טכנולוגיה שמובילות לפיתוח קונספטואלי, ולשילוב של טכנולוגיה ביחידות ההוראה. ה-TPACK יוצר מודל המבוסס על מחקר, על-ידי הוספת המאפיינים המכשירים הדרושים כדי למקסם את הפוטנציאל של הטכנולוגיה בכיתה. מטרת המחקר היא להתבונן במבני הידע של ה-TPACK ולבחון אותם בתכנון יחידות ההוראה (Bos, B ).